מאות אנשים צפויים להגיע היום לחורבות היישוב שא־נור שבצפון השומרון. זו הפעם השנייה שהמפונים חוזרים אל המקום, שממנו פונו לפני כעשור כחלק מההתנתקות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
יהודית וצור אייזקס הם שניים מהמפונים שישובו אל החורבות. הם הספיקו לגור בשא־נור שנה ושבוע, בטרם פונו. יהודית היתה אז סטודנטית לסיעוד, וצור סטודנט באריאל. היום הם הורים לחמישה ילדים, הגדולה שבהם בת תשע וחצי.
הם הגיעו לשא־נור כשהחלו הדיבורים על פינוי יישובי צפון השומרון. "זה היה נראה לכולנו הזוי, משהו שבחיים לא יקרה", מספרת יהודית. תושבי האזור ניסו להילחם בהחלטה, אך לבסוף הגיע היום ההוא, שאותו זוכרת יהודית היטב. הם לא ארזו דבר מלבד בגדים לשבוע. "לא הרגשתי שאני מסוגלת לבחור מה מתוך הבית אני לוקחת. בתהליך הזה לא היינו אנשים פרטיים, היינו חלק ממהלך גדול מאוד, שאין בכלל ערך ומקום לדברים האישיים שלך. הכל מתגמד".
משפחת אייזקס // צילום: באדיבות המשפחה
בני הזוג היו בצוות הרפואי שביום הפינוי ליווה והעניק טיפול לתושבים. בשל כך, הם היו האחרונים שעזבו את המקום. "כולם הלכו, החיילים עזבו. הרחובות היו הרוסים, כבר לא היה חשמל. נשארנו בחושך לבד. נכנסנו לאוטו ויצאנו מהשער ההרוס. קרענו קריעה בבגד ובירכנו ברוך דיין האמת. ועד היום זה אוכל אותי", היא משחזרת.
לאחר שעברו כמה מקומות, מצאו את מקומם בעינב. בימים אלה הם בונים את בית הקבע שלהם, עדיין נקרעים בין האהבה העזה לשא־נור והרצון לחזור לשם לבין הרצון לבנות בית אמיתי.
לדברי יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון בפועל, שפונה משא־נור, "האבסורד הגדול של ההתנתקות הוא ש־4 יישובים פונו סתם ואף נשארו בשליטה ישראלית. אחד מהם הוא שא־נור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו