"שערים זה לא העיקר"

קשר הפועל ב"ש, אובידיו הובאן, פותח עונה שנייה במועדון • על העיר: "הגענו אחרי צוק איתן, אשתי הקריבה הרבה בשבילי" • על הילדות ברומניה: "שיחקתי בנעליים קרועות, למשפחה לא תמיד היה כסף" • ואי אפשר בלי ערן זהבי: "הוא רץ עד המוות"

צילום: דודו גרינשפן // הובאן. "הפועל ב"ש זו כמה משפחה" ,
צילום: דודו גרינשפן // הובאן. "הפועל ב"ש זו כמה משפחה"

בשנים האחרונות אחת התלונות השכיחות נגד הכדורגל הישראלי מתייחסת לרמת הזרים שנוחתים בארץ ובקושי משדרגים את הקבוצה. לפניכם דוגמא אחרת. 

הקשר הרומני של הפועל ב"ש, אובידיו הובאן (32), הוכיח בעונה שעברה שהוא לא נכנס לסטטיסטיקה של הזרים המוזרים, עם שני שערים וארבעה בישולים בעונה שעברה ושלושה שערים בשלושת משחקים בגביע הטוטו שנערכו עד כה העונה. התרומה שלו, כמו שהוא מעיד על עצמו, מתבטאת בסדר במרכז השדה ויכולת להכתיב קצב ולהחזיק היטב בכדור. 

למי שגדל בשנות ה־70 וה־80 הוא אולי מזכיר את איוון דרגו מ"רוקי 4", לוחם מזרח־אירופי קר רוח, בעל פנים חדות ושיער קוצני, ממוקד מטרה ונוטה שלא להעריך ציניות.

בראיון ל"ישראל היום" מתגלה דמות אחרת. לווסרמיל העתיק הוא מגיע כמו באר־שבעי אסלי (או כל אסלי ישראלי אחר) בטי־שרט ובכפכפים, אוהב את החום של הישראלים, צוחק לא מעט וחושף ילדות לא פשוטה בדרך להגשמת החלום - לשחק כדורגל מקצועני. 

"למשפחה לא היה כסף לקנות לי נעליים מקוריות ושיחקתי הרבה פעמים בנעליים קרועות או בכאלה ממותג רומני. מדובר בזמנים אחרים, מצבנו הכלכלי לא היה טוב ותמיד נלחמתי כדי לשפר את המצב. אני מאמין שזה עזר לי בחיים, אבל ההורים שלי נתנו לי כל מה שיכלו ואודה להם על זה כל חיי".

העונה ישחקו לא מעט שחקנים רומנים בליגה. יש לך הסבר לזה?

"אולי פתחתי להם את הדלת", הוא עונה וצוחק, "ישראל מדינה נחמדה עם הרבה יתרונות, המלחמות פה הן לא כמו שמראים בתקשורת בחו"ל - זה מסוכן, אבל לישראל יש צבא חזק שיכול לבלום כמעט הכל. הגעתי אחרי מבצע צוק איתן וראיתי שהדברים פה אחרת. השחקנים של הפועל ובית"ר, פינטלי, בומבה ומוראר, דיברו איתי, כי מי שרואה את המלחמה בחו"ל וצריך לקבל החלטה על סמך זה לא ינחת פה". 

אשתך לא הטילה וטו?

"כשאשתי איתי הכל בסדר, לא אכפת לה אם אשחק פה או ביפן - העיקר שנהיה יחד. היא אישה מדהימה ואני אוהב אותה, היא הקריבה הרבה למעני במהלך הקריירה".

הובאן. "אוגו ואני משלימים אחד את השני" // צילום: דודו גרינשפן

"ב"ש - כמו משפחה"

הובאן פרח מאוחר. בגיל 20 הוא חתם בקבוצה חצי מקצוענית בליגה נמוכה בגרמניה, משם חזר לרומניה לנדודים בין כמה קבוצות עם ממוצעים של שלושה שערים בעונה. העונה, כאמור, הוא כבר סגר את המכסה השנתית, ואנחנו עוד לפני שריקת הפתיחה של המאני טיים. "לרוב שיחקתי בעמדות הגנתיות יותר ולא היו לי כל כך הרבה הזדמנויות לכבוש. אני מבקיע יותר כי המאמן, ברק בכר, שינה קצת את המערך ואני משחק בעמדה קדמית יותר. בשבילי להבקיע זה לא העיקר, מצידי שהשוער דודו גורש יבקיע בכל משחק, מה שחשוב זה שננצח ונשמור על יציבות".

נראה ששיתוף הפעולה שלך עם ג'ון אוגו עובד לא רע.

"בצורה מסוימת אנחנו משלימים אחד את השני, אנחנו עוזרים אחד לשני להשתפר ומשחקים יחד כבר שנה בצורה אינטנסיבית. אני מודע לחולשות שלו והוא לשלי, זה בריא ועוזר לנו לעשות את העבודה טוב יותר".

ברומניה נחשבת למנהיג על הדשא, איך אתה מסתדר עם ברדה ובוזגלו הדומיננטיים?

"אנחנו כמו משפחה, אין היררכיה כי בשבילי כולם חשובים. אם שחקן אחד לא משחק זה לא צריך להשפיע. רק כמשפחה נוכל לתמוך אחד בשני, ואם נהיה ככה נהיה קבוצה יותר חזקה מהעונה שעברה ונגיע למקומות גבוהים יותר".

מי השחקן שהכי קשה לך לשחק נגדו בארץ?

"ערן זהבי ממכבי ת"א. ברגע שהוא משחק במרכז הוא גורם לי להרבה עבודה ועושה לי צרות. הוא רץ עד המוות ואני חייב להיצמד אליו".

תסיים את הקריירה בב"ש?

"אני לא מרגיש בן 32 ויש לי רצון להמשיך לשחק עוד הרבה זמן. אם מדברים על העתיד, מה שחשוב לי באמת זה להיות בריא. אם אהיה בריא, אי אפשר לדעת מה יהיה".

הובאן חוגג מול תון באיטצדיון טדי // צילום: אלן שיבר

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר