העלבון ששינה את רחל

רחל המשוררת (בלובשטיין) הקדישה את שירה "אביב" למשורר אורי צבי גרינברג, שבא לבקרה בחדרה הדל, בעליית הגג ברחוב בוגרשוב 5 בת"א, בשנותיה האחרונות. בן אחייניתה של המשוררת ואחד הביוגרפים שלה, אורי מילשטיין, מעיד בכתבה על רחל, שתתפרסם ביום שישי הקרוב ב"ישראל השבוע", כי אצ"ג הוא שסיפר לו על כך. בכך מאשש מילשטיין הנחה של חוקרים שנטו להניח שכך הדבר, ושהשיר שנכתב ב־1926 משקף מערכת יחסים קרובה בין השניים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בסרט חדש על המשוררת רחל, "העלמה בלובשטיין" שמו, שהפיק יאיר קדר וביימה סיון ארבל (במסגרת המיזם "העברים"), נוטלת לידיה הזמרת יהודית רביץ גיטרה, ומחברת לחן למילותיה של רחל לאצ"ג, 90 שנה לאחר שנכתבו: "מה ביני - השקטה - ובינך, / אדמוני, מבושם ונלהב? / איך אדע להניס מפניך/ את אשר לי אגרתי בסתו?"

הקרנת הבכורה של "העלמה בלובשטיין" תהיה ביום חמישי הבא בבית גבריאל שעל שפת הכנרת. חוקרי שירתה אומרים בכתבה כי למעשה, הגירוש של רחל מקבוצת דגניה א', בשל מחלת השחפת שבה לקתה, שהביא עליה עלבון וגלות, הוא שחולל פרץ יצירה בשש שנותיה האחרונות, ועיצב את דמותה כמשוררת העל של העלייה השנייה.

הסופר חיים באר אומר כי רחל, "היתה האישה הראשונה בתקופתה שיצירתה התבוננה בתנ"ך כספר רלוונטי. מבחינה זו היא היתה פורצת דרך. עד אז", אומר באר, "כתבו על דמויות מקראיות בספרות התחייה וההשכלה אבל בריחוק. רחל הופכת דמויות כמו מיכל בת שאול, משה או רחל אמנו, למשהו שהוא רלוונטי לקיום שלה".