30 שנות פעילות מוסיקלית רצופה הן לא עניין שגרתי. הן מדהימות אף יותר כשמדובר בשוק הפופ שמשתנה תדיר וסוגד לדם צעיר וטרי. הן כמעט בלתי אפשריות כשמדובר בשוק הפופ הישראלי שרוצה להיות כמו אחיו המשוחררים מעבר לים, אבל תקוע בתוך חברה שמרנית ופוטנציאל כלכלי מזערי.
אתניקס, בניגוד לכל הציפיות והתחזיות, מחזיקים מעמד בתוך כל הטלטלות האלו. נכון, הם לא פופולריים כמו שהיו בעשור הראשון לפעילותם, ואולי גם פחות חדשניים ואמיצים, אבל מטען ההשפעה שלהם על הפופ הישראלי יחזיק מעמד עוד שנים ארוכות, וגם הקהל הבוגדני יתקשה לשכוח להם את עשרות להיטי הענק שניפקו.
לסיכום שלושת עשורי הפעילות שלהם ולכבוד יציאת אלבומם החדש וה־18 במספר, "הטוב קורה", הם עלו ביום חמישי האחרון על במת היכל התרבות בתל אביב להופעה חגיגית במיוחד, שכללה אירוח של אייל גולן. ההופעה נפתחה עם "שיר ישן", וכבר מהרגע הראשון ברור שהקהל, ששר עם נחמה כל שורה בכל שיר, בא כדי לקחת חלק פעיל בהופעה.
ההתלהבות הזו לא ברורה מאליה כשמביאים בחשבון את היכולות הבימתיות של נחמה. הוא ותמיר קליסקי הם יוצרי פופ מחוננים, מזהי טרנדים, מגלי כישרונות, אבל על הבמה הם מתקשים לתרגם את זה לשואו של ממש. הם מעולם לא היו טורפי במות, אלא שהפעם, כשהם מגובים במערכת תאורה מרהיבה ובתפאורה נוצצת, האפרוריות שלהם בולטת אפילו יותר, וגם זמרות הליווי והנגנים הצעירים שצורפו להרכב לא מצליחים להעלות את ריכוז הגלאם על הבמה. נדמה שלאף אחד בקהל לא אכפת מכל זה. כשאתניקס מגיעים לשיר את "דינרוס" - כל הכיסאות באולם נותרים מיותמים וכל הידיים באוויר.
ההתלהבות עולה מדרגה נוספת כשאייל גולן מצטרף ללהקה לקראת מחצית המופע. גולן, שחייב לאתניקס את גילויו ואת הפיכתו לכוכב על, שמח להתארח, אבל מגיע יותר להפגין נוכחות מאשר להופיע. הם מבצעים יחד שני שירים ועוד מחרוזת, אף שגולן בקושי שר בקטעים האלו. הקהל שואג את המילים ומקשה עליו לשמוע אפילו את עצמו. הוא מעדיף לחייך כשהוא משאיר כמעט לחלוטין את הבמה לשירה בציבור שעולה מהיציעים. בשלב הזה נעשה די ברור שהרוב המוחץ של הקהל הגיע לטיול במורד שדרת הזיכרונות שלו ולא כדי לשמוע את אתניקס מודל 2015.
בסיום החלק הרשמי אתניקס לא מפנים את הבמה כדי לקבל מחיאות כפיים ואז לעלות להדרן. נחמה, האיש שלא מתרגש מענייני מגדר ועיצב את המונח "פופ ים־תיכוני" עוד לפני שאליקו חלם לעשות רדיו, מתרחק באדיקות מגינוני כוכבות. במקום זה, הוא מבקש מהקהל "לקום בכל בוקר עם מילה טובה, מחשבה טובה ומעשה טוב". אולי כאן נמצא העניין המרגש באמת: החנון הזה, שמסרב להפוך לציני ולקבל את חוקי המשחק, הוא אחד הדברים הכי קולים שקרו לפופ שלנו.