ההסכם, ושברו

יממה אחרי שנחתם הסכם הגרעין בין איראן למעצמות, ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף בכנסת במושב לזכרו של זאב ז'בוטינסקי. אחרי שהבהיר כי הוא רואה עצמו מנאמני תורתו של ז'בוטינסקי, התייחס להסכם שנחתם עם איראן ואמר כי יש שתי סיבות לכך שהוא אינו קובע כי אנו נמצאים במצב זהה לזה שבו עמד העולם בשנת 1938, לאחר "הסכם מינכן". 

הראשונה, מנה נתניהו, כי אז, ערב מלחמת העולם השנייה, לא היה תקדים של מה שנעשה - השואה. והשנייה, כי אז לא היתה מדינה יהודית. לא היה הכוח המגן שהיה יכול לפעול נגד מה שמסכן אותנו. 

נתניהו אמר כבר בטקסי יום השואה לפני שנה ושנתיים כי ישראל חייבת להיות בעלת היכולת להגן על עצמה בכוחות עצמה מפני כל איום. נתניהו היה זה שבמשך שני עשורים צילצל בפעמונים מול הסכנה האיראנית, הוביל לסנקציות הכלכליות הקשות נגדה, אך ההסכם הנוכחי הוא הפסד זמני לישראל, שלא באשמתה. "מי שאמר את האמת לגבי ההסכם", אמר נתניהו, "הוא הנשיא האיראני, שאמר כי איראן קיבלה את כל מבוקשה". 

ערב קודם לכן, אחרי הנאומים של נשיאי ארה"ב ואיראן, אחרי שפרטי ההסכם היו ידועים לכל, עמד ראש הממשלה מול המצלמות במשרדו, ומדבריו אפשר להבין לאן הוא הולך מעתה והלאה. נתניהו הקריא את החלטת הקבינט המדיני־ביטחוני, החלטה רשמית של ממשלת ישראל, המבטלת באופן סמלי את הסכם המעצמות עם איראן. 

באמצע אותה ישיבת קבינט, הגיעה השיחה מהבית הלבן, שבה הביע נתניהו באוזני אובאמה את אכזבתו מההסכם. שתי התובנות של נתניהו: ההסכם יאפשר לאיראן להיות גרעינית; וההסכם יזרים מיליארדים למערכת הטרור הבינלאומית של איראן. לא להסכם הזה ציפתה ישראל מהידידה הגדולה ביותר שלה. 

נתניהו יצא בערב ההסכם אל המצלמות והבהיר כי "המעצמות המובילות בעולם הימרו על עתידנו המשותף בעיסקה עם המממנת והמפעילה העיקרית של הטרור הבינלאומי. זוהי טעות היסטורית". עכשיו מרכז נתניהו את המאמץ נגד ההסכם בקונגרס האמריקני. אחרי ההודעה של אובאמה כי ישתמש בסמכותו להטיל וטו נגד מי שינסה לעצור את אישור ההסכם, ברור כי נתניהו מבקש לעשות את הבלתי אפשרי: להעביר 13 חברי סנאט דמוקרטים להתנגד להסכם ובכך לעקוף את הווטו. נתניהו הגדיר את הקונגרס "הבלם האחרון". 

אחרי ההצהרות, נתניהו ישב כל הלילה עם צוותו וקרא את ההסכם שוב ושוב. במערכת הישראלית סרקו את סעיפיו במסרקות ותחושת המועקה התחזקה. גורם מדיני בכיר העריך השבוע כי הסכם הגרעין יחזק את המשטר באיראן, וכי הסרת הסנקציות תגרום למשטר לפרוח, בלי שזנח את שתי המטרות העיקריות של מדיניותו הצבאית: השגת גרעין למטרות צבאיות, והפעלת מערך טרור עולמי. 

ההערכות בישראל הן כי ההסכם שמשחרר את איראן מסנקציות יזרים לטהרן סכום של 700 מיליארד דולרים. האיראנים יוכלו לממש הרבה מהלכים לאכיפת השלטון הבלתי מתפשר שלהם. "אנו חושבים שנפגוש את איראן, ששאיפותיה בתחום הגרעין הצבאי עלולות עוד להתממש", אמר הגורם הבכיר. 

ההסכם העניק לאיראן יכולת לשמור על המתקנים הגרעיניים שלה, הן בנתנז והן בפורדו. המשמעות היא כי היכולות של איראן יישמרו. בבוא העת, כשאיראן תחליט, נשארו בידיה היכולות והמתקנים להגיע לפצצה גרעינית. 

"המטרה היתה להגיע להסכם, מתוך הידברות ועליונות המשא ומתן ולא כדי להשפיל או להוריד על ברכיו את הצד האחר", אמר השבוע אובאמה. אלא שבירושלים רואים בהסכם שנחתם מתן כבוד גדול לאיראן, הכנסתה של המצורעת לתוך מקדש משפחת העמים. נתניהו הוא היחיד בקהילה הבינלאומית שהתנגד להסכם כל כך בגלוי. ועם חתימת ההסכם, הוא לא מתכוון לעצור את המלחמה הזאת. 

 

בעלת ברית? אין צורך

עכשיו, אחרי שכבר יש הסכם, מה הלאה? התשובה לכך מורכבת ונמצאת בהיערכות המדינית, הצבאית והפוליטית. מבחינה מדינית, נתניהו ישקיע את כל המאמץ בניסיון להוביל את הקונגרס האמריקני לפסול את ההסכם, או לנסות להוביל בו לשינוי בשני תחומים: של פיקוח מלא, שיאפשר ביקור פקחים באופן מיידי בכל מתקן איראני חשוד; ובתחום הסרת הסנקציות. נתניהו אמר השבוע כי צריך דוקטורט כדי להבין באילו תנאים יוחזרו הסנקציות במקרה שאיראן תפר את ההסכם. 

מבחינת הממשל האמריקני, כל ניסיון של הקונגרס לשינוי בהסכם יוביל לביטולו, שכן האיראנים - שכבר חגגו את ניצחונם - לא יסכימו לשינויים. 

מבחינת נתניהו, הדבר הטוב ביותר יהיה אי אישורו של ההסכם בקונגרס. המשמעות: ההסכם לא יחייב את הממשל שאחרי אובאמה. 

מבחינה צבאית, ברור שישראל ממשיכה להתכונן לאופציה הצבאית מול איראן. אובאמה הודיע לנתניהו כי הוא משגר לישראל את מזכיר ההגנה שלו, אשטון קרטר, לדון בחבילת הפיצוי האמריקנית, במטרה לתת מענה צבאי לחששותיה של ישראל. אך נתניהו ויעלון כבר הבהירו כי הם לא רואים בחבילת הפיצוי מעצור למלחמתם באישור ההסכם בקונגרס. 

בד בבד, ההתפתחויות עם איראן צפויות להגיע גם לדיוני התקציב. נתניהו ויעלון דורשים העלאה של תקציב הביטחון. התפוררות סוריה והשינויים במזרח התיכון מחייבים תקציב גדול יותר, אומרים השניים. אם פעם האיום היה צבא סוריה, היום האיום התפזר לעשרות ארגונים. היערכות נכונה מחייבת מודיעין. 

אותו הדבר לגבי איראן. האיום הגרעיני כביכול הוקפא בשל ההסכם, אבל עכשיו ישראל תצטרך להפעיל מודיעין כדי לנסות ולגלות בזמן, איך ומתי האיראנים מבלפים. אגב, בעבר הציעה וושינגטון שישראל תהפוך למדינה במעמד של "בעלת ברית". מעמד זה מקנה הגנה צבאית מלאה, כך שאם ישראל תותקף, ארה"ב תגיב כאילו היא הותקפה. 

אך בישראל דחו את ההצעה, מאחר שבעלת ברית אמורה לעדכן בכל מהלך צבאי את חברתה, ולקבל את הסכמתה. ישראל מעוניינת לשמור את האופציה הצבאית מול איראן לשיקול דעתה בלבד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו