כשקורס טיס מספר 164 החל, שום חניך לא ידע ששלושה מהחניכים בו ימצאו את מותם בטרם עת.
כולם יצאו לטיול גדול בחו"ל, וכולם נהרגו בו בנסיבות טרגיות, בני 24 בלבד: השבוע נהרג אביב ברומברג, מכפר סבא, בטרק בוואי וואש שבפרו; חברו לקורס, מקס סלע משוהם, נהרג בתחילת אפריל בתאונת אומגה באזור המאצ'ו פיצ'ו במדינה; ובאוקטובר שעבר נהרגה תמר אריאל ממשואות יצחק, נווטת הקרב הדתייה הראשונה של חיל האוויר, במפולת שלגים ברכס האנאפורנה שבנפאל.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הגורל המר גרם למשפחותיהם של השלושה להכיר את סיפוריהם של עמיתיהם לקורס. רון, אביו של אביב, סיפר כי שמע מחבריו של בנו לקורס שהוא ההרוג השלישי מאותו המחזור. "את מקס לא הכרתי", סיפר, "אבל הנווטת היתה בשני קורסי טיס - את הראשון היא התחילה עם אביב, ובמהלך הקורס היא נפצעה ופרשה ממנו. אחר כך עברה לקורס אחר וסיימה אותו, אבל הוא לא דיבר על זה יותר מדי". חבריו של אביב, הוסיף, אמרו לו כי מדובר בחוסר מזל.
"לכל אחד יש ייעוד"
אבל ענת אריאל, אמה של תמר, לא מאמינה במושגים האלה. "אני מאמינה שלכל אחד יש הייעוד שלו בחיים", אמרה, "שום דבר לא מקרי. יש תוכנית גדולה שאנחנו לא מבינים אותה. נכון שאצל שלושתם המוות היה פתאומי וטרגי, ונכון שהם התחילו את אותו קורס טיס, אבל בעיניי זה כמו מה שקורה כשאנשים שלמדו באותו בית הספר נהרגים. שלושתם אנשים טובים, מצוינים, שמצאו את מותם בזמן שטיילו במקומות שחלמו עליהם ושהיו שמחים במה שהם עושים. הם מתו כשהם היו הכי מאושרים. היה להם ייעוד בעולם הזה – והם כנראה סיימו אותו".
תמר אריאל
שחף, אחיו של מקס, מסכים איתה. "אני לא חושב שזה קשור לחוסר מזל", גילה, "אני גם לא מאמין במושגים האלה".
ואילו חנן, אביהם של מקס ושחף, בעיקר נשטף רגשי הזדהות עם הורי ההרוגים האחרים. "פשוט אין לי מילים", מסר מבית החולים קפלן ברחובות, שבו הוא שוהה כעת לאחר ניתוח, "כשראיתי את השם של אביב, זה דווקא הדליק לי את כל הנורות - מכיוון שהבן שלי נהרג לפני 3 חודשים וחצי, גם כן בפרו. הסיפור החזיר אותי למה שקרה: הבשורה, ההמתנה לארון, הסידורים פה, ההלוויה שהתעכבה. חשבתי מייד על ההורים ועל כל הכאב ועל כל הטרטורים, ועל הרצון האדיר שהוא כבר יחזור הביתה לישראל. על תמר ידעתי, אבל לא על אביב. אני פשוט המום עכשיו".
מקס סלע // צילום: באדיבות המשפחה
האב ביקש לדעת מתי אמורה להיערך הלווייתו של ברומברג: "חשוב לי להגיע, לחבק את האבא ולנחם. לומר לו שאני יודע בדיוק מה הוא מרגיש. במיוחד כעת, כשאת אומרת לי שהבנים שלנו היו באותו הקורס. יש לנו עכשיו משהו במשותף".
גם הוא, כמו ההורים האחרים, "לא מאמין במזל, אלא בגורל של אדם. הוא יכול להיות בכל מקום בעולם – ואם צריך, והגיע זמנו – זה יגיע עד אליו. כנראה השלושה היו הכי טובים, ואלוהים רוצה רק את הטובים לידו. אין לי שום הסבר אחר. למשפחה של אביב אני מוסר: אני איתכם בלב ובנפש ומשתתף בצערכם. אשמח לעשות למענכם כל שתצטרכו. זה לא יהיה משמח, אבל זה יהיה מכל הלב".
אביב ברומברג
למרות פניית "ישראל היום", הקצין האחראי על קורסי הטיס בחיל האוויר סירב לאפשר לגורם בחיל לדבר על שלושת החניכים שנהרגו.
• • •
הבוקר: הלוויות 2 הצעירים שנהרגו בפרו ובשווייץ
ארונו של אביב ברומברג (24), תושב כפר סבא, שמצא את מותו באופן טרגי בטרק בוואי וואש שבפרו, היה צפוי לנחות לפנות בוקר בישראל. ההלוויה צפויה להתקיים הבוקר בעשר בבית העלמין פרדס חיים בכפר סבא.
מהמשפחה נמסר אמש כי "אנחנו מבקשים להודות לחברים הישראלים שהיו עם אביב בשעותיו האחרונות, דאגו לו והיו איתו עד הגעת הנציג מהשגרירות למקום".
מאז היוודע הבשורה הפתאומית, לבית המשפחה שברחוב היסמין בכפר סבא זרמו מנחמים רבים, אשר באו לחבק ולנחם אותה בשעתה הקשה. במנחמים היה גם ראש עיריית כפר סבא, יהודה בן חמו, חבר ותיק וקרוב של המשפחה. "מדובר במשפחה שורשית וערכית, וכל שאוכל לומר בשעה קשה זו הוא שכל תושבי כפר סבא משתתפים בצער המשפחה", אמר בן חמו בשיחה עם "ישראל היום".
המטוס נחת כאמור לפנות בוקר, לאחר שיצא לדרכו הארוכה והאחרונה מלימה שבפרו לאירופה ומשם לישראל. "היה חשוב לנו להביאו למנוחת עולמים כמה שיותר מהר", סיפר בן דודו שי ברומברג.
אביב, שעשה את טיול השחרור שלו, הותיר אחריו הורים, אחות גדולה ואח קטן.
בתוך כך, הלווייתו של אבישי שוורצברג (28) מחיפה, שנהרג בתאונת צניחה בשווייץ,
תיערך היום בשעה 11:00 בבית העלמין בחיפה.
נצחיה יעקב ודניאל סיריוטיטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו