"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מי ייקר את הגבינה שלי?
בגלל הריכוזיות: מחירי המזון בישראל גבוהים בהרבה מממוצע המחירים ב-OECD
לקוחה מחפשת מציאות // צילום: יהושע יוסף (אילוסטרציה) // לקוחה מחפשת מציאות

מי ייקר את הגבינה שלי?

בגלל הריכוזיות: מחירי המזון בישראל גבוהים בהרבה מממוצע המחירים ב-OECD

זאב קליין
, עודכן

מחירי המזון בישראל גבוהים ב-21% עד 82% מהממוצע בארגון המדינות המפותחות OECD. כך חושף דו"ח של הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נווה.

מהנתונים עולה כי מחירי משקאות לא אלכוהוליים גבוהים ב-82%; מוצרי חלב, ביצים, חלב ויוגורט גבוהים ב-51%; מחירי השמנים גבוהים ב-40%; מחירי משקאות אלכוהוליים גבוהים ב-33%; מחירי הלחם, הלחמניות, הפסטה והקורנפלקס גבוהים ב-26%; מחירי הדגים ב-25% ומחירי הבשר ב-21%. נתוני ההשוואה ל-OECD מתבססים על שנת 2011.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

נווה הוסיף כי מחירי המזון במונחי כוח קנייה היו אמורים לרדת ב-13.7% בשנת 2013, הן בגלל האינפלציה הנמוכה והן בגלל רמת כוח הקנייה של הישראלים, מה שלא קרה בפועל. נווה מונה שתי סיבות עיקריות להמשך השמירה על רמת מחירי המזון הגבוהים בישראל בהשוואה לממוצע ב-OECD: היחלשות הדולר והאירו ומנגד התחזקות השקל. הסיבה השנייה רמת הריכוזיות והעדר תחרותיות בענף המזון הנשלט על ידי מספר מצומצם של חברות מזון.

סיבה נוספת הינה האיטיות שבה מיושמים חוק המזון והרפורמות בתחום זה כמו רפורמת הקורנפלקס.

עיקר העלייה במחירי המזון התרחשה בשנים 2005 עד 2008 שהובילה למחאה נגד יוקר המחייה בקיץ 2011.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...