אדוני הנשיא - איראן היא האויב, לא ישראל

קשה עדיין לנבא באיזה רוב, אם בכלל, ידחה הקונגרס ב־17 בספטמבר את הסכם הגרעין הגרוע עם איראן. אך בסוף השבוע ספג הנשיא מהלומה, כשאחד מבכירי הסנאטורים הדמוקרטים, צ'אק שומר, בחר להתנגד להסכם ולאיים על מורשת אובאמה.

ושומר לא לבד. גם צירי בית הנבחרים אליוט אנגל (ניו יורק) וסטיב ישראל (ניו יורק), ולצידם חבר הקונגרס בראד שרמן (קליפורניה), הודיעו שהם מתנגדים להסכם. שרמן, חבר ועדת החוץ של בית הנבחרים, היה שלשום לנבחר היהודי הדמוקרטי השישי המתנגד להסכם. הוא הישווה אותו לסרט "הטוב, הרע והמכוער": "יש בהסכם מהטוב ומהרע בשנה הראשונה, ולאחר מכן הוא הופך למכוער". 

ומה יגיד עכשיו אובאמה? האם יחזור על ההשוואה הקטנונית, הפוליטית מאוד, שעשה בנאומו באוניברסיטת וושינגטון לפני שבוע, כשטען כי "חוסר רצונם של הרפובליקנים לשקול כל עיסקה מעמיד אותם באותה שורה עם אנשי משמרות המהפכה"? הייתכן כי גם בקרב הדמוקרטים יש "קיצונים איראנים"?

 ואולי ימשיך הנשיא במשחק הלא פחות מסוכן מההסכם, שבו הוא קושר בין "תומכי המלחמה בעיראק" לבין המתנגדים להסכם, תוך כדי שהוא שולח רמז עבה לעבר השדולה הפרו־ישראלית בקונגרס, איפא"ק? האם הנשיא לא מודע לכך שעוסקים כאן בהסכם הבינלאומי החשוב ביותר בעידן המודרני? האם אינו מבין כי לא עוסקים בגורלה הכלכלי של מדינה (יוון), אלא בקיום של מדינה (ישראל)? והאם הנשיא לא מבין כי זה אולי רגע האמת של איפא"ק מאז נוסדה ב־1951?

להיזהר ממסע נקמה

חבל שאובאמה הופך את סוגיית הסכם הגרעין האיראני לעניין אישי. מי שלא איתו, נגדו. איראן היא האויב, אדוני הנשיא. לא אתה. איראן היא האויב - לא ישראל. אמריקה היא עדיין "השטן הגדול", ישראל היא "השטן הקטן" והאייתוללות טרם הפכו קדושים. אפילו התומך הגדול של הדמוקרטים, חיים סבן, הבין את הסכנה והצטרף למתנגדים. 

נדיר מאוד שהקונגרס דוחה החלטה של הממשל הקשורה למדיניות חוץ. כדי לחזות בכישלון של אישור הסכם בסנאט, צריך להרחיק עד הסכם ורסאי והצעת 14 העקרונות של אחד הנשיאים הגדולים של ארה"ב, וודרו ווילסון (גם הוא דמוקרטי, גם הוא קיבל פרס נובל לשלום ב־1919). כמעט מאה שנה. 

אובאמה צריך להבין שזה לא אישי. די שיעיין בהצהרות תומכי ההסכם כדי להבין מדוע בישראל, וגם באמריקה, חוששים מאוד. לדוגמה הסנאטורית מניו יורק קירסטן גיליבראנד, התומכת בהסכם. היא מודה שהוא "לא מושלם" ומעריכה שאיראן תמשיך לשקר ואף תעצים את כוחה. יכול להיות שהמתנגדים להסכם לא באמת "בורים" כפי שהנשיא ניסה להציג, לדעת פרשנים, בנאומו בוושינגטון? אולי הם סתם מפוכחים? ואם מישהו לא מבין מדוע אתמול התהפכו פתאום הסקרים - זה רק כי אנשים החלו לגלות את פרטי ההסכם. האמריקנים, לדוגמה, נדהמו לגלות בשימוע של מזכיר המדינה קרי בקונגרס כי הוא אינו בקיא בפרטי ההסכם הסודי בין הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לבין איראן(?!) העיקר שיש גם אצלנו כאלה התומכים בהסכם. יכול להיות שהם יודעים דברים שקרי לא יודע?

לאובאמה יש כבר 16 תומכים מהמחנה שלו בסנאט. הוא זקוק ל־34 כדי להבטיח את הווטו שלו, משימה בהחלט אפשרית. צריך לשים לב לשלושה תסריטים: 

• הראשון, והסביר ביותר, הוא ששני בתי הקונגרס דוחים את ההסכם ברוב של פחות משני שלישים. הנשיא מטיל וטו, ומצליח לגייס שליש שתומכים בהסכם. ההסכם עובר, אבל עם תמרור אזהרה גדול מהקונגרס שדחה אותו. הנשיא מפצה את ישראל בחבילת סיוע נאה ומתחשב בדעתה.

• אפשרות שנייה, ופחות סבירה, היא שבתום 60 יום הקונגרס מקבל ב־17 בספטמבר את ההסכם. הישג אדיר לנשיא, מפלה קשה לישראל. יש להניח כי גם במקרה הזה, ישראל תיהנה מחבילת סיוע כפיצוי, שתמתיק אולי את הגלולה המרה. 

• התסריט השלישי הוא שהקונגרס דוחה את ההסכם. הנשיא מטיל וטו, אך לא מצליח לגייס את השליש הנדרש לו - 34 סנאטורים - ובמקרה הזה קיימות שתי אפשרויות. הראשונה - אובאמה, וגם הילארי קלינטון המתמודדת לנשיאות, מבינים את השפעת ירושלים בוושינגטון. ישראל תהיה מעורבת יותר בסוגיה האיראנית. איראן תהיה אולי משוחררת מההסכם, אבל לא מסנקציות.

אך קיימת גם אפשרות שאובאמה, ברווז צולע ופצוע, יחל במסע נקם (גם במועצת הביטחון) תקיף וקשה (יכול להיות מסוכן יותר מהסכם הגרעין?) שיהיה מוגבל בזמן - כי מסע הבחירות כבר החל באמריקה. ולפי אחוזי הצפייה בעימות הרפובליקני שלשום, אמריקה כבר מגלה עניין בנשיא - או הנשיאה - הבא/ה.

הסנאטור הדמוקרטי שומר הודיע: "מתנגד להסכם"

מכה קשה לממשל אובאמה בקרב על אישור הסכם הגרעין בקונגרס: הסנאטור הדמוקרטי הבכיר מניו יורק, צ'אק שומר, הודיע על הצטרפותו למחנה המתנגדים. שומר הוא הסנאטור הראשון ממפלגתו של אובאמה היוצא נגד ההסכם, והודעתו עשויה לסלול את הדרך לגיבוש הרוב הדרוש לסיכול ההסכם.

שומר, הדמוקרט השלישי בחשיבותו בסנאט, ידוע בעמדותיו הפרו־ישראליות ובקו הניצי בכל הנוגע לאיראן. חציית הקווים שלו צפויה להקל על הדמוקרטים המתלבטים בסנאט. אמנם לרפובליקנים מובטח רוב בשני בתי הקונגרס, אך כדי שההצבעה על ההסכם בספטמבר תחייב את הבית הלבן, יש צורך ברוב של שני שלישים בסנאט ובבית הנבחרים. כדי להשיג רוב זה על הרפובליקנים לגייס לשורותיהם לפחות 13 מהדמוקרטים (או מהעצמאיים) בסנאט ו־44 בבית הנבחרים.

בהודעתו אתמול אמר שומר, נצר לניצולי שואה, כי אינו מוכן להשלים עם האיום המגולם בהסכם. "קיים חשש אמיתי שאיראן לא תתמתן, אלא דווקא תשתמש בהסכם כדי לקדם את יעדיה הנוראיים", הסביר, "יעדה האמיתי של איראן הוא השגת נשק גרעיני, ולנוכח ההסכם הזה כל מה שעליה לעשות הוא לחכות בסבלנות". 

בד בבד עם הודעתו ביום חמישי בערב, הודיעו גם שני צירי בית הנבחרים אליוט אנגל ובראד שרמן כי הם מתנגדים להסכם, ובכך הצטרפו למספר גדל והולך של צירים דמוקרטים (ויהודים) המתנגדים להסכם. שני הצירים ממלאים תפקידים בכירים בוועדת החוץ של בית הנבחרים.

למרות הפגיעה הקשה במומנטום של הבית הלבן במאבק על ההסכם, ייתכן כי תזמון הודעתו של שומר - לקראת סוף השבוע ורגע לפני פגרת הקיץ - מעיד על הערכתו כי אין למתנגדים די קולות כדי לסכל את ההסכם. הדעה הרווחת היא ששומר פעל מתוך ההבנה שהודעתו תעזור להגיע לסף הפרוצדורלי שיידרש כנראה לשם העברת החלטה - 60 סנאטורים - אך לא רוב גדול של 67 שיאפשר התגברות על וטו נשיאותי.

אובאמה נגד איפא"ק 

מטבע הדברים, החלטתו של שומר גררה תגובות משני צדי המתרס. דובר הבית הלבן ג'וש ארנסט אמר כי ייתכן שדמוקרטים רבים בסנאט יחליטו שלא לתמוך בו כשיתמודד על משרת מנהיג המיעוט. מנגד, מייק האקבי, מושל ארקנסו לשעבר ואחד המועמדים הרפובליקנים לנשיאות, שיבח את שומר. כך או אחרת, נראה כי הקרב על אישור ההסכם בקונגרס הופך בהדרגה למלחמת התשה בין הארגונים הפרו־ישראליים לממשל. בנאומו בשבוע שעבר תקף אובאמה את מתנגדי ההסכם ואת "הלוביסטים והפרשנים" שפועלים לסכלו - ברמיזה ברורה ללובי הפרו־ישראלי הגדול איפא"ק. ה"ניו יורק טיימס" דיווח כי דווקא תומכי אובאמה מודאגים מזלזולו כלפי מצדדי ישראל בוושינגטון ואומרים שהקרע הנוכחי חמור ביותר כי דברי הנשיא עלולים להתפרש כהכשר לתקוף את ישראל. העיתון אף דיווח על פגישה קשה בין נציגי הממשל לפעילי איפא"ק בשבוע שעבר, שרק הגבירה את החשדנות בין הצדדים. משתתפים בפגישה סיפרו לעיתון כי אובאמה האשים את איפא"ק בהוצאה של מיליוני דולרים בקמפיין פרסומי נגד ההסכם ובהפצת טענות שקריות לגבי העיסקה.

בתוך כך, התראיין איש העסקים הישראלי־אמריקני חיים סבן לרשת ב' והתייחס להסכם הגרעין. "אובאמה מסתכל על ההסכם בהיבט האטומי בלבד, והבעיה היא שלהסכם הזה יש היבטים נוספים, כולם לטובת איראן", סיפר סבן, שמזוהה עם הדמוקרטים ומקורב למשפחת קלינטון, "שחרור הכסף לאיראן, הסרת הסנקציות על הנשק הקונבנציונלי - אי אפשר לבודד את סוגיית האטום מכל הדברים האלה".

מדענים תומכים

מנגד, אובאמה יכול להתעודד מכך שאתמול שלחו 29 חוקרי גרעין ופיזיקאים אמריקנים בכירים מכתב תמיכה בהסכם. בין החותמים על המכתב חמישה חתני פרס נובל, ואת ההסכם מכנים מחברי המכתב "יצירתי ומחמיר".

ארז לין וסוכנויות הידיעות

אובאמה ל-CNN: "התערבותו של נתניהו חסרת תקדים"

"התערבותו" של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפוליטיקה האמריקנית היא חסרת, כך אמר נשיא ארה"ב ברק אובאמה בריאיון לרשת CNN שיפורסם היום (ראשון). דבריו נאמרו בתשובה לדבריו של המראיין פריד זכריה, ששאל האם "ראוי שראש ממשלה זרה יתערב בענייניהם של האמריקנים", כפי שעשה נתניהו. "אני מציע שתפנה את השאלה הזו לראש הממשלה נתניהו, אני לא זוכר דוגמה דומה", ענה אובאמה.

התבטאות זו מגיעה כהמשך ישיר לדברים שאמר אובאמה בשבוע שעבר בנאומו לאומה מה-"American Univesity". אובאמה התייחס למתנגדי ההסכם, בין היתר גם לישראל. "מתנגדי ההסכם עם איראן שכינו אותו 'טעות היסטורית' טעו. תוכנית הגרעין האיראנית הושהתה, מצבור האורניום הופחת והפיקוח הוגבר. כולם חוץ מממשלת ישראל לא הביעו התנגדות להסכם. עוד לפני שהקונגרס קרא אותו - נוצר רוב של אופוזיציה. לוביסטים הפכו למומחים גרעיניים, אתגרו את הממצאים. הציעו טיעונים למה כדאי לדחות את העסקה".

מערכת ישראל היוםטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו