ומרי הבעירה כבר כאן, עימנו, דליקים מתמיד: שביתת הרעב של האסיר הפלשתיני מוחמד עלאן, שהגיע עד סף מוות, מאיימת לספק לפלשתינים עוד גיבור בשרשרת השהאדה הנמשכת שאותה הוא מקדש; הקריאות לנקום את מותם של בני דוואבשה שנשרפו חיים, כנראה על ידי טרוריסטים יהודים בכפר דומא; וגם הכסף הרב שמוזרם לחמאס מחו"ל כדי לחולל טרור. רק בשנה שעברה נתפסו כ־5 מיליון שקלים כאלה, בעוד שעל הכסף הגדול שמקורו בקטאר, בטורקיה ובאגודות צדקה איסלאמיות שפועלות באירופה - ישראל אינה מצליחה לשים את ידה. הכסף הזה מגיע ליעדו בדמות העברה בנקאית, לעיתים בלחיצת מקלדת מחשב וגורמי ביטחון סבורים שחלק ממנו מוצא את דרכו אל הזרוע הצבאית של חמאס.
גם ההסתה נוכחת. היא אינה פוסקת לרגע. במרכזה נמצאת עלילת "אל־אקצא בסכנה", שמייחסת למדינת ישראל כוונה להרוס את מסגד אל־אקצא. זוהי עלילה שקרית, אבל היא מתקבלת על ידי מיליונים בעולם המוסלמי כאמת צרופה ומוציאה מדעתם לא מעט מוסלמים, וגם את זרועות הביטחון של מדינת ישראל. רבים ממבצעי הפיגועים האחרונים סיפרו בחקירתם כי "אל־אקצא השבוי" או '"המאוים" או "המחולל" - היה הטריגר שהניע אותם לפעול.
התוצאות ניכרות בשטח. האש שגורמי הביטחון מתריעים מפניה חודשים ארוכים נוכחת, והלהבות מלחכות עוד חלקה, עוד כביש ועוד אזור. רק מיעוט מהאירועים מדווח ופיגוע רודף פיגוע: מטען מאולתר וחייל פצוע בכביש המנהרות, דקירות, אבנים ופצועים בכביש 443 ובצומת תפוח, דריסה בכביש 60, ירי בדרך לכוכב השחר, בקבוק תבערה בבית חנינא, מטען צינור בקבר רחל, מתקפת בקבוקי תבערה וזיקוקין על בתי היהודים ברובע המוסלמי בעיר העתיקה ועוד ועוד. תקצר היריעה: דריסות, ניסיונות דריסה, דקירות ואבנים, ובעיקר המון בקבוקי תבערה, ורק מעט פיגועי ירי אך עשרות סיכולים של פיגועים שכאלה, המעידים הן על המקצועיות של שב"כ והן על האינטנסיביות של המאמץ החמאסי לעבור מ"ההתנגדות העממית" לפיגועים בנשק חם. במאמץ זה נוטלים חלק מרכזי "חמאס עזה" ו"חמאס חו"ל", הפועל כיום מטורקיה, מקטאר, מירדן וממלזיה.
• • •
רק בקיץ שעבר השתולל במקומותינו גל אלימות וטרור קשה, שהתלווה לרצח שלושת הנערים ולמבצעי שובו אחים וצוק איתן. הסיבוב הקודם כלל גם אינתיפאדה ירושלמית שארכה כחצי שנה. במערכת הביטחון חוששים עתה שקיץ דומה מתרגש עלינו. הטרור והאלימות מתרכזים עתה בתחומי יו"ש, אבל יש כבר סימנים שהם גולשים לכיוון ירושלים, שאמנם נרגעה מאז הקיץ הקודם, אבל רק לכאורה, ורק יחסית.
בשבועיים האחרונים הותקפו יהודים ליד שכונת שמעון הצדיק, הושלכו בקבוקי תבערה על שוטרים בהר הצופים, על מאבטחים בעיר דוד, על מטיילים יהודים בשילוח, וגם על בתי מגורים של יהודים בבית חנינא וברחוב מאיר נקר שבשכונת ארמון הנציב. רק השבוע אבנים פצעו חמישה נוסעים באוטובוס בשכונת א־טור, אבל הם נזרקים גם על אוטובוסים במנהרת נעמי שמר, על רכבים של יהודים בהר הזיתים ועל שוטרי מג"ב בעיר העתיקה ובמקומות רבים אחרים. בפסגת זאב נפצע קל ילד בן חמש מקליע "תועה" מענתא הסמוכה. קליע נוסף נמצא בפתח ביתה של משפחת לוי ברחוב מחנה יצחק 8 בשכונה. לתושבים בפסגת זאב, אך לא רק להם, לא ברור מדוע בכלל מאפשרים לתושבים הערבים בענתא־שועפט להחזיק נשק, ועוד באופן בלתי חוקי.
הנתונים שמתעדים את כמויות הבקת"בים בירושלים מספרים את סיפור ההסלמה הקשה בבירה בשלושת החודשים האחרונים: בחודשים ינואר, פברואר ומארס נזרקו לעבר יהודים בירושלים 58 בקבוקי תבערה. בחודשים אפריל, מאי ויוני נזרקו לעבר יהודים בירושלים 144 בקבוקי תבערה, עלייה של כ־250 אחוזים! וביולי האחרון - 42 בקבוקי תבערה נוספים.
אירוע רודף אירוע. זירת פיגוע הדקירה בכביש 443 בשבוע שעבר // צילום: מירי צחי
בניגוד לרושם המצטייר, הגל האחרון אינו חדש. הוא החל לפני שבועות רבים מאוד. חמאס לא היה זקוק למוטיבציה או לתירוץ בדמות פיגוע בכפר דומא או לשביתת הרעב של מוחמד עלאן כדי לנסות ולהגביה עוד ועוד את הלהבות. הוא עוסק בכך כבר חודשים ארוכים.
המתכון מוכר, אבל התמהיל הפעם שונה, והמינונים שנרקחים בו מהמרכיבים השונים הם מינונים אחרים. ההסתה הקשה נגד ישראל כמעט בכל מדיה אפשרית אינה נעדרת גם הפעם. העלילה השקרית על אודות מסגד אל־אקצא "הנתון בסכנה" היא מרכיב מרכזי במסכת הזאת, אלא שבשונה מ"סבבים" קודמים, ההסתה בעניין אל־אקצא ניזונה עתה גם מהשתלחויות קשות מאוד בישראל וביהודים, של מטיפים ותנועות הפעילים במתחם הר הבית עצמו ובחצרות המסגדים. "פח הבנזין" הזה - אל־אקצא בסכנה - מתגלה תמיד כיעיל וכדליק במיוחד, ואליו מצטרפות עתה הקריאות לפיגועי נקמה ולג'יהאד בתגובה לרצח בני המשפחה בכפר דומא.
גם ההתנכלות ליהודים שמבקשים לבקר בקדוש שבמקומותיהם - הר הבית - שוברת שיאים חדשים. המשטרה מתקשה מאוד לספק ביטחון ליהודים שעולים להר. רבים מהם אומרים כי הם חשים שדמם הותר, וכי נשקפת סכנה ממשית לחייהם. הם מתארים הסלמה נמשכת בהתנכלויות ליהודים בהר, חוסר אונים משטרתי ואווירה "על סף פיגוע נוסף", דוגמת ניסיון ההתנקשות ביהודה גליק, אך הפעם על ההר עצמו או בשעריו.
המושכים בחוטים
השטח אפוא רותח אך "ההתנגדות העממית", שמייצרת מאות רבות של אירועים - חלקם מסכני חיים - היא רק חלק מהסיפור. בחודשים האחרונים מתווסף אליה מאמץ מוגבר ושיטתי של חמאס בחו"ל לטוות מרחוק פיגועי טרור בנשק חם.
בפעם המי יודע כמה, מתברר כי מגורשי עיסקת שליט נוטלים חלק מרכזי במערך הטרור חובק העולם הזה. מי שהישלה את עצמו שמשוחררי העיסקה הזאת יתנהגו באופן שונה ממשוחררי עסקאות קודמות ויתרחקו מדרך הטרור - התבדה. גם המסוכנים שבהם, אלה ש"סומנו" מלכתחילה, הורחקו מתחומי יו"ש וגורשו לעזה או לחו"ל - מתוך הנחה שיקשה עליהם לפעול משם - מוכיחים לישראל שטעתה.
העובדות מדברות בעד עצמן: גורמי ביטחון טוענים כי לפחות 100 מהמחבלים ששוחררו בעיסקת שליט שבו לעסוק בטרור או לסייע לו. חלק מהם היו מעורבים בפיגועים, שבהם נרצחו בשנה וחצי האחרונות בלבד שישה ישראלים. אחמד נג'אר, פעיל חמאס שגורש לעזה לאחר שריצה שמונה שנות מאסר בגין מעורבות ברצח שמונה ישראלים, הוא כידוע האיש שעל פי החשד כיוון מירדן את רוצחי מלאכי רוזנפלד ליד שבות רחל בסוף חודש יוני האחרון; משוחרר אחר מעיסקת שליט, אסאמה אסעד, נמנה על פי החשד עם חברי החוליה שרצחה את דני גונן, רק לפני כחודשיים, בפיגוע ירי באזור דולב. אסעד, על פי החשד, הסתיר בביתו אקדח ששימש את אחד מחברי חוליית הרצח בפיגועים אחרים.
זיאד עוואד, משוחרר נוסף בעיסקת שליט, רצח כזכור את ניצב משנה ברוך מזרחי בערב ליל הסדר לפני כשנה וחצי, במבואות קריית ארבע; ואחד מבני חמולת קוואסמה, ששוחרר בעיסקת שליט, העביר כסף רב שמימן את החטיפה והרצח של שלושת הנערים בגוש עציון לפני כשנה.
הרביעייה הזאת אינה לבד: עשרות ממשוחררי עיסקת שליט נעצרו שוב, כזכור, במהלך מבצע שובו אחים. שישה מהם שבו לרצות את עונש מאסר העולם המקורי שנגזר עליהם בגין הפשעים שביצעו: איסמעיל חג'אזי, עדנאן מראג'ה ונאסר עבד רבו שהורשעו ברצח משת"פים; רג'ב טחאן שרצח את דוד קטורזה; עלא א־דין אזיאן שבשנת 1986 רצח את זהבה בן עובדיה; וג'מאל אבו סאלח, שרצח אף הוא משת"פ. השישה שבו לכלא באישורו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שהשתכנע כי שבו לעסוק בטרור או שעמדו בקשר עם פעילי טרור. דאוד חילו, משוחרר שליט נוסף, שב לכלא בנסיבות דומות. גם עומר אבו סנינה, משוחרר אותה עיסקה שגורש לעזה, העביר משם לחבריו בגדה תדריך כתוב ומפורט כיצד לארגן פיגועי חטיפה לצורך מיקוח. ועדיין לא הזכרנו עשרות ממשוחררי עיסקת שליט שהשתלבו במערך ההסתה של חמאס, אם בארץ ואם בחו"ל.
רבים ממגורשי עיסקת שליט ששבו לדרך הטרור פועלים עתה, כאמור, במסגרת חמאס חו"ל בטורקיה, בירדן, בקטאר ובמלזיה. לעיתים פועל חמאס תוך כדי עצימת עין של השלטונות, כמו במקרה של טורקיה וקטאר, ולעיתים הוא פועל בניגוד לעמדת השלטונות, כמו בירדן ובמלזיה. והכל מתחיל בעזה.
השיטה אינה חדשה, השינוי הוא רק בהיקף, שהתרחב עתה. דו"ח חדש של מרכז המידע למודיעין ולטרור, המבוסס על חומרים של השב"כ, מלמד כי הקשר בין המפעילים בחו"ל לבין הפעילים ביו"ש נעשה ברובו באמצעות טלפונים מבצעיים או דרך האינטרנט. הכספים שמועברים ליו"ש לצורך מימון הטרור ומבצעיו חוצים את גשרי הירדן, לישראל או לשטחי הרשות הפלשתינית, בעזרתם האדיבה של בעלי אישורי כניסה לישראל (למשל, לצורך
טיפולים רפואיים), וגם המבריחים מתוגמלים כספית. לעיתים יוצאים שליחים מהגדה לחו"ל, והכסף מגיע משם. בקיץ שעבר הצליח חוסאם קוואסמה, שכזכור באדמות שבבעלותו התגלו גופותיהם של שלושת הנערים החטופים, להשיג באמצעות אחיו, מחמוד, ממשוחררי עיסקת שליט שגורש לעזה, סכום של 220 אלף שקלים. כסף זה שימש בין השאר לרכישת אמצעי לחימה, שהועברו לידי מרואן קוואסמה, אחד המחבלים שביצעו את הפיגוע.
באפריל האחרון חשף השב"כ כיצד הועברו כספים בתנועה סיבובית מחמאס עזה לידי תושב חברון, כדי שזה יפקיד אותם בירדן, ובהמשך יחזיר אותם לעו"ד פלשתיני המתגורר בחברון. הכסף נועד לפעילים בבית לחם ובחברון. המטרה היתה לחזק את תשתיות הטרור של חמאס בערים אלה ולהגדיל את נפח הפעילות שלהן. לפני כשלושה חודשים נעצר רופא שיניים מכפר כנא, שתודרך על ידי חמאס עזה כיצד להעביר סכומי כסף גבוהים לתשתיות חמאס ביו"ש. ביוני נעצרה סנאא מחמד חסין חאפי, תושבת נוסייראת שברצועת עזה, שבמשך כמה שנים העבירה מאות אלפי דולרים מאגודת "אלנור" של חמאס, באמצעות חלפני כספים, לידי אחיה הכלוא בישראל. קרנות נוספות שמהן זרמו כספי חמאס לארץ או לעזה היו קרן "אוחדר", ה־IHH וקרן אינטרפאל, שפעילותם נאסרה בישראל.
והיה גם "שביל זהב": בני הזוג בסאם ומונא סאיח, תושבי שכם, ששהו בירדן תקופה ארוכה לצורך טיפול רפואי, העבירו לידיו של סוחר זהב משכם סכומי כסף גבוהים, שאותם קיבלו מפעילי חמאס בירדן. סוחר התכשיטים משכם המיר את הכסף בירדן לזהב ולתכשיטים. אחר כך הוברח הזהב ליו"ש, הגיע לחנות שבבעלות הסוחר, ושם נמכר לציבור. כספי המכירה הועברו למפקדת השטח שחמאס ניסה להקים בשכם ולפעילות טרור באזור.
לימודים בירדן, פיגוע ביו"ש
חלק מהפעילות בגדה מכוונת כאמור מטורקיה, שתומכת פוליטית בחמאס ובאחים המוסלמים ומעלימה עין מקבוצת 11 האסירים הישראלים, משוחררי עיסקת שליט, שגורשה לתחומה. את החבורה הזאת מוביל סלאח ערורי, אף הוא מחבל משוחרר, שעזב את הארץ בהסכמה עוד לפני עיסקת שליט. סגנו הוא זאהר ג'בארין. ערורי התגורר בסוריה ולאחר מכן עבר לטורקיה, שם הוא עומד בראש המפקדה הצבאית של חמאס חו"ל. ארה"ב לוחצת לאחרונה על טורקיה להרחיק את ערורי מתחומה.
ערורי וחבריו עוסקים בגיוס סטודנטים פלשתינים בעת לימודיהם בחו"ל, ואף מכשירים אותם לפעולה בטורקיה או במדינות אחרות שבהן הם לומדים. כשהמגויסים שבים ליו"ש, מצוותים אותם בכירי חמאס בטורקיה למשימות שונות. בהתארגנויות הטרור ששב"כ חשף באוגוסט ובספטמבר 2014 נחשפו אחדים מבוגרי הקורסים בטורקיה. אחדים מהם סיפרו בחקירתם שעברו אימוני ירי ביער לא הרחק מאיסטנבול. לצידו של ערורי פועל בטורקיה גם מוסא אל־עכארי, אחיו של איברהים אל־עכארי, שביצע את פיגוע הדריסה ברכבת הקלה בירושלים בנובמבר האחרון. מוסא אל־עכארי היה חבר בחוליה שחטפה ורצחה את שוטר מג"ב נסים טולדנו ב־1992. הוא נשפט לשלושה עונשי מאסר עולם, אך שוחרר בעיסקת שליט והצטרף לערורי ולחבורה הטורקית.
גיבור טרור. שובת הרעב מוחמד עלאן
חמאס מגייס לשורותיו גם סטודנטים פלשתינים הלומדים בירדן. בחוליית חמאס, שנחשפה בקלקיליה לפני כארבעה חודשים, היו סטודנטים מאוניברסיטת א־נג'אח בשכם. הם גויסו לארגון כשביקרו שם. את האימונים הם עברו בעזה, ואת הפיגועים הם היו אמורים לבצע בישראל.
גם המחבלים שתיכננו לבצע פיגועי ראווה גדולים בירושלים בקיץ שעבר, באיצטדיון טדי וברכבת הקלה, גויסו לחמאס במהלך לימודיהם בירדן ועברו אימונים מחוץ לישראל.
חברי החוליה שרצחה את מלאכי רוזנפלד הוכוונו אף הם מירדן. האיש שלהם שם היה אחמד נג'אר, ממשוחררי עיסקת שליט שגורש לעזה, עבר לירדן ושם החל להפעיל חוליות שתיכננו וביצעו פיגועים ביו"ש. כמעט כל חברי החוליה הזאת הם תושבי הכפר סילואד שמצפון לרמאללה, חלקם עצורים בידי ישראל וחלקם נתונים במעצר בידי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית. היכרותו של נג'אר עם התושבים בסילואד, כפר מוצאו, הקלה עליו לפעול שם.
בניגוד לנג'אר הפחות ידוע, חוסאם בדראן, שמוצאו משכם, אף הוא ממשוחררי עיסקת שליט, מוכר היטב לציבור מתוקף תפקידו כדובר חמאס. בדראן מרבה להסית נגד ישראל, משבח ומאדיר טרור, אבל כעת מתברר שהוא גם שולח את ידו בטרור ממש. בדראן שימש איש קשר עם כמה מהתארגנויות הטרור שנחשפו ביו"ש. המרכזית שבהן כללה כ־40 פעילים ומרכזה היה בשכם. על פי השב"כ, בדראן כיוון את פעילות המפקדה בשכם ועמד עימה בקשר ישיר, העביר הוראות לפעיליו באי־מייל, ואף היה שותף בקבלת החלטות לגבי גיוס בעלי תפקידים. הדובר בדראן הוא שהעביר, על פי שב"כ, כספים בהיקף של מאות אלפי דולרים למימון פעילות ההתארגנות בשכם.
לצד ירדן, טורקיה וקטאר, עולה עתה, ולא בפעם הראשונה, שמה של מלזיה כמדינה שחמאס מערב בפעילות טרור. במהלך מבצע צוק איתן עצר צה"ל פעיל חמאס שנשלח למלזיה כדי להתאמן בהטסת מצנחי רחיפה לקראת פיגוע חדירה לישראל. כעת חמאס מגייס סטודנטים לפעילות גם במלזיה, ולעיתים אף מקיים שם אימונים. אחת הדוגמאות לכך היא סיפורו של וסים קוואסמה, שבחודש מארס האחרון נעצר על ידי ישראל בגשר אלנבי. וסים וסטודנטים נוספים גויסו על ידי חמאס לפעילות כשלמדו באוני' האיסלאמית העולמית במלזיה. במהלך שהותו שם הוא סיים אימון, נשבע לארגון ובקיץ שעבר טס לטורקיה, שם השתתף באימון נוסף.
שיעור בהסתה
המאמץ המוגבר של חמאס חו"ל מלווה כאמור גם הקיץ הזה בעלילת הדם השקרית "אל־אקצא בסכנה". העלילה מלובה בהיסטריה חסרת בסיס אודות תוכניותיה כביכול של מדינת ישראל למוטט את מסגדי הר הבית. קריקטורות שטנה בדמות נחשים, תמנונים ודרקונים יורקי אש, מעוטרים בסמלים ישראליים, כשהם מטפסים על אל־אקצא, מופצים על ידי חמאס ובעולם המוסלמי.
בדף הפייסבוק המזוהה עם חמאס הופיעה לפני ימים אחדים כרזה שבה נראה רעול פנים אוחז בידו רובה וקורא: "לפקודתך הוי אקצא". גם קייטנות חמאס בעזה, ששמן ידוע לשמצה בשל דוקטרינת השהאדה המונחלת שם לילדים, הגיעו לירושלים, וליתר דיוק להר הבית.
בהר הבית, שלא כמו בעזה, עדיין לא מאמנים את הילדים בנשק, אבל לפני ימים אחדים פירסם "מבט לתקשורת פלשתינית" קטעים ותמונות משיעור באיסלאם שהעביר השייח' ח'אלד אל־מוגרבי לילדי קייטנת מסגד אל־אקצא. השייח' דיבר עם הילדים על התגמול שמקבלים השאהידים בגן העדן, במונחים של כמות הבתולות "שחורות העין", שאיתן זוכה השאהיד להתחתן. אם השאהיד מת כלוחם ריבאט, כלומר כלוחם המגן על אדמה איסלאמית, הסביר השייח' לילדי הקייטנה בני ה־10, הוא מתחתן עם 70 מהבתולות שחורות העין. לעומת זאת, אם השאהיד לא מת בלחימה, הוא "מקבל רק שתיים" (מתוך ערוץ היו־טיוב של מסגד אל־אקצא). הסברים דומים ניתנו בעבר על ידי מחמוד אל־הבאש, השר לענייני דת ברשות הפלשתינית דאז, שהסביר בטלוויזיה הרשמית של הרשות הפלשתינית כי לשאהיד יש זכות אצל אללה שאין לאף אחד מלבדו, וכי "חטאיו נמחלים עם פרץ הדם הראשון".
בהר הבית בוחשים עתה כולם, ושום גורם אינו מוכן שמקומו ייפקד מהמערכה על אל־אקצא. פת"ח פירסם השבוע קריקטורה שבה נראה יהודי חרדי אוחז בידו קרדום חפירה, שאליו מחובר רימון יד ענק, כשהוא ניצב בתנוחה מאיימת מעל מסגד אל־אקצא ומאיים לנעוץ את הקרדום עם הרימון במסגד. שתי קריקטורות אחרות, האחת של פת"ח והאחרת של עיתון הרשות הפלשתינית, מציגות אף הן את ישראל כמי שהורסת את אל־אקצא. באחת נראה חייל ישראלי עורף את ראשו של מבנה כיפת הסלע בירושלים, ובאחרת נראה בנימין נתניהו עוקר את יסודות מסגד אל־אקצא באמצעות דחפור.
גורם נוסף שפעיל בחצרות המסגדים הוא מפלגת השחרור האיסלאמית, ששמה לה למטרה לחדש את הח'ליפות העות'מאנית. אנשיה בהר כבר אירחו שם את שר הדתות הטורקי, שדיבר אף הוא על רעיון הח'ליפות, אך גירשו משם בבושת פנים משלחת דתית מירדן ואת שר ההקדשים של הרש"פ.
"המהנדס" של חמאס בחו"ל. סלאח ערורי
בשבוע שעבר, אגב, ביקשה המשטרה לראשונה מאנשי מבט לתקשורת פלשתינית להמציא לה את ההקלטות המקוריות שבהן נשמע השייח' ח'אלד אל־מוגרבי נושא את נאום השנאה המפורסם שלו במסגד אל־אקצא, בחודש יוני האחרון. החומר הועבר למשטרה, אלא שמתברר שמאז הספיק השייח' לפרסם חמישה סרטונים נוספים המתעדים את משנתו האנטישמית.
בשיעוריו הדו־שבועיים במסגד, שפורסמו ביו־טיוב, לימד השייח' בין השאר כי יהודים משתמשים בדם של ילדים לא יהודים כדי להכין מצות לפסח, מה שגרם לגירושם על ידי האירופאים והוביל לשנאה; הם שעמדו מאחורי מתקפת הטרור ב־11 בספטמבר, שחטו את קרובי משפחתם ומקריבים אותם לשטן במסגרת פעילותם ב"הבונים החופשיים"; יהודים "מסמלים את השטן", שונאים את אומות העולם וגורמים להן ל"נזק אדיר"; "הפרוטוקולים של זקני ציון" הוא מסמך יהודי אותנטי, המפרט את התוכנית היהודית לכבוש את העולם; יהודי ישראל עומדים לקראת השמדה בידי המוסלמים, על פי ציווי אללה; יהודים גם משלמים לרופאים שייצרו מחלות כדי להגביר את רווחי תעשיית התרופות, אשר 95 אחוזים ממנה הם בבעלות יהודית.
כל מה שמתרחש בהר הבית, יודעים כל "השחקנים" בו, מייצר גלי הדף המשפיעים על מעגלים רחבים יותר ממזרח ירושלים, דרך יו"ש ועד ירדן ומדינות ערביות נוספות. השימוש שנעשה בהר ובמסגדיו הוא לא פעם שימוש ציני, שתכליתו גריפת רווחים וגיוס דעת קהל מוסלמית ופלשתינית. ההר, שזה מכבר חדל לשמש רק אתר פולחן דתי והפך לסמל לאומי, מסתמן שוב, גם בסיבוב האלימות הנוכחי, כפקטור מרכזי שההתנהלות בו יכולה להנמיך או להגביה את הלהבות בתוך פרק זמן קצר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו