"ואז הודיעו לי: דולב נהרג, אתה המג"ד"

21 ביולי 2014, היום ה־14 לצוק איתן, נחרת בזיכרונם של רבים כאחד הקשים ביותר במהלך המבצע. שתי חוליות מחבלים חדרו לישראל בשעות הבוקר המוקדמות דרך מנהרה בצפון רצועת עזה, והכוח שהסתער לעברם - בפיקודו של מפקד גדוד גפן של בה"ד 1, סא"ל דולב קידר - נפגע מירי נ"ט. סא"ל קידר, בן 38 ממודיעין, נהרג, וכמו כן נהרגו באירוע רס"ב בייניסיאן קסהון, סג"מ יובל הימן וסמל נדב גולדמכר. מותו של סא"ל קידר הותיר למעשה את גדוד גפן ללא מפקד באותם רגעים קריטיים של לחימה עיקשת.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

באותו בוקר, זמן קצר לאחר התקרית, צילצל הטלפון של סא"ל אליעד מאור (מואטי). בצידו השני של הקו היה קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל יהודה פוקס. "הוא שאל אותי אם אני יכול להיות מג"ד גפן. לא הבנתי. שאלתי אותו מה קרה לדולב והוא ענה לי שדולב נהרג", נזכר מאור בשיחה עם "ישראל היום", שנה לאחר המבצע.

בימים שלפני צוק איתן שימש מאור מפקד צוות במכללה לפיקוד טקטי (מלט"ק) של צה"ל. עם תחילת המבצע התייצב בדרום רצועת עזה עם חטיבת גבעתי, שבה שירת בעבר כמפקד הגדס"ר, וסייע בהכנת הכוחות למבצע הקרקעי.

בעת קבלת הפיקוד לידיו בעקבות מותו של קידר, כמעט לא הכיר הסא"ל אף אחד מפקודיו החדשים. גם פקודיו, בעיקר צוערי קורס הקצינים, כמעט לא הכירו זה את זה, מכיוון שהוקפצו לצוק איתן מחופשת רגילה בתום ההשלמה החילית.

סא"ל קידר ז"ל ומשפחתו

"הצלחתי לכנס את כל המ"פים, דיברנו כמה דקות, הסברתי להם שלא אצליח לדעת מה המשימות של כל אחד מהם, ושכל אחד מהם אחראי למשימה שהוגדרה לו עד שאלמד את החומר", מספר סא"ל מאור, "קיבלתי החלטה שמה שהכי חשוב כרגע לגדוד הוא יציבות, רוגע וגיבוי להחלטות של המפקדים. היה חשוב לי ללכת בין הצוערים והמפקדים, לדבר איתם. לראות. לגעת. היו שם אנשים שהיו במצב פחות טוב. יותר רגישים ופגיעים אחרי האירוע הקשה".

לאחר השיחה עם מפקדי הפלוגות, נסע סא"ל מאור לאזור התקרית שבה נהרגו סא"ל קידר ולוחמיו. "היו שם כמה לוחמים, וריח דם שרוף. ראו שהיה שם קרב. הסתכלתי אחורה. רק מעצם העמידה שם אתה מבין למה אתה שם ומה צריך לעשות. כי אתה רואה את ניר עם, את הרכבת, את שדרות. רואה שאתה מבודד בינם לבין עזה".

"אני בני, המ"פ שלך"

ב־4:00 לפנות בוקר ביום המחרת החל לעבוד עם לוחמיו החדשים על התוכניות לכניסה קרקעית לאזור ניסנית ובית חאנון. "ה'אורגניות' של הכוח היתה נקודת תורפה. אבל איכות האנשים, המפקדים, הצוערים, היתה טובה כל כך, שהיא שידרה ביטחון רב". גם עם כניסתם לרצועה, הרגיש סא"ל מאור מה המשמעות של מפקד שהונחת לתפקיד מעכשיו לעכשיו. "בזמן שהיינו בפנים, עלה מולי מישהו שלא זיהיתי. הוא אמר לי 'אני בני, אני מ"פ שלך'. הוא פשוט היה תחת פיקוד גדוד אחר, ועד אותו רגע לא ידעתי בכלל שיש לי עוד פלוגה".

לאחר המבצע, אף שהיה מפקד צוות במלט"ק, בחר סא"ל מאור להישאר מפקד גדוד גפן למשך שנה. "הבנתי שאחרי האירוע אי אפשר לעזוב אותם, להשאיר מערכת במצב כזה רגיש ולבצע עוד חילוף של מפקד", הוא מסביר. לדבריו, קורס הקצינים הזה הסתיים קצת אחרת. "ערב לפני סוף הקורס הבאנו את משפחות החללים ועשינו ערב מרגש. כל הקורס היה באווירה שונה לאור האירועים. מה שהטריד את הצוערים בסוף הקורס הוא שהם הולכים לפקד על חיילים שחוו חוויות לחימה אינטנסיביות יותר ממה שהם חוו. הם לא ידעו להעריך את החוויה שעברו - של אובדן חיילים ומפקדים, החלפת פיקוד, ולכן הם הגיעו עם ניסיון משמעותי ליחידות. הם היו קורס מיוחד מאוד".