מאז נחפרה תעלת סואץ בשנים 1869-1859, עבור ממשלות מצרים וצרפת, עברו עליה תהפוכות וטלטלות רבות. כך למשל, ביולי 1956 היא הולאמה על ידי הנשיא המצרי גמאל עבד אל־נאצר, שכעבור שלושה חודשים הותקף בשל כך, במבצע קדש, על ידי בריטניה, צרפת וישראל ושב ופתח את התעלה ב־1957. עשר שנים אחר כך שותקה התעלה שוב, לתקופה של שמונה שנים, עד שנפתחה ב־1975 על ידי נשיא מצרים החדש, אנואר סאדאת.
החל מ־2014, תחת הנשיא הנוכחי, עבד אל־פתאח א־סיסי, מתבצע פרויקט הרחבת התעלה וחפירת נתיב חדש בה. בד בבד, כחלק מפרויקט מצרי־לאומי, הציגה מינהלת סואץ סידרה מרהיבה של בולים, המציינת תחנות היסטוריות בקורות התעלה. זהו החלק הנוסטלגי ברעיון הפאן־ערבי האוטופי קע"ם (קהילה ערבית מאוחדת), שאיחד את מצרים וסוריה.
בפועל, מה שמאחד את שתי המדינות הוא ההתמודדות עם ארגוני טרור איסלאמיים, אלה שמאיימים לפרק את סוריה ואלה המפגעים בשטחה של מצרים (האחים המוסלמים). אלה עושים שמות בביטחון הפנים המצרי, הולכים ומכחידים את התיירות, שבמשך שנים שימשה ענף הכנסה יסודי בכלכלה המצרית.
לצד הלחימה בטרור וההסתה האיסלאמית, נאבקת ממשלת מצרים בריבוי הטבעי המפלצתי (פרי הימנעות דתית מאמצעי מניעה), בעוני ובפשיטת הרגל הכלכלית, באבטלה, בבערות ובמחסור בחומרי גלם. גם מצוקת מים מתרגשת בקרוב, זאת כתוצאה מהקמת הסכר האתיופי במעלה הנילוס, ואיתה סיכונים לעימות צבאי בדרום המדינה.
החידוש בתעלת סואץ הוא נכון לעכשיו קרן של תקווה, אחרי הפלגת ניסיון מוצלחת בשבוע החולף, כשבנתיב החדש התקדמו שלוש ספינות ענק, עמוסות לעייפה, ובאותה שעה חלפו על פניהן באלגנטיות, בנתיב הנגדי של התעלה, שלוש ספינות מטען ענקיות נוספות. ראש מינהלת סואץ, מוהאב ממיש, יכול לרשום לעצמו וי, ימים ספורים לפני טקס הפתיחה הרשמי ב־6 באוגוסט.
יוזמה זו של ממשלת א־סיסי, בעלות של 8 מיליארד דולר, בוצעה בתוך שנה בדיוק, ובמרכזה עומדת יחידת ההנדסה של צבא מצרים. הנתיב נחפר לאורך 35 ק"מ ובעומק ממוצע של 24 מטרים, כך שגם לספינות כבדות ביותר, בעלות שוקע של 66 רגל, מתאפשר לשוט שם.
הפרויקט הוגדר כ"מבצע לאומי ועולמי", בשל השיפור הדרמטי האמור לחול במשך המעבר ובמספר האוניות שיעברו בו בזמן, ללא עצירות ועיכובים בין ים סוף לים התיכון. הממשל המצרי מצפה עתה לשיפור חסר תקדים בכלכלת המדינה המידרדרת. הצפי מהתעלה החדשה הוא לרווחים של כ־15 מיליארד דולר החל משנת 2023 (פי שלושה ממה שסיפקה התעלה הישנה), בזכות הגדלת מספר הספינות שיוכלו לעבור בה מדי יום מ־49 ל־97.
המצרים מתכננים להכליל בפרויקט גם מיזמים נוספים: אזור חקלאות, סחר בינלאומי ומרכז שירותים לוגיסטיים. אלה יוקמו על האי הנוצר בין שני נתיבי ההפלגה, ולרשות המשתמשים בשירותי היבשה יעמדו המנהרה הישנה שמתחת לתעלה ושני גשרים. לפי החזון המצרי, התעלה ואזור הסחר והלוגיסטיקה יספקו כשליש מתקבולי הכלכלה המצרית העתידית.
דאעש "במרחק סיגריה"
סוגיה מרכזית במעבר החדש היא סוגיית הביטחון. מי שהתייחס אליה היה שר החוץ המצרי, סאמח שוכרי, בתדרוך עם כתבים זרים. הוא הדגיש כי הקהילה הבינלאומית רוחשת אמון ליכולת המצרית להגן ולאבטח את התנועה הימית בתעלה החדשה, חרף סיכוני הביטחון הפנימיים והמשבר שבו נתון המזרח התיכון.
לשוכרי ולמצרים ברור - ביטחונו של המעבר הוא תנאי להפעלתו בעתיד, אך צל כבד מרחף מעל האופטימיות המשודרת בדמותו של הטרור האיסלאמי בסיני. חרף זאת, על רקע אינספור הפיגועים נגד סמלי המשטר וכוחות הביטחון המצריים, משווה התקשורת המקומית את חניכת התעלה החדשה בשבוע הבא ל"ניצחון" 6 באוקטובר על "הצבא הישראלי הבלתי המנוצח". אמירה זו לא מנעה חיפוי צבאי, ימי ואווירי, בעת הפלגת הניסיון.
המצרים מתכננים יום חג, כשלטקס ההיסטורי הוזמן גם הפטריארך הקופטי, כביטוי תודה לאומי של הממשל לאזרחים הנוצרים. אלפי אזרחים צפויים להצטופף לאורך המזח והתעלה וכעשר ספינות עמוסות בתיירים ישוטו בה, כחלק מהסיקור הבינלאומי של האירוע. לעומת זאת, התקשורת הקטארית מתעלמת, באופן מכוון, מופגן וקורא תיגר. קטאר אובססיבית בכל הקשור לא־סיסי ומבקשת להציג רק את מחדליו. היא אף מעודדת ארגוני טרור לפגוע בכוחות המצריים.
קטאר, כמו גם טורקיה, אינן מרוצות משרידותו של משטר א־סיסי מול קריסתם האיטית של חביביהם, אנשי משטר האחים המוסלמים של מורסי. מטורקיה לעבר עזה ומצרים בואך חצי האי ערב, זה חלום הרצף האימפריאלי־עות'מאני־איסלאמי של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, אך הוא הולך ונגוז, תוך כדי מאמצים נואשים להפיל את א־סיסי.
בעוד מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ פועלות להרכבת צבא ערבי מאוחד כנגד איומי איראן השיעית (בתימן) ודאעש הסוני (בסיני), טורקיה וקטאר מוציאות סכומי עתק לחיזוק, לאימון, לגיוס ולחימוש ארגוני הטרור האיסלאמיים הסוניים הללו. טורקיה אף הגדילה לעשות, ובטענה שהיא פועלת נגד דאעש (שאותו היא מממנת ומשגרת לסוריה ולעיראק), מפציצים כוחותיה את הכורדים בהסכמה אמריקנית שבשתיקה.
במציאות מורכבת זו פועלת מובלעת הטרור שמקיים דאעש בסיני, "מהלך סיגריה" מתעלת סואץ. ההסתייעות של דאעש וחמאס בטורקיה ובקטאר, תוך כדי שימוש בנשק המוברח לסיני מלוב וממדינות אפריקה אחרות (דרך מצרים), היא איום משמעותי על תקוות ממשלת מצרים להתאוששות כלכלית מרווחי התעלה.
מכות המוות שהצליחו האיסלאמיסטים להנחית על התיירות המצרית מבשרות רעה והופכות גם את השיט הבינלאומי בתעלה החדשה למשימת אבטחה מאתגרת. סימני השאלה עבור כוחות הביטחון, האוויר והים של מצרים רבים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו