במחזה "מראה מעל הגשר" מגלם דרור דהן את רודולפו, הצעיר הבלונדיני מלא השמחה והאופטימיות, אבל במציאות הוא מצטייר כאדם לגמרי אחר. דהן ידע בחייו לא מעט קשיים, תסכולים ואכזבות שכבר הובילו אותו להשלים עם העובדה שייאלץ לוותר על חלום המשחק שליווה אותו, לבקשת הוריו. עד שברגע טרגי אחד הוא הבין שמבחינתו זה עכשיו או לעולם לא. "זה קרה כאשר חבר טוב שלי, חן פילו ז"ל, נהרג בתאונת דרכים", נזכר דהן באירוע ששינה את חייו. "הייתי בן 23, הוא היה חבר ילדות, ואחרי נתק של שנתיים בדיוק חזרנו להיות חברים. חזרנו מבילוי והרכב התנגש בעמוד שנפל על האוטו ופגע בו ישירות. כל שאר החברים באוטו נפצעו, וכשביום למחרת אמא שלי העירה אותי וסיפרה לי שחן מת, אמרתי לה מיד בתגובה: 'אם אדם הולך ברגע אני מעדיף לחיות את הרגע'. שבוע אחרי זה נבחנתי ללימודי משחק אצל יורם לוינשטיין". לכן התפקיד שהוא מגלם במחזה של ארתור מילר, שעלה בסוף השבוע בתיאטרון בית ליסין בבימויו של הלל מיטלפונקט, הוא מבחינתו ניצחון קטן בדרך. "בגדול, משחק זה משהו שבוער בך עוד כשאתה ילד קטן. אני מעכו, והייתי מופיע באזור הצפון עם משה אשכנזי, היינו צמד שרץ עם מופעי נונסנס. אבל מרגע שהתגייסתי לצבא הייתי צריך לעזור בבית, כי אבי משותק, וכשהשתחררתי עבדתי כמסז'יסט בצימרים שיש למשפחה במושב ליהמן". כשדהן מדבר על עזרה בבית, צריך להבין מאיזו מציאות הוא מגיע ועד כמה הקשר למשפחה הוא חלק בלתי נפרד מהזהות שלו. במהלך שנות ילדותו היתה אמו שרויה בדיכאון ושהתה חודשים ספורים בבית החולים, ואביו, שהיה דמות מאוד דומיננטית ופעילה בקרב המשפחה והחברים, הפך עם השנים בהדרגה למשותק בשל מחלה נדירה. המציאות הקשה הזאת הפכה את חלומו להפוך לשחקן לפנטזיה שהסיכוי להגשמתה קלוש ביותר. "ההורים לא קיבלו את זה, בעיקר אבא שלי התנגד. בשנה הראשונה שלי אצל יורם לוינשטיין עזבתי את הבית כי היה טוב להתרחק". כשהוא מתמודד עם נתק כמעט מוחלט מהוריו, גם בלימודים נתקל דרור בקשיים, כמי שנחשב לכוכב הכיתה, ונתקל בלא מעט מלחמות אגו ובחרם כיתתי. "בלימודים היו בעיות של מערכות זוגיות בתוך הכיתה, טעויות פטאליות שלי, עדיף לא לציין שמות. בשלב מסוים הבנים של הכיתה התאגדו וכתבו מכתב ליורם לוינשטיין שהשורה התחתונה שלו היתה 'זה או הוא או אנחנו'. יורם קרע להם את המכתב מול העיניים. עם הזמן למדתי לעשות פחות טעויות". את צעדיו הראשונים עושה דהן בתיאטרון בית ליסין בכמה הפקות במקביל ("חלום של לילה בלב קיץ", "מי מכיר את עמוס חפר-", שעלתה לאחרונה, ועכשיו "מראה מעל הגשר"). עכשיו אתה זוכה לא רק לעבוד מול שחקן ענק כמו יגאל נאור, אלא גם לקבל ממנו נשיקה צרפתית. "האמת שבפעם הראשונה שהיתה נשיקה זה היה בחזרה הגנרלית. אף פעם לא יצא לנו לבוא במגע - לפני כן היינו עושים את זה על הלחי, אז זה היה ממש ראשוני. אותי זה הכניס לשוק בגלל שאף פעם לא התנשקנו, אז זה היה אותנטי, ומבחינתי כבוד". והוריך כבר ראו אותך על הבמה- "הם עוד לא באו וזה חסר לי מאוד. אבל אני מאמין שהם יגיעו. אני יודע שאם אבא שלי יראה אותי עם יגאל נאור על הבמה, גם הוא, עם כל הציניות למקצוע, יזיל דמעה".
תמיד אותו חלום
דרור דהן כבר ויתר על חלום חייו להיות שחקן • אלא שאז הוא ניצל מתאונת דרכים שבה נהרג חברו הטוב, והבין: עדיף לחיות את הרגע
Load more...