לא כל אלופת אן.בי.אי השפיעה על הליגה בסגנון המשחק שלה. פיל ג'קסון זכה ב־11 תארים עם התקפת המשולש, אבל עוזריו המרכזיים לא עברו לאמן קבוצות אחרות, בעיקר כי היו מבוגרים. המגמה הזו השתנתה בשנים האחרונות. עוזרים מרכזיים עזבו אלופות ובהחלט השפיעו - תום ת'יבודו מבוסטון ומייק בודנהולצר מאטלנטה הם דוגמאות למאמנים שלקחו איתם סודות מקצועיים ושידרגו משמעותית קבוצות אחרות.
אלווין ג'נטרי נחשב לכוח המקצועי מאחורי סטיב קר בזכייה של גולדן סטייט באליפות, שהשתלטה על הסידרה מול קליבלנד מהרגע שעברה לסמול בול: סילוק של כמעט כל הגבוהים מהמגרש, כשבחמישייה שלה לא היה שחקן גבוה מ־2.03 מ'. עכשיו יש מצב מעניין כי ג'נטרי, שעבר לאמן את ניו אורלינס, מקבל לידיו את הגבוה הצעיר הטוב באן.בי.אי - אנתוני דיוויס.
אתמול דווח שדיוויס, שב־199 משחקי קריירה ניסה רק 27 שלשות, התבקש על ידי מאמנו החדש לזרוק 300 שלשות ליום במהלך הפגרה, באותו יום שבו חתם לחמש עונות תמורת 145 מיליון דולר. בגיל 22 אין שום סיבה שדיוויס לא יצליח בכך. מדובר בשחקן שבמידה מסוימת התרגל לכל התפקידים כי גבה בפתאומיות בתקופת התיכון - כמעט עשרה ס"מ במהלך כיתה י"ב. גם הקליעה שלו מטווח בינוני מרשימה.
לתחושתי, זו גם תהיה השפעת הסמול בול על הליגה. לגובה תמיד יהיה ביקוש ומי שייעלמו הם שחקנים גדולים ומוגבלים בטווח הזריקה שלהם, ודיוויס לא יהיה הגבוה היחיד שיעביר את הקיץ בזריקות לשלוש.
אבל מה בדבר הצד השני של המטבע? גבוהים שמעדיפים את החיים הקלים בעמדה מספר 3? קשה להאמין שקיים איזשהו מאמן בעל סמכות (כולל מאמנו של לברון ג'יימס כרגע) שיעביר את ג'יימס לעמדה מספר 4. מה עוד שעם קווין לאב בריא אין בכך צורך.
אבל השאלה המעניינת היא קווין דוראנט. שנה אחרי הזכייה בתואר ה־MVP, הקריירה שלו בפרשת דרכים, כשהתיאום בינו לבין ראסל ווסטברוק בעייתי. למאמן החדש בילי דונובן דווקא יש מנדט לשינויים. הוא ידוע כמאמין אדוק באיכות הזריקות, ומעבר של דוראנט לעמדה מספר 4 יכול להמציא את הקבוצה הזו מחדש.
מסי. למה הוא כל כך חלש בנבחרת ארגנטינה // צילום: איי.אף.פי
אנחנו בתקופה הזו של השנה שבה אנחנו דנים בשאלה הלא כל כך נעימה: "למה ליונל מסי לא מצליח להבקיע עבור נבחרת ארגנטינה בטורנירים בינלאומיים?" ואם בעונה שעברה הגיע מונדיאל אנמי בשלבי הנוקאאוט אחרי עונה חלשה במושגיו המאוד גבוהים, השנה מסי לא הבקיע שער שדה בקופה אמריקה לאחר עונה אדירה במדי ברצלונה.
טענה הגיונית דווקא היא שמסי עייף מעונה ארוכה במדי ברצלונה, ובדיקה של הנתונים די מאששת אותה. מסי פתח ב־59 מ־60 משחקי ברצלונה ושותף בכל משחקיה. עד כאן אפשר לומר שזה הגיוני, כי לעולם אין היגיון ספורטיבי בכך שלא יפתח. אולם ב־18 מ־59 המשחקים הללו ברצלונה הגיעה ליתרון שלושה שערים 30 אחוזים מהמשחקים, ואפילו במשחקים הללו מסי לא הוחלף. בארסה לא החליפה אותו אפילו פעם אחת. ב־11 מהמשחקים הללו הגיעה ברצלונה ליתרון שלושה שערים כשנותרו יותר מ־25 דקות לשחק ומסי המשיך להיות במגרש. למעשה, הוא הוחלף פעם אחת בכל העונה - בניצחון הביתי על אייאקס בליגת האלופות בדקה ה־66.
מסי לא מוחלף כשמשחקים גמורים; מסי משחק ולא מוחלף גם במשחקים לפרוטוקול. האם זו התעקשות של הארגנטינאי? האם אלה אינטרסים מסחריים של ברצלונה? בכל מקרה, את התבשיל מכינים בקטלוניה ואוכלים בארגנטינה.
וויליאמס. הטניס העולמי מנסה לצייר יריבות בינה לבין מריה שראפובה // צילום: איי.אף.פי
משעשע לראות בכל שנה מחדש את עיתונות הטניס מנסה לצייר את השנאה בין סרינה וויליאמס למריה שראפובה כאיזושהי יריבות ספורטיבית. בעיקר כי מאזן 2:18 של וויליאמס הוא לא יריבות אלא ונדטה (הרחבה על המשחק בעמוד 43).
אז בשנתיים האחרונות מנסים למכור סאגה כאילו מדובר במאבק על ליבו של בחור (הכוכב הבולגרי גריגור דימיטרוב). זה נחמד ואפילו פמיניסטי - הנשים בתפקיד החזקות והגבר הוא החפץ שעליו נלחמים. נחמד, אבל זה סיפור כיסוי.
שראפובה מסמלת עבור וויליאמס את הגזענות הלא הכי סמויה בטניס וגם את הסקסיזם של הענף, שבו שחקנית נחותה ממנה בסדרי גודל יכולה להרוויח יותר כי על פי השקפת עולם הדוגמנות והאופנה היא יפה יותר. מהצד השני חשוב לא להאשים ישירות את שראפובה בדברים הללו, אבל הם בהחלט מגיעים לא פעם מהצד הרוסי של העולם.
בכל מקרה, שטפי גראף תראה את כל שיאיה נמחקים, כי כל עוד שראפובה טובה מספיק - סרינה תדאג אישית שלא תזכה בדבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
