"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
גרונדיק וסלאבה כמשל
האמנים הרוסים-ישראלים רשמו פריצה מרהיבה - לקהל המקומי וגם לשוק העולמי
צילום: תומר רוקנס // מוסיקה חיובית והומור כובש. לוס כפרוס

גרונדיק וסלאבה כמשל

האמנים הרוסים-ישראלים רשמו פריצה מרהיבה - לקהל המקומי וגם לשוק העולמי

אנטון וייס
, עודכן

המוטיב המוביל בסצינה הרוסית בארץ בעשור האחרון היה בהחלט המוטיב של הפריצה החוצה - לחלל הפתוח של השוק המוסיקלי המקומי והעולמי. המוסיקאים הרוסים הגיעו למציאות מוסיקלית סגורה שלא מקבלת את השונה. במועדונים לא רצו אותך אם לא שרת בעברית, והופעות אפשר היה לקיים במתנ"סים, במועדוני עולים ובפסטיבלים של להקות רוסיות לקהל הרוסי.

אבל לקראת סוף שנות ה-90 התחילה התסיסה. האמנים הרוסים מתחילים לשתף פעולה עם היוצרים המקומיים ולפנות לקהל המקומי. ב-1999 יוצא האלבום של להקת ההארדקור האוונגרדי אאוסווייס בלייבל של האוזן השלישית. רוב האלבום עדיין באנגלית, אבל יש גם שיר אחד בעברית. אחרים מפנים את קולם אל העולם הגדול. אחת הסנוניות הראשונות היתה להקת המטאל-קור Rabies Caste, שזכתה לסייר בעולם לצד ביוהאזארד והוציאה ב-2001 את אלבומה המעולה ב-Earache Records הבריטי. במהלך העשור ממשיכים הרוסים הזועמים ממוצא ישראלי לעשות רעש מטאלי בכל העולם. להקת ערפל רושמת הצלחות בתחום הבלאק-מטאל ודה פיידינג בדת'-מטאל מלודי.

השינוי קורה גם בסצינה המקומית הכללית, שהופכת ליותר מגוונת ויותר צפופה. כמות הלהקות ששרות באנגלית גדלה בכל שנה. מהצד השני, הגל האלקטרוני שמגיע בתחילת המילניום משחרר את המוסיקה מכבלי הטקסט. וזה בדיוק מה שעשו גרונדיק וסלאבה - דואט אלקטרוני שהפך לקאלט לוקאלי במועדוני תל אביב בראשית העשור והוציא שלושה אלבומים נהדרים במהלכו.

אט אט מתפתחת לה סצינת האלקטרוניקה הניסיונית והאבסטרקטית, שרוב הפועלים בה הם יוצאי חבר העמים. הבולטים בנוף המוסיקלי הזה הם ההרכבים Migs of Spring 17 ו-Silence & Strength, הפרויקט המסתורי Chaos as Shelter ואנסמבל של נויז מאולתר-קרוספישז. כדי להכיל את כל הפעילות הענפה קמים גם לייבלים רוסיים עצמאיים, כדוגמת אאוריס מדיה ואיסטרן פרונט. אאוריס מדיה, שמתמחה במוסיקה אוונגרדית, התחיל מייצוג של אחת הלהקות המעניינות בנוף הרוסי-ישראלי - קרוזנשטרן ופארוחוד. הרכב הכליזמר-Pאנק הזה הוציא חמישה אלבומים, שניים מהם בשיתוף פעולה עם אמנים מצרפת ורוסיה, וזכה לאהדה של חובבי מוסיקה בארץ ובעולם.

לקראת המחצית השנייה של העשור מתרחש שינוי - רוסים שנמאס להם להיות זרים במולדת החדשה מבינים שכדי לקלוע לקונצנזוס עליהם לדבר בשפה המקומית. הראשונים הם הראפרים, וכך עולה ההיפ-הופ הרוסי-עברי עם להקות BangLaDeath, סאדייל ושיטי סיטי, שמשלבת היפ-הופ עם Pאנק עצבני.

באותו זמן לוס כפרוס צוברים מוניטין בתחום הסקא והרגאיי. הם שרים ברוסית, אנגלית ועברית, ועם מוסיקה חיובית והומור כובש הם מצליחים לפרוץ כמעט למיינסטרים עם השמעות בגלגל"צ, הופעה בטקס עמ"י וקאבר לזוהר ארגוב ב"עבודה עברית".

אפשר לסכם זאת כך: המוסיקאים הרוסים הם עתה חלק חשוב בנוף המוסיקלי הישראלי. השאלה הגדולה היא אם בעשור הבא הם יוכלו גם ממש להשפיע.

ant.weiss@gmail.com

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...