"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אין כאן הפקרה או גזענות, רק מציאות עגומה

על המדינה לא לחסוך באמצעים ולפעול בכל הדרכים על מנת להחזיר את אברה הביתה במהרה

,עודכן
אביו (מימין) של אברה מנגיסטו, אמו ואחיו אילן ליד ביתם באשקלון (ארכיון), צילום: יהודה פרץ

סיפורם הקשה והכואב של אברה מנגיסטו ומשפחתו מייצג את השבר העמוק שיש בקרב יוצאי אתיופיה בישראל. מרוב כאב ותסכול, אנחנו מחפשים וחופרים למצוא אשמים לכל סיפור.

צילום: NEWSENDERS

מנגיסטו ניסה פעמים רבות לחצות את ישראל ולעבור לעזה, אך חיילי צה"ל תפסו אותו והשיבו אותו הביתה. בפעם האחרונה זה הצליח לו - הוא הותיר הורים גרושים ואחים עם כאב רב. מזמן נחשף ברשתות חברתיות ובכלי תקשורת בחו"ל שהוא נמצא בחזקת חמאס.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אין כאן הפקרה ואין גזענות; יש מציאות כאובה ועגומה, שמצריכה טיפול נקודתי ומתחשב מצד המדינה והבאת הצעיר לחיק משפחתו בריא ושלם.

גם אנרכיסטים מנסים להשתלט על שכלנו וגוררים אותנו לפינות אפלות, וטוענים שהמדינה העלימה עין ונתנה לו לעבור באין מפריע לעזה. כל אחד מנסה להשתמש בכאב של משפחה הרוסה, כלכלית וחברתית, לצרכיו האישיים.

רוב צעירי העדה למדו במסגרות פנימייה שאליהן מופנים ילדים ממשפחות קשות יום. הם גדלו ללא דמות הורית ומודל לחיקוי, סללו עבורם דרך ללימודי מקצוע ולא נוצל הפוטנציאל הטמון בהם. בתום לימודיהם התגייסו לצה"ל ונתנו מעצמם בגאווה למדינה, ובסיום השירות הצבאי נאלצו לחזור לבית הוריהם. כאן מתחיל המשבר: צפיפות בדיור, המצב הכלכלי הרעוע נחשף וצריך להתרגל להתנהלות אחרת בתוך הבית. התקשורת בין הילדים וההורים לקויה: העברית של ההורים דלה וקלוקלת, ואצל הילדים הבעיה היא בשליטה באמהרית. כך הולך וגדל השבר שמדרדר את הצעירים לתהום, ואין להם את מי לשתף בו. יש כאלה שצורכים שתייה חריפה כתחליף לייעוץ ולתמיכה שאינם מוצאים, מה שנותן להם בריחה רגעית מעצמם. מכאן קצרה הדרך להידרדרלהתמכרות לאלכוהול.

על המדינה לא לחסוך באמצעים ולפעול בכל הדרכים על מנת להחזיר את אברה הביתה במהרה. כמו כן, על משרד הרווחה, משרד הקליטה והעלייה ועיריית אשקלון לתמוך במשפחה כלכלית ונפשית ולעצור את התפוררות התא המשפחתי.

הכותב הוא עיתונאי, פובליציסט וכתב רשת ב' של קול ישראל

• • •

"תעשו הכל כדי להחזיר אותו בשלום"

משפחתו של אברה מנגיסטו: "הוא לא בקו הבריאות, שחמאס יתחשב וישחרר אותו באופן מיידי" • "מאוכזבים מאוד מהיחס כלפינו וכלפי העדה האתיופית"

קשה לקלוט את עוצמת הכאב והכעס של בני משפחת מנגיסטו. קשה אף יותר לדמיין איך הצליחו לפקוק את הרגשות האלה בבטן במשך זמן כה רב - אבל כעת הם נותנים להם ביטוי וקוראים למדינה לפעול.

"אחי חצה את הגבול לעזה, ומאז נעלמו עקבותיו", אמר אתמול אחיו של אברה, אילן, במסיבת עיתונאים מאולתרת ליד בית המשפחה באשקלון, "מדובר במקרה הומניטרי קשה, מפני שהוא לא נמצא בקו הבריאות. אני מבקש מממשלת ישראל לעשות הכל כדי להחזיר את אחי בשלום. אני מבקש מהקהילה הבינלאומית לעשות הכל כדי לסייע. אני פונה לחמאס ומבקש להתחשב במצבו של אחי ולשחררו באופן מיידי".

אח אחר, יאלו מנגיסטו, הביע תרעומת על המצב. "שתקנו יותר מדי, הגיע הזמן לפרסם את הפרשה הזו בציבור", אמר, "לא דיברנו עם אף אחד בתקשורת כי כיבדנו את הרצון של משרד ראש הממשלה, אבל עבר יותר מדי זמן. הציבור צריך לדעת מזה. אחרי שנודע כי הוא נמצא ברצועת עזה, שום נציג של המדינה לא הגיע אלינו ולמסור לנו פרטים". לדבריו, "אנחנו מאוכזבים מאוד מהיחס של המדינה כלפינו בפרשה, ובכלל זה כלפי העדה האתיופית. אם היה מדובר במשפחה מוכרת או בעלת קשרים לשלטון, כולם היו נעמדים דום ומטפלים בזה בדחיפות. הרמנו ידיים מחוסר המעש של המדינה".

מנכ"לית האגודה הישראלית ליהודי אתיופיה, זיוה מקונן־דגו, דיברה ברוח דומה. "מדינת ישראל יכלה למנוע את זה", אמרה אתמול המנכ"לית, שמלווה את המקרה זה חודשים ארוכים, "הצבא קרא לו כמה פעמים בכמה שפות, הוא המשיך ללכת והם נתנו לו. קשה לי להיות עם המשפחה. האמא שואלת אותי מה עושים, ואין לי תשובה".

הדברים החריפים נאמרים לאחר שבחודשים האחרונים החלו בני העדה וחברים של המשפחה לפרסם ברשתות חברתיות פרטים על הפרשה החסויה, תוך כדי הפרת צו איסור הפרסום של בית המשפט.

בדרג המדיני דחו אתמול את הטענות כאילו מוצאם של שני הישראלים קשור לאופן הטיפול בהם. "אין שחר לטענות כי אילולא היה זה אדם אתיופי, ההתנהלות היתה אחרת", הסביר גורם רשמי בכיר. גם גורמים ביטחוניים הכחישו את הדברים.

טרגדיה אחרי טרגדיה

"אנחנו עוברים תקופה קשה מאוד", סיפר אתמול אחד מבני משפחת מנגיסטו, "מאז המקרה ההורים שלו במצב ממש לא טוב. הם איבדו טעם לחיים. הם כל הזמן מתפללים ופונים למגוון גורמים כדי שיעזרו להם להחזיר את הבן".

רק לפני כשלוש שנים עברה המשפחה טרגדיה נוספת, כשאחיו הבכור של אברה, מסרשאו,

מת ממחלה. "הוא היה קרוב אליו מאוד", סיפר קרוב המשפחה. "ומאז מותו שקע בדיכאון עמוק. והוא החל להיעלם מהבית כדי להתבודד. הוא היה ישן ברחובות, על ספסלים, בגינות ציבוריות ובבתים נטושים".

ראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני, ביקר אתמול את המשפחה. "אנחנו מחזקים אותם ומקווים שאברה יחזור אליהם במהרה", אמר.

בהכנת הידיעה השתתפוגדי גולן, נצחיה יעקבלילך שובל ושלמה צזנה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר