צריכים זה קנאביס לכל דורש. עם מרשם. עניין המרשם עלול להיות בעייתי, כי לך תסביר למסטול מה הוא צריך להגיד לרופא כדי לקבל את המרשם. ואיך גורמים לצרכן מריחואנה לשמור על המרשם עד שהוא מגיע לבית המרקחת?
האמת היא שאנחנו באמת צריכים את העלים המשמחים האלה. האם בלי קנאביס חופשי היה יכול להיות לנו הסכם עם איראן? הרי במבט, שטחי לפחות, נראה כאילו החותמים עליו, מצד המערב, לקחו משהו לפני החתימה על הלגליזציה של הבומבה הפרסית. הנה, השמאלנים שלנו מביטים בכל הדאעשים שמסתובבים באזור ורק רוצים לחבק אותם ולעשות איתם אהבה. בלי קנאביס הם עלולים לחשוב שמדובר באנשים רעים.
אז הנה, גראס לכל דורש והעולם נראה הרבה יותר יפה. ואם כבר עולמות, סגן שר הבריאות ליצמן, אפשר להניח, קורא את העיתונות החרדית שבה רגילים להתייחס אל הציבור החילוני כאוסף של מסוממים. יום אחד, קוראי העיתונים הללו עלולים לפגוש אנשים מחוץ למחנה ולגלות שרימו אותם. האם לא עדיף למנוע מהם את ההלם באמצעות לגליזציה של השאכטה? כך יתאימו את החברה הישראלית לדימויה בעיתונים החרדיים.
ועוד משהו. ישראלים רבים סובלים מדיכאון. לא מזמן התפרסם מחקר שלפיו אחת הסיבות לדיכאון היא קירחות. מתברר שבשנים האחרונות הישראלים הרבה יותר מקריחים מאשר בעבר. יש הטוענים שהסיבה לכך היא קרינה גוברת והולכת בסביבה שבה אנחנו חיים, מה שמכניס לא מעטים מאיתנו לתסביכים. זה גורם לרבים להוציא כסף רב על פסיכולוגים, כדי להתגבר על כך, ועל תכשירים שונים שמבטיחים להצמיח שיער, אבל לרוב מכזיבים. אם במקום זאת, כל אחד מהמדוכאים שבינינו יקבל כמה עלי מריחואנה, אז הדיכאון ייעלם, גם זה של המקריחים.
אבל זה עוד לא הכל. הפיכתו של הקנאביס לחוקי תעזור גם לגופים המעניקים תעודות הכשר. באחרונה ניכרת סלידה הולכת וגוברת של ישראלים, כולל שומרי כשרות, מהתנהלותה של הרבנות. רבים מעדיפים לא להזדקק לגופים המעניקים תעודת הכשר תמורת ממון רב. התוצאה היא שהמתפרנסים מתעודות הכשרות נכנסים להפסדים. כניסתו של מוצר חדש לשוק, שמשווקיו ירצו שתהיה לו תעודת כשרות, יקל את המצוקה התקציבית. יהיה צורך בלא מעט בד"צים כדי לבצע את ההשגחה על הקנאביס החוקי. תחשבו על כל המשרות החדשות:
יהיה לנו קנאביס בהכשר של הרבנות הראשית ומריחואנה עם חותמת של בד"צים אשכנזיים. אפילו ג'וינטים בהכשר הבד"ץ של "בית יוסף" של ש"ס יהיו לנו, ולא נופתע אם פתאום יככב בשוק קנאביס בהכשר למהדרין גלאט. יהיה גם מי שיקיים ימי עיון בשאלה: האם בפסח אין במריחואנה חשש קטניות, וכמה זמן צריכים אשכנזים שנשואים להולנדיות להמתין בין עלי מריחואנה לקוקאין?
את מהפך הלגליזציה תפגשו גם בקניות. נסו לדמיין את אגף הירקות בסופר. המונים יגיעו לשם, אבל לפחות לחלקם לא יהיה נעים שכולם יידעו בשביל אילו עלים הם באמת עומדים שם, אז הם יתחילו לבחור פלפלים ומלפפונים וכוסברה. התוצאה תהיה עלייה דרמטית בצריכת ירקות והחקלאים שלא מרוויחים מי־יודע־מה, יקבלו תוספת הכנסה, בלי שזה יעלה למדינה אפילו אגורה אחת.
המסטוליזציה של אזרחי ישראל מזכירה את אותו בעל פאב שחזר הביתה ב־02:00 אחר חצות ונפל למיטה. שעה אחר כך צילצל הטלפון שלו. "מתי אתה פותח את הפאב?" שאל הקול בצד השני של הקו. בעל הפאב ענה: "ב־14:00 בצהריים". השיחה התנתקה, בעל הפאב חזר לישון ואחרי רבע שעה שוב צילצל הטלפון: "תוכל להקדים קצת את הפתיחה?" - שאל הקול מהצד השני של הקו. בעל הפאב ענה: "לא, ואני אזהה את הקול שלך כך שלא תיכנס לפאב". הקול מהצד השני של הקו אמר: "מי רוצה להיכנס. אני רוצה לצאת".
היה לי חבר, היה לי אח
יוסי שריד אמר על אנשי הציונות הדתית: "לא אנשים אחים אנחנו", והציע להיפרד מאותו ציבור. הייתי מציע לו להשאיר את הנושא פתוח, כי אילו היינו עושים סקר בישראל, בשאלה, של מי אתה מעדיף להיות אח, של יוסי שריד או של מישהו מאנשי הציונות הדתית, לא משנה מי, וממי היית מעדיף להיפרד - לא בטוח שהתשובה היתה שמעדיפים את שריד בתור אח.
להגנתו של שריד צריך לומר שהיעדר ההיכרות עם הישראלים, זו לא המצאה שלו, אלא מכנה משותף של כל השמאל. היה להם ברור שהישראלים לא יצביעו לנתניהו; הם מדברים שנים על כך שהישראלים לא אוהבים את המתנחלים ופעם אחר פעם מגלים להוותם שהמציאות הפוכה.
ואין לשכוח, כ־650 אלף ישראלים חיים מעבר לקו הירוק (יש מחלוקת על המספר, אבל המספר המדויק לא משנה לענייננו), כך שאי אפשר לעשות הבחנה בין "הישראלים" לבין "המתנחלים". אבל לך תסביר את זה למי שחי בבועה.
מיהו שמאלני
מי ששורף כנסייה וגורם בכך לביזויה של מדינת ישראל בעולם, ולהצגתנו כחבורת דאעשים משתוללת, אינו שונה מהבחינה הזו, מאנשי הארגון ששמו "שוברים שתיקה", שעושים לדימוי שלנו בעולם בדיוק את אותו דבר. כולם, בלי יוצא מן הכלל, חבורה של שמאלנים משמיצי המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו