הבחירות שהתקיימו בישראל רק לפני שלושה חודשים מתבררות והולכות כבחירות מהחשובות בתולדות המדינה. לאחר עשרות שנים שבהן אייקוני התרבות ורוב המדיה האכילו את אזרחי ישראל קש וגבבה, הגיע רגע האמת. רגע שבו אמור להתקיים בירור נוקב וחד בשאלות זהות, תרבות, תודעה ופשר היותנו מדינה יהודית ודמוקרטית. שנים רבות היה נוח לפוליטיקאים ולמעצבי דעת קהל להשאיר לבית המשפט העליון את ההכרעה בסוגיות המהותיות. במקום לקיים דיון ציבורי אמיתי, התרחשה משפטיזציה של החברה הישראלית. הכל הפך להיות משפט. הציבור מצא עצמו כסטטיסט בהצגה הנוגעת לשורשי הווייתו.
השרה מירי רגב העלתה על ראש סדר היום את סוגיית התרבות. ספינת האהבה ועליה אמנים בכירים המאוהבים בעצמם וביצירתם עוברת טלטלה מתסכלת. חשוב מאוד להמשיך את הוויכוח, עד להכרעה בשאלה היסודית מהי תרבות ישראלית הראויה לקבל תמיכה מכספי משלמי המסים.
אתמול התחיל בירור נוסף וחיוני באשר לאופי השותפות בין אזרחים יהודים וערבים במדינת ישראל. תחת מילת הקסם "דמוקרטיה" הוחבאו שאלות המתייחסות לזיקה אזרחית, לנאמנות למדינה וליחס שבין זכויות וחובות. חשוב לברר בכנות וביושר, ללא מורא וללא משוא פנים, אם ערביי ישראל הם פלשתינים שנציגיהם בכנסת מהווים שלוחה מטעם חמאס והרשות הפלשתינית, או שהם אזרחי המדינה החייבים לה חובת נאמנות כמו כל אזרח אחר. אי אפשר בו בזמן לייצג את האינטרסים של חמאס, שרוצה להשמיד את המדינה, ולצפות שהמדינה תעניק לקמים עליה תקציבים וחופש פעולה מלא. הגיע הזמן להפסיק את מסע הצביעות והציניות. לדמוקרטיה מותר להתגונן מפני משתפי פעולה עם אויב. מי שטוען שדאעש למדו את דרכי הפעולה שלהם מהציונים, מי שמשמש סוכן חיזבאללה בזמן מבצע צבאי וחברי כנסת שמתעמתים פיזית עם חיילי צה"ל במשט לעזה, צריכים לדעת שיש מחיר וסוף להפקרות.
חיילי צה"ל נלחמים ולעיתים מוסרים את הנפש גם כדי להגן על אזרחי המדינה הערבים. רק השבוע למדנו מדו"ח האו"ם שלחמאס אין טילים מדויקים, ממש לא משנה להם את מי הם הורגים, יהודים או ערבים. כך גם חיזבאללה ושאר הטרוריסטים סביבנו. בנסיבות אלה צריך מידה רבה של דו־פרצופיות לשתף פעולה עם ארגונים ועמותות שמטרתם להשחיר את צה"ל, הצבא הלוחם המוסרי בעולם.
בטוחני שלרוב אזרחי ישראל הערבים אין עניין לקרוע את החוט העדין של הדו־קיום, אולם כל ציבור מקבל את ההנהגה שהוא בחר בה וראוי לה. איני בטוח שנציגי הציבור הערבי בכנסת, שפועלים נגד המדינה בחזית הביטחון וההסברה, אמנם משרתים את האינטרסים הקיומיים והיומיומיים של אלה ששלחו אותם, וחבל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו