הבעיה המרכזית עם "מאהבות" היא שאי אפשר להפסיק לצפות בה. זו בעיה רק בגלל שמדובר באופרת סבון נחותה, המתאפיינת במשחק גרוע ובדיאלוגים מגוחכים, המייצרים גלגולי עיניים תכופים בקרב הצופות (שלא מסוגלות להתנתק ממנה). אין ב"מאהבות" שום דבר מקורי, מלהיב או חדשני, והיא מעלה את אותם קונפליקטים וחיבוטי נפש שבהם כבר התחבטו נשים באלפיים פרקים של כל דרמה אחרת (ההגדרה "דרמה" עוברת כאן שאיבת שומן רצינית), אבל אם תנסו לעצור את ה־VOD אחרי פרק אחד הוא ינזוף בכן, אחרי הפרק השני הוא ישאל "את בטוחה?" ואחר כך זה כבר לא משנה. נשאבתן פנימה? הצטיידו בגלידה ובשמיכה (נגד המזגן), והודו בתבוסה. עוד מעט אוגוסט נגמר והחיים ישובו למסלולם.
ארבע גיבורות "מאהבות 2" הן נשים יפות, עשירות, כריזמטיות למדי ופתטיות כמו שרק נשים שנוצרו ברשת ABC מסוגלות להיות. כל אחת מהרביעייה סובלת מבעיות אמיתיות ודמיוניות, הנובעות מהבחירות האומללות שביצעו בעונה הראשונה. למשל, בגידה בבעל המושלם עם עמית מהעבודה (סוואנה). או ניהול רומן עם מטופל (ארין). או קפיצה ממיטה למיטה בלי מטרה (מלבד קלוז־אפים מצוינים על החיטובים השערורייתים של ג'וס). עכשיו מילא קווי העלילה המוכרים והממוחזרים, הטיפול של "מאהבות" בקונפליקטים נשיים הולך מהבנאלי לקיטשי במהירות של 200 קמ"ש. "אני רק אומרת שאני רוצה להיות יותר ממה שאני עכשיו", מייבבת בפרק הבכורה ג'וס, בת 30 לא נשואה - יש לכם את זה ביותר קלישאתי? מדדה אחריה ארין (השחקנית יוג'ין קים, "אבודים") בעלת ההבעה האחת, השבה מהשעיה היישר לכורסת הפסיכולוגית הקלינית המומחית (אלוהים, מה צריך לעשות כדי שישללו לה את הרישיון לצמיתות?).
"מאהבות 2" היא דרמה מופרכת, לא אמינה וצפויה ממרחקים ארוכים. הנורא מכל מבחינתה זה ההשוואה לאחותה הבריטית, שעשתה זאת לפניה ועשתה את זה נפלא. העיבוד האמריקני פגע בנשמת "מאהבות" והפך אותה למוצר פלסטיקי מאולץ, שאפילו סצנות הסקס בו נראות כאילו עשו להן "קופי־פייסט" מדרמות נעורים מהניינטיז. מכיוון שמדובר בקרב אבוד מראש, ושום דבר שאכתוב כאן לא ימנע את הצפייה, אאחל לכן רק הנאה טיפשית ומענגת.
• • •
סנכרון מושלם
קרב הליפסינק, yes comedy, 19:30
קחו זירה אחת, שני סופרסטארים, קהל קולני ומנחה על סמי מרץ. מה קיבלתם? "קרב הליפסינק", תוכנית בידור קומית שנולדה מפינה אצל ג'ימי פאלון ("הלילה"), היא עוד חרוז בשרשרת של שואו אמריקני מושקע ומקפיץ שניקז אליו כוכבים בסדר גודל של אן האת'וויי, קווין לטיפה ומייק טייסון. המשחק הוא תחרות ליפסינק (שירה מזויפת, ובשפת העם: עושים בשפתיים) בין שני יריבים, הלוקחים את העסק ברצינות ומזייפים קרב ספורטיבי כולל טראש טוק וחימום ובסופו שני ביצועים מול קהל חי - נאמברים של ליפסינקינג בליווי להקה, רקדנים, תאורה ושואו ענק, כלומר כל מה שאמריקה מסוגלת להציע לאמניה. בתוכנית הראשונה התמודד פאלון מול דוויין "דה רוק" ג'ונסון, שהרביץ הופעה די מוצלחת בתור טיילור סוויפט ובהמשך נתן לפאלון בראש, עד שיריבו השתחווה לפניו, כנוע ובוש. עד אוגוסט הבא יש לגייר את הפורמט ולדאוג לכך שנוכל לראות בזירה אחת את מירי רגב נגד גילה אלמגור, אייל שני נגד נאור ציון/יונתן רושפלד/עצמו, מירי בוהדנה נגד יונית לוי (או אמנון לוי, מי שיהיה פנוי). לגמר נא לשריין את נינט טייב ושירי מימון. לא נסתפק בפחות מזה. תודה מראש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו