מורות חדשות במערכת החינוך טוענות כי משרד החינוך מפלה אותן לרעה לעומת גברים, כיוון שהמשרד אינו מכיר במלוא הוותק שצברו בשירות הצבאי שלהן.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מדובר במורות צעירות ששירתו שירות סדיר בצה"ל של שלוש שנים במסגרת שס"ן (שירות סדיר נוסף) בעת שלב רישומן במערכת החינוך.
על פי הנהלים, מעניק משרד החינוך הטבה נרשמת בוותק, שמשמעותה היא שהשירות הצבאי מוכר אוטומטית עם הכניסה למערכת, דבר המגולם במשכורת. "תשלום תוספות הוותק בגין שירות חובה בצה"ל הוא כתשלום משכורת לכל דבר", נכתב באתר משרד החינוך. ואולם, נראה כי במהלך הרישום של מורות במערכת החינוך, אישה וגבר ששירתו שלוש שנים של שירות סדיר בצה"ל, לא יזכו לאותו הוותק.
בעוד הגבר מקבל הכרה של שלוש שנים בעת כניסתו למערכת, האישה זכאית להכרה בשנתיים בלבד - גם אם הם שירתו באותו התפקיד ובאותם התנאים.
זאת ועוד, מנתונים המופיעים באתר משרד החינוך עולה כי גם עובד הוראה ששירת בצה"ל במסגרת ישיבת הסדר יקבל הכרה בשלוש שנות ותק, בעוד שלעובדת הוראה ששירתה שלוש שנים בשירות סדיר יוכרו שנתיים בלבד. יצוין כי במסגרת "דין אישה כדין גבר" משרתות כיום לא מעט נשים שלוש שנים מלאות של שירות סדיר בצה"ל, ובהן נשים המשרתות בתפקידים קרביים, בחיל המודיעין, בתקשורת ("במחנה", גל"צ) כפקחיות טיסה ועוד.
פניות של מורות צעירות ל"ישראל היום" העלו טענה זהה: עם הירשמן לבתי הספר שבו הן מעוניינות ללמד, הן הופנו למשרד החינוך כדי שיפתחו להן, כנדרש, תיק כמורות.
בין שלל פרוצדורות הרישום יש צורך להעביר למשרד החינוך תעודת שחרור, כך שיידעו בכמה ותק יש להכיר. א', שאמורה להתחיל ללמד בשנה הקרובה, מוחה על כך: "כיצד ייתכן שבשנת 2015 אם שירתי בדיוק את אותו השירות ובדיוק באותם התנאים כמו מקביליי הגברים, לא יוכר לי ותק זהה לחלוטין? זו אפליה שלא מתקבלת על הדעת". ג', מורה נוספת, סיפרה כי כשהעלתה את הסוגיה "אמרו לי במשרד החינוך שהדבר מוכר, ובמשך שנים רבות יש על כך תלונות רבות, אבל הדבר לא משתנה, וממילא לבתי הספר אין אמירה. הדבר מוכרע במשרד החינוך".
ממשרד החינוך נמסר כי לאחרונה הגיעו כמה פניות של מורות אשר שירתו שירות חובה מעבר ל־24 חודשים, וכי "הנושא נמצא בבדיקה".