"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צעיר ומצער

בין שהניסיון לשנות את חוקי הצעירים הוא קוסמטי או שורשי - עצם קיומם הוא רע • החובה להחזיק בסגל שני שחקנים עד גיל 22 ואחד עד גיל 25 לא תורמת דבר לקידום שחקנים • על הסוגיה הפוליטית התורנית של הכדורסל הישראלי

,עודכן
צילום: אודי ציטיאט // רפי מנקו (מימין) ואיתי שגב (משמאל). חוקי הצעירים לא עוזרים

שני חוקי צעירים יש בליגת העל: חובה שיהיו בסגל שני שחקנים עד גיל 22 - חוק לא טוב, וחובה שיהיה שחקן מתחת לגיל 25 - חוק רע. כעת רוצים לבצע שינויי תאריכים ולהזיז את התאריך הקובע מי הוא "צעיר" (מתחילת העונה לתחילת השנה).

השינוי הזה אולי לגיטימי, אלא שמדובר בחוק שצריך לבטלו לגמרי. הבעיה: הוא מעוגן בחוזה ארוך טווח מול ארגון השחקנים.

שתי הגנות יש על הכדורסלן הישראלי: "החוק הרוסי", שאותו צריך לבלוע בשקט, למרות שאני אישית לא רואה טוב בכפיית חמישיות על המאמן תוך כדי משחק, אבל אי אפשר שלא לומר שהוא לא נתן במה לישראלים. ההגנה השנייה היא "חוקי הצעירים", שגם אם יש בהם יסוד חיובי - הם מיושמים רע. זה לא שבזכותם יש יותר דקות לישראלים או ששחקנים מקומיים מתפתחים.

"חוק ה־22" לא שווה את הנייר שעליו חתמו את ההסכם, אם אין שום חובה לשתף את השחקנים המדוברים. במקרים לא מעטים הם הופכים לקישוט בלבד על קצה הספסל ומתייבשים עליו. הרבה פעמים קבוצות לוקחות שחקנים שהן לא צריכות כדי למלא את המכסה הזו.

מכבי ת"א מכחישה בתוקף שהיא מובילה את השינוי הקוסמטי בחוק עד גיל 25. לדעתי, גם אם היא יוזמת אותו, אין לה מה להתבייש בכך. העניין הוא שמכבי צריכה להוביל מהלך כוללני לשינוי חוקי הצעירים כדי שיהפכו למעשיים יותר עבור הקבוצות והשחקנים, גם אם זה אומר דיון מחדש מול ארגון השחקנים.

"חוק ה־25" הוא הגרוע ביותר. הוא לא מקדם ממשית שום שחקן מבחינת הדקות שלו, למעט מקרים בודדים. במקרים אחרים הוא אף פוגע בשחקנים שעברו את הגיל ובגללו לא יקבלו חוזה בקבוצה מסוימת. מישהו גם מוכן לקבוע ש־25 הוא גיל צעיר? מה ההבדל בין שחקן בן 24 וחצי לבין שחקן בן 25 ורבע? החוק הזה בעיקר תוקע קבוצות, ואין בינו לבין קידום שחקנים דבר וחצי דבר.

נותר לקוות שכל הטיפול בעניין "חוק ה־25" - בין שיהיה קוסמטי ובין שיהיה שורשי - לא יהפוך לעניין פוליטי כמו סוגיית הפיינל פור. השבת האירוע - ההחלטה הכי גרועה שקיבלה מינהלת הליגה - נולדה בחטא המלחמות הפנימיות והפוליטיקה. לא כל מה שמכבי ת"א רוצה הוא רע לאחרות, ולהפך.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר