צילום: גיל יוחנן (ארכיון) //

חוק יסוד: העקיפה

לאחרונה מרבים הח"כים ליזום הצעות חוק בניסיון לעקוף את סמכויות בג"ץ • האם הם יצליחו? • ולאן מוביל הקרב בין הרשות המחוקקת לשופטת-

שלוש פעמים בשבועות האחרונים הצליחו שופטי ביהמ"ש העליון להרגיז את הח"כים. בכל פעם שבג"ץ קבע בפסק דין שחוק שהכנסת חוקקה איננו חוקתי ועומד בסתירה לחוקי היסוד, מיהרו הח"כים - בעיקר מסיעות הימין - להגיב בזעם. הם תקפו את שופטי בג"ץ בחריפות, ואגב כך הזדרזו "להשיב מלחמה". הם יזמו הצעות חוק "עוקפות בג"ץ", שמטרתן להוכיח לשופטים מיהו בעל הבית האמיתי במדינה, האחראי על החקיקה.

אחד מפסקי הדין האחרונים שהקפיצו את הח"כים היה זה שקבע שהמפקד הצבאי איננו רשאי לשלול את זכותם של פלשתינים לנסוע בכביש 443. ח"כים מסיעות הימין השתלחו בביהמ"ש העליון. ח"כ מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי) אמר כי "אנו עדים לתחושת עליונות של שופטי בג"ץ. חוקים צריכים להתבטל בבית נבחרי העם, ולא על ידי קומץ שופטים עם אותן דעות". חברו לסיעה, ח"כ יעקב כץ (כצל'ה), אמר כי "כביש 443 נסגר לתנועה לאחר שנשפך בו דם יהודי. תמוה כיצד מעזים השופטים לאמץ קו אנטי-יהודי ואנטי-ישראלי בניגוד לדעת צה"ל, קו המסכן שוב את אזרחי המדינה. איך הגענו למצב ששופטי בג"ץ מתנכלים כל כך לאזרחי המדינה, ובמקום להגן עליהם מפני האויב הם מגוננים על האויב עצמו תוך סיכון ביטחון האזרחים".

מלחמת הרשויות

אבל ח"כ כץ לא הסתפק בכך. ימים ספורים לאחר מכן הוא הגיש הצעת חוק הקובעת כי בנושאים ביטחוניים שיש להם נגיעה לחיי אדם, לא יורשה בג"ץ לתת צווים שיחייבו את רשויות המדינה והרשויות המקומיות, אלא החלטותיו יהוו רק חוות דעת או מעין המלצה לכנסת לתקן את החוק. הוא החתים על הצעת החוק המהווה תיקון לחוק יסוד: השפיטה עוד 13 ח"כים מסיעות הימין.

בשבוע שעבר הגיש גם יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין (ליכוד), הצעת חוק בעקבות החלטת בג"ץ בנושא כביש 443. בהצעה, המכונה "הבטיחות בדרכים", ושעליה חתמו עוד 38 ח"כים, מציע לוין כי כל צו של המפקד הצבאי בשטחים בדבר הגבלה או איסור תנועה של פלשתינים בכבישים מסוימים משיקולים ביטחוניים, יחייבו אישור של ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. במילים אחרות, גורם פוליטי יפקח ויוכל לבטל החלטות של הדרגים הביצועיים בשטח, הצעה שכמעט אין לה תקדים במערכת היחסים בין הרשויות.

חודשים ספורים קודם לכן, בעקבות פסיקה אחרת, הגיש יו"ר ועדת חוקה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), הצעת חוק שנועדה למנוע איחוד משפחות של פלשתינים תושבי ישראל הנישאים לבני זוג המתגוררים בשטחים. על הצעתו חתמו 44 ח"כים מסיעות הליכוד, קדימה, האיחוד הלאומי, ישראל ביתנו, ש"ס, הבית היהודי ויהדות התורה.

בד בבד הוגשה גם הצעת חוק מקיפה שאיננה מתייחסת לפסק דין ספציפי של בג"ץ, אלא מבקשת לכרסם בסמכויותיו. הצעת החוק שיזמו הח"כים יעקב כץ, יריב לוין ואברהם מיכאלי (ש"ס), קובעת כי בג"ץ לא יורשה לתת צווים בעניינים ביטחוניים הקשורים באופן ישיר לחיי אדם, אלא רק לחוות את דעתו בנושאים אלה.

"יוזמה לא פסולה"

פרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי, איננה מתרגשת מיוזמתם של ח"כים לחוקק חוקים עוקפי בג"ץ. "אינני רואה פסול בחקיקת חוק עוקף בג"ץ. לדעתי זהו חלק מהדיאלוג הלגיטימי הקיים בין הרשות המחוקקת והשופטת. השימוש בביטוי 'עוקף בג"ץ' נותן לכאורה להצעות החוק הללו דה-לגיטימציה, אבל בהחלט זכותה של הכנסת להגיב בחקיקה על פסק דין שלא נראה לה והיא רואה צורך לתקנו, זאת כמובן בתנאי שהדבר איננו סותר את חוקי היסוד".

פרופ' נבות מדגישה כי מאז 1992 ועד היום, כלומר במשך 18 שנים, ביטל בג"ץ רק שמונה חוקים (או סעיפי חוק) שחוקקה הכנסת. "במהלך שנים אלה ח"כים ניסו פעמים רבות לחוקק חוקים עוקפי בג"ץ, אבל למיטב ידיעתי רק פעם אחת אושר חוק כזה (תיקון לחוק יסוד: חופש העיסוק) בנושא יבוא בשר".

ח"כ רותם אומר כי "תפקידה של הכנסת לחוקק. כשביהמ"ש העליון נוטל לעצמו את הסמכות לבטל חוק שהכנסת חוקקה או מפרש את החוק בדרך אחרת מכפי שהכנסת התכוונה אליו, חייבת הכנסת להבהיר מה היתה כוונתה".

יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, סבור שיש להאיץ את הליכי החקיקה של חוק יסוד: החקיקה כדי להקשות על בג"ץ לבטל חוקים. בימים הקרובים צפוי ריבלין להיפגש עם שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, כדי לגבש את נוסח החוק שיקבע כי ביהמ"ש העליון יהיה רשאי לפסול חוק של הכנסת רק בהרכב של תשעה שופטים (יידרש רוב של שבעה מתוך תשעת השופטים לאישור ההחלטה). לפי ההצעה המתגבשת, לאחר שיינתן פסק הדין החוק לא יבוטל אוטומטית, אלא הוא יוחזר לכנסת שתצטרך, במשך שישה חודשים, לדון בהחלטה. בתום תקופה זו אם תרצה הכנסת להכניס שינויים בנוסח החוק שנפסל על ידי בג"ץ, יהיה עליה לאשרו ברוב של 65 עד 70 ח"כים.

גם פרופ' נבות סבורה כי "חיוני מאוד להשלים את חקיקת חוק יסוד: החקיקה. כיום אין סמכות חוקית לבג"ץ לפסול חוקים. המבחן האמיתי של ריבלין בקדנציה הנוכחית יהיה לחוקק לפחות חוק יסוד אחד, ולהוציא את הליך החוקה מהבוץ שבו הוא תקוע 18 שנה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...