בבניין שבו מתגורר מושיק עפיה בחולון מדברים בימים האחרונים רק על השכן שהפך למנצח. בקומה העשירית, ליד המזוזה הגדולה, נתלה בריסטול לבן. "אנחנו השכנים מדירה 23 שמחים בזכייתך", נכתב עליו בצבעי זהב ושחור. "מאחלים לך שפע של הצלחה. ריגשת אותנו כל העונה, ושתמשיך לרגש תמיד". לטקסט הזה נלווה גם איור של כתר ועיטורים במרקר צהוב, שהזמר חלילה לא יפספס.
בבית בפנים עפיה בדיוק מתעורר, אחרי 15 שעות שינה רצופות. קודם לכן הוא שרד ער במשך 39 שעות ברציפות.
"ביום שני לפני הגמר הלכתי לישון ב־5 בבוקר והתעוררתי ב־10", הוא אומר תוך כדי לגימת הקפה הראשון של היום. "אחרי הגמר כולם הגיעו אלי הביתה עד 5 בבוקר, וב־7 כבר הייתי צריך להתעורר. אז נשארתי ער למקלחת ולסידורים, ומשם המשכתי לראיונות וצילומים עד 1 בלילה".
מה המחשבה האחרונה שעברה לך בראש לפני שנרדמת?
"שום מחשבה. הגעתי הביתה ונפלתי כמו סמרטוט".
נחזור קצת אחורה. באיזה שלב אתה מבין שיש מצב שאתה זוכה?
"כשנשארנו שלושה בסוף, נירו, שיר ואני, אמרתי לעצמי - רגע, יכול להיות שאני הולך לזכות. הבנתי שיכול להיות שמי שאני ומה שאני יצא החוצה ושבה את הקהל. כולם מכירים אותי כזמר עם עשרים שנות קריירה, אבל תמיד נתפסו יותר מדי על צחוקים, על הגבּות, ולא על הדברים הרציניים.
"תמיד כששמו תמונה שלי בעיתון, היו לוקחים תמונה שבה אני בן 22 עם שיער מחומצן. כאילו שום דבר לא עדכני. כל כותרת על הזמר המזרחי - מייד באים אלי וכל הסטיגמות חלות עלי. בדיוק לשם כך נכנסתי: כדי להראות שאני אדם שונה, אני אדם טוב, והיום זו פעם ראשונה שאני אומר את זה ומרגיש בנוח עם זה.
"רגע לפני היציאה מהבית האח הגדול דיבר אלי. הוא אמר לי דברים שאני לא אשכח על הדרך שלי בבית. בפעם הראשונה העונה, זה היה רגע שממש התרגשתי. התחלתי להבין את זה שראו סוף סוף מי אני, וזה היה רגע עילאי.
"בשלב מסוים הייתי צריך להוריד את המתג של החשמל בבית, ואמרתי לעצמי, וואלה, אחרי כל מה שעברתי ועשיתי בבית - לי הכי מגיע לעשות את זה. זו פעם ראשונה שלא התעלמתי מעצמי".
אילו תגובות קיבלת בחוץ?
"אתה לא מבין בכלל. אין מקום שאני עובר ולא מצלמים או צועקים לי 'מזל טוב'. אין בן אדם שלא ניגש אלי. מבוגרים ניגשים אלי ואומרים, בחיים לא עשינו סלפי, אבל אנחנו רוצים לעשות סלפי איתך. אני הולך ברחוב וצועקים לי מהמרפסות. סיפרו לי שבגמר היה מכל הבניינים בשכונה מין הד כזה, כמו במשחקי ספורט חשובים. גל של רעש. הרבה בניינים רעדו בארץ באותו ערב. זה היה הטוב נגד הרע, והטוב ניצח. זה לא מובן מאליו, וייקח לי זמן לעכל. כיף לקבל חיבוק בלי אינטרס".
היה שלב שבו בכית?
"בטח, כשחיבקתי את אמא שלי וכשנכנסתי הביתה וחיבקתי אותה שוב".
אתה זוכר תקופה פופולרית כזאת בחיים שלך?
"מעולם לא, גם לא כשהייתי בשיא התהילה. זה סדר גודל אחר. אני עדיין לא מעכל מה קורה איתי. היום אני אופיע בבר מצווה ואכנס למקום שיש בו כמה מאות אנשים, וזה בטח ייתן לי עוד פרספקטיבה על ההבדלים בין מה שהיה לפני ומה שקורה אחרי".
מה זה עושה לך?
"זה אושר. זה ממלא לי את הלב. אני לא צריך יותר להסביר מי אני ומה אני. כל הסטיגמות הן כבר לא חלק ממני. הבדיחות על הגבות לא רלוונטיות. כולם יודעים שמושיק עפיה הוא הרבה מעבר לגבות".
גם בתוכנית התעסקו בזה.
"נכון, ואין לי בעיה עם זה. גם לי יש הומור עצמי, וזה בסדר לצחוק על זה. אבל היתה תקופה בחיים שלי שהרגשתי שזה העיקר. כאילו אין לי לב, אין לי רגש ואני לא בן אדם. מושיק עפיה הוא רק גבות".
אז מי זה מושיק עפיה עכשיו?
"קודם כל בן אדם".
* * *
את עפיה (40) לא צריך להציג, בטח לא אחרי 38 ימי ויכוחים והכנת קפה בתוכנית הריאליטי של קשת. כבר עשרים שנים שהוא שר, ובמהלכן הוציא 15 אלבומים, כולל כמה להיטים. בשבוע שעבר קפץ שוב לכותרות לאחר שניצח ב"אח הגדול". אבל גם השינה העמוקה לא הפיגה את הכעס על נירו לוי.
"אין לי מושג איך נירו הגיע לגמר. אני לא יודע. הוא אמר בבית דברים מאוד פוגעניים, שאני אפילו לא רוצה לחזור עליהם. לא אהבתי את הזיוף שלו. בשבועיים הראשונים חשבתי שהוא שתול של ההפקה. הבן אדם לא אמר 'בוקר טוב' לאף אחד ולא הסתכל על אף אחד, כאילו שהוא לא בבית. הוא היה בא, אוכל, עושה משהו לא נעים וחוזר לפינה שלו.
"גם כשהוא נתן לי את המכה בראש ודיבר אלי לא יפה, לא הבנתי מה הוא רוצה כי זה בא משום מקום, ולמה שתגיב ככה אחרי שאמרתי לך שעשית אחלה טחינה? הפער בין מה שאמרתי לו לתגובות שלו היה קיצוני ברמה דבילית, וזה גרם לי לחשוב שאנחנו במשימה. רק כשעבר הזמן וראיתי שהוא נשאר, הבנתי שהוא באמת דייר. לא ידעתי איך לאכול אותו".
מה הכי הפריע לך בו?
"הוא כל כך הרבה אנשים בבן אדם אחד. רגע אחד הוא שר איתי מזרחית וחולה על השירים שלי, ופתאום הוא מתהפך. לא אהבתי את הזיוף הזה. אני אגיד לך את האמת, זה גם לא מעניין אותי. אפילו כשיצאנו מהבית והתראיינו שם, החמאתי לו, ואז הוא שוב עקץ אותי מול המצלמות, גם כשהכל נגמר. כאילו הוא לא נרגע".
הגבת בצורה מאוד מאופקת לכאפה שהוא נתן לך.
"נכון. היה לי בראש גם שיקול שאתה לא מודע לו, וזה שלנירו ולאיציק יש ילדים בחוץ. אני כל הזמן זכרתי את זה. היה עדיף לבלוע את הצפרדע, ואם צריך, גם את הסוס".
אפרופו חיות, מה חשבת על תיאוריית הקופים של נירו?
"זה מאוד הפריע לי, אבל זאת באמת בעיה שלו. אני ממש לא הרגשתי קוף, ואנחנו לא היינו סגורים בכלוב. היינו בבית מפואר עם כל הפינוקים ועם בריכה, ואם הוא הרגיש קוף, שיהיה לו לבריאות. אני לא קוף, לא קופיף ולא נעליים. אני אוהב קופים, זאת אחת החיות האהובות עלי, ואם אני בספארי, זאת החיה שאני נשאר מולה הכי הרבה, כי היא חיה חכמה. אבל אני ממש לא מרגיש קוף".
בחיים האמיתיים היית יכול להיות חבר של נירו?
"לא, אנחנו אנשים מאוד שונים. הוא אמר לי שלפעמים הוא הולך ברחוב וקוראים לו גיסנו, והוא לא מסובב את הראש. אני צפיתי בכל העונות של 'רמזור', לא פיספסתי אף פרק, ואני לא מבין למה לא לענות לאנשים שפונים אליך בכינוי של דמות שכל כך תפסה? אתה בז לדמות שלך? להצלחה שלך?
"לי יש את השיר 'אני לא זמין', ועד היום צועקים לי ברחוב, 'מושיק אתה זמין?'. אז מה, אני לא אענה? אני לא מסוגל להבין את התפיסה הזאת".
זוכה בתוכנית. "אני ממש לא הרגשתי קוף" // צילום: נעם ריביקן פנטון
גם עם איציק זוהר היתה לך מערכת יחסים מורכבת.
"נכון, אבל יש משהו שלא ראיתם, וזה שאיציק התנצל ארבע פעמים. הראו בקושי פעם אחת. איציק הוא הדייר שהתנצל הכי הרבה בבית. בפניי הוא התנצל כמה פעמים, ובפני נטלי 15 פעמים".
זה הופך את ההתנהגות שלו ללגיטימית מבחינתך?
"מכיר את המשפט 'סולח ולא שוכח?', אז זה הסיפור. תאמין לי שלא שכחתי. באתי אליו לספסל ואמרתי לו: 'איציק, אתה חבר שלי, הכל טוב ויפה, אבל אל תבקש ממני כלום. לא לגהץ לך, לא לגלגל לך את הסיגריה ולא להזיז את הכוס מפה לפה. עזוב אותי'.
"הבנתי שטוב הלב שלי לא מוערך, וגם מגחכים על זה. אז החלטתי שאין יותר קפה, ותגהצו לעצמכם את החולצה, ומצידי שתישרף".
הרגשת שמנצלים אותך?
"לגמרי. ובגלל זה נתתי ברקסים. היה יום אחד שקמתי בבוקר ואמרתי לכולם: 'תקשיבו לי, ותקשיבו לי טוב. אל תבקשו ממני כלום כלום כלום'. אני, יש בי נתינה אינסופית, וזו הסיבה שאכלתי חצץ בשנים כאלה ואחרות. ולמדתי מזה. מי שיודע להעריך את הטוב שבי, אתן לו את הנשמה. מי שמנצל לא יראה ממני גפרור".
* * *
אחת המריבות הבולטות שלך עם איציק היתה כשהיית בצינוק, והוא השתיק אותך בכל פעם שניסית לדבר. איך הרגשת?
"הוא שתה יותר מעשר בירות והיה שיכור. במצב כזה אתה לא יכול להילחם. זה קורה לך ואתה מרגיש חרא, אבל אתה גם חושב על זה שיש לו ילדים. מאותו רגע כבר לא הסתכלתי עליו אותו הדבר. אבל אני לא נתתי לאף אחד למשוך אותי למטה. זו היתה החוויה שלי, ורציתי ליהנות ממנה".
זה סוג של אסטרטגיה שבאת איתה מהבית?
"אי אפשר לתכנן דבר כזה מראש. כל מי שחושב שיש אסטרטגיות ושהכל מתוכנן, טועה בגדול. אתה נמצא שם 24 שעות ביממה ומתועד, וקורים דברים שאף אחד לא יכול להכין את עצמו אליהם. אין לך מושג מה יקרה בעוד דקה. לפני התוכנית כולם אמרו לי את אותו המשפט: 'תהיה אתה'. זה הדבר היחיד שבאתי איתו. אהבת חינם היא זאת שניצחה".
שלוש דיירות בתוך הבית חשקו באיציק. יש לך הסבר לזה?
"לא. זה נראה לי הזוי ואין לזה סיבה. לא הבנתי אותו ולא הבנתי אותן ואת הכרכרת סביבו. אבל אני לא מכניס ראש בריא למיטה חולה. היו הרבה דברים בתוך הבית שלא הבנתי, ואגיד לך את האמת - גם לא ניסיתי להבין".
מה חשבת עליו ועל נטלי?
"אני מאחל להם בהצלחה. מאחל להם שיתחתנו".
תשיר להם בחתונה?
"אם הם ישלמו, אז בכיף".
איציק הוא מסוג האנשים שיכול להיות חבר שלך מחוץ לבית?
"מה זה חבר שלי בחוץ? יש לי את חברי הילדות שלי שנכנסים אלי הביתה, הם משפחה. אם יש לי בעיה, הם לא יישנו בלילה בשבילי. אני לא ברוגז עם אף אחד. אתמול ביקשתי את הטלפון של סתיו, ולפני שהגעת דיברתי עם רותם ומוטי. הטלפון שלי מתפוצץ ונהיה לי קצר בראש, אבל מצאתי את הדקות האלה לדבר איתם. עם שלושתם קבעתי אצלי בבית ביום שישי. אתה מבין? זה לא שב'אח הגדול' חיבקתי אותם ואהבתי אותם ובחוץ שכחתי מי הם".
היה יכול לקרות משהו בינך ובין רותם?
"היא נשמה טובה ומקסימה, אבל אנחנו לא מתאימים בקטע רומנטי. יש לנו תפיסה שונה של החיים. אבל אנחנו חברים טובים".
מה חשבת על סטלה?
"לפני שיצאנו מהבית שאלו את המודחים מי רוצה שנירו ינצח ומי רוצה שמושיק ינצח. לפי מה שסיפרו לי, סטלה היא היחידה שהרימה את היד בשביל נירו, ופה כבר הבנתי שהיא לא היתה איתי מאה אחוז, וכנראה שלקראת הסוף היא כל הזמן ליכלכה עלי. אם אני אדע שזה נכון זה יבאס אותי, אבל החיים ממשיכים".
דווקא נראָה שהיה לכם חיבור טוב בהתחלה.
"התחברתי לניקיון שלה, לאכפתיות ולסדר".
אז עם סתיו יותר נהנית.
"הוא נשמה טובה, מלאת נתינה ובן אדם נדיר".
יש לך חברים הומואים?
"בטח. מה, הם לא בני אדם? היה לי מנהל הומו".
איך התמודדת עם עניין המיניות בבית?
"אני לא אחד שהולך עם כל דבר שזז. לא כל אחת שעוברת אני צריך לזרוק לה משהו. אני בררן שבוחן עם זכוכית מגדלת ושולף עם פינצטה, ושום דבר שם לא דיבר אלי. זה בכלל לא היה חסר לי. אני יכול לא לעשות כלום גם עוד שלושה חודשים, אני לא גבר שמסתובב עם הלשון בחוץ".
ובכל זאת, איך הרגשת לראות את שיר מסתובבת שם בבגד ים?
"היא אשת איש. גם כשהיא היתה עוברת בבגד ים, הייתי מזיז את הראש ולא מסתכל עליה. אשת איש זה משהו שאסור להסתכל עליו".
בתחילת הדרך. "קול ייחודי" // מתוך האלבום המשפחתי
עפיה נולד וגדל בחולון. בנם הבכור של דליה, סייעת גננת, ויעקב, נהג מונית. יש לו שלושה אחים - יפעת, נועם ואושרית. השנים האחרונות לא היטיבו עימו: הוא הסתבך כלכלית, שקע בחובות והתגרש מאשתו נטלי יעקובוב אחרי פחות משנתיים של נישואים.
אתה זמין לאהבה?
"חצי גובה. כן ולא. אני רוצה קצת זמן לעצמי, להפנים את כל מה שעברתי בחודש וחצי האחרונים. ליהנות מכל החוויה הזאת. באותה מידה, אני יכול פתאום להיתקל באשתי לעתיד, ובום. אם אני אפגוש בה אני לא אפספס את זה, כי אני רוצה מאוד משפחה וילדים. אני מטורף על ילדים, מי שרואה אותי משחק עם האחיינים שלי מבין את זה".
אמא כבר לוחצת?
"דברים כאלה לא נעשים בלחץ. צריך למצוא את הפרטנרית המתאימה. אולי עכשיו יהיה לי יותר קל, האימהות כבר לא יגידו לבנות שלהן 'הוא זמר מזרחי, הוא ככה וככה', אלא 'הוא זמר מזרחי והוא אחלה בן אדם'. זה לא סותר אחד את השני, וזאת הנקודה".
* * *
על רקע הגירושים מאשתו הגיע גם המשבר הכלכלי הגדול בחייו. בחודש מאי אשתקד פנה עפיה לבית המשפט וביקש שיכריזו עליו כעל פושט רגל, בגלל חובות הנאמדים ב־2 מיליון שקלים.
הנפילה הכלכלית התחילה ב־2003, כשהוא נעצר על ידי רשויות המס בחשד להעלמת מאות אלפי שקלים. "באו אלי יום אחד ב־6 בבוקר ולקחו אותי ואת האמרגן שלי לחקירות. אחרי שבדקו הכל, ראו שהכל פיקס. ומה קורה כשהכל פיקס? מחפשים בכל זאת משהו כדי להצדיק את הכותרת. אז הביאו לי עיתונים מלפני עשרים שנה וביקשו ממני חשבונית על הופעה.
"אני מסתכל על החוקר ואומר לו, 'מה אתה רציני? לפני עשרים שנה הייתי מוציא כסף מהכיס כדי שייתנו לי לעלות לבמה. הייתי מגיע להופעות של 300-200 אנשים עם שני נגנים, ואפילו את הבגדים שהייתי לובש לא הייתי מכסה. אם אתם עכשיו מתחשבנים, אז מגיע לי כסף על ההפסדים שלי'.
עפיה. "החיים הם ספר, ותמיד יש מה ללמוד" // צילום: מאיה בירגר באומל
"אז החוקר מחזיק אותך מ־6 בבוקר, ובאמצע מביאים לך משהו לשתות ולאכול, ואתה יושב כמו אידיוט ומבין שאין לך ברירה ואתה מודה במשהו שלא עשית, או שתמשיך לשבת שם כמו מטומטם. ב־8:30 בערב נתנו לי לדבר עם חתן וכלה שבוכים לי בטלפון ודואגים כי הם לא יודעים אם אספיק להגיע להופעה. תגיד, יש לי סיכוי לנצח?
"אמרתי לו, 'בוא בוא. איפה לחתום?'. חתמתי איפה שצריך ושילמתי מאות אלפי שקלים במקום שלא הייתי צריך לשלם שקל. אני מוכן שיחברו אותי בשידור חי ל־16 מכונות אמת בכל מה שקשור לסיפור הזה".
חשבת לתבוע?
"חשבתי לתבוע, וחבל על כל שקל, כי אתה לא יכול לנצח. יושבים מולך אנשים שאין לך סיכוי לנצח אותם, נקודה. ואי אפשר להזיז את הנקודה. זה עצוב שזה ככה".
איך אתה מתנהל היום בכל מה שקשור לרשויות המס?
"היום יש לי תלוש משכורת מ'ליאם הפקות'. אני לא יודע מה זה מע"מ ואני לא יודע מה זה מס הכנסה, אני מתעסק רק במוסיקה. בני (פרץ, המנהל האישי שלו; ע"ס) מסדר את כל מה שצריך".
מה סכום החובות שלך כרגע?
"כל הבלאגן שלי מול הבנקים הוא מיליון ו־200 אלף שקל. אין לי עוד חובות חוץ מזה. כל חודש אני משלם סכום קבוע, זה לא שאני מצפצף על העולם".
הבית החדש, המדוגם והמאובזר שלו לא נראה כמו בית של מישהו שנמצא במצב כלכלי רעוע. ריהוט יוקרתי וכבד, כולל ספת עור נוחה בצבע אפור עכבר, שמעליה מראה עם מסגרת כסופה עבה, מערכת שמע חדשנית, וגם מרפסת שמשקיפה לגוש דן.
"בני מוריד לי סכום מסוים מהמשכורת תמורת המגורים פה. אני משלם שכירות 2,700 שקל, והוא כנראה מוסיף מהכסף שלו".
והריהוט? האבזור?
"הכל דברים שקיבלתי מחברים שלי, כי לי אין כסף מיותר. אני כרגע רוצה לסיים לשלם את החובות שלי. הם לא כאלה אסטרונומיים יחסית לכישרון שלי. כמו שמחקו לטייקונים מיליארדים, לא ימחקו לי כמה מאות אלפי שקלים? אני שילמתי למדינה מיליונים. אם היו מחזירים לי אפילו עשרה אחוזים, הייתי היום בפלוס".
אמרו שהכסף שקיבלת על ההשתתפות בתוכנית (על פי ההערכות, 150 אלף שקלים) והפרס על הזכייה יועברו אוטומטית לבנקים.
"אז זה בסדר, כי ככה אסגור את החובות ואתחיל חיים חדשים. זה משהו שלקחתי בחשבון לפני שנכנסתי לתוכנית. אם יש לי חוב מסוים, אני לא ממשיך כאילו כלום. אני בן אדם שאכפת לו".
אם יגיע אליך הג'יפ, תמכור אותו?
"בוודאי, איזו שאלה. איך אני יכול לישון בלילה כשיש לי בחוץ ג'יפ ששווה 300 אלף שקל, ואני חייב כסף? אחסל את החובות, אתחיל חיים חדשים, ואמשיך הלאה".
באיזה רכב אתה נוהג עכשיו?
"כרגע אין לי, אבל חבר שלי, שיש לו מגרש מכוניות, הכין לי עכשיו רכב. יש לי חברים אמיתיים, אז אתה מבין למה מה שאיציק אמר לי בצינוק זה כלום? אני לא נשאר בבית האח לנצח, אני לא ממשיך עם נירו ואיציק לכל החיים, וצריך לקחת הכל בפרופורציות".
איך הגעת למצב כלכלי כזה?
"טוב הלב שלי זה משהו שעזר לי ליפול. בתקופות הטובות לא עשיתי חשבון ושילמתי על הכל. אם נסעתי לטיולים, אז שילמתי על הדלק והמלון והטיסה והסיגריות, וכשעצרתי לקנות בגדים, אז גם חבר שלי היה קונה, ואני שילמתי. אצלי חבר זה לא 'אהלן מה נשמע?' אלא מישהו שחווה איתך דברים ותומך בך.
"כשישבתי בבית קפה ובחורה בת 18 שירתה אותי, אז לקחתי בחשבון שהיא תעבוד עד הבוקר ותקום בבוקר ללימודים, והטיפ היה לפעמים יותר מהחשבון עצמו. כל מי שהיה סביבי חי את ההצלחה שלי".
והיום?
"היום הכיס השתנה, אבל טוב הלב שלי זה לא משהו שאני יכול לעצור. אני אוהב לעזור. זה משהו שאי אפשר לקחת ממני".
ומה יקרה כששוב יהיה לך כסף?
"אני תמיד אעזור, אבל קודם אבסס את עצמי ואדאג לעצמי".
עפיה נחשב לאחד הזמרים המוכשרים בזמר המזרחי, בעל קול ייחודי. למרות זאת, רצה אלוהי המסלסלים ובזמן שחבריו השתלטו על כל פיסה בארץ, מהיכל התרבות ועד קיסריה, עם מיליוני השמעות ביו־טיוב, קולו כמעט לא נשמע. כשכולם דיברו על מהפכה במוסיקה - דווקא הוא, אחד הוותיקים, לא היה שם.
"היתה תקופה שלא מצאתי את עצמי", הוא מסביר, "ניסיתי ככה וככה וככה, וברוך השם, הגעתי לבית חם, והכל בסדר".
* * *
כשהוא מדבר על בית חם, הוא מתכוון ל"ליאם הפקות", שמנהלים משה פרץ ואייל גולן. "הייתי מיוצג אצל אייל בעבר ועשינו הפסקה של שנתיים־שלוש. בשלב מסוים קרה שינוי במשרד ובני פרץ נכנס לניהול. נפגשנו וזה התאים לי, כי הוא איש משכמו ומעלה, איש חזק שמכיר את התחום, מקושר, לא פראייר. הגיע הזמן, אחרי עשרים שנות קריירה, שיהיה לי מנהל שינהל אותי, ולא שאני אנהל אותו".
עד כמה אייל שותף?
"אייל שותף להכל. הוא בוחר לי חומרים, הוא רוצה להיות נוכח בכל הכוח. בתוך כמה ימים אני אוציא סינגל, ובעוד שלושה־ארבעה חודשים אוציא אלבום חדש לגמרי, בשיתוף פעולה מלא עם אייל. כל כך אכפת לו, שהוא בעצמו מביא לי את השירים".
זה לא שכיח במוסיקה שזמר אחד מנהל זמר אחר, ועוד כשהם כמעט בני אותו גיל.
"הוא מאמין בי כזמר ואומר שהקול שלי הוא קול ייחודי, שכששומעים אותי שר אי אפשר להתבלבל. הוא מושיט לי יד. וואללה, לא יד אחת. שתי ידיים. הוא גם אירח אותי בכל המופעים הגדולים שלו, ואני רואה איך הוא מקבל אותי לבמה, מכל הלב. זה אמיתי וזה כיף".
ניסית לחשוב למה הוא צריך את זה?
"הוא לא מתעסק בזה 24 שעות. זה כמו שהוא עשה את האוזניות והוא עשה בושם. אז אני עוד פרויקט. אייל ואני לא מתחרים אחד בשני, לכל אחד יש את המשבצת שלו. אני סולל לעצמי את הדרך כבר עשרים שנה, ואני באותו הכביש".
בשנים האחרונות, דווקא כשהז'אנר פרח, היתה תחושה שעבדת פחות.
"נכון. אני בחרתי לא להיות שם. אחרי שנגמר כל הטררם הזה שדיברת עליו ולפני שנכנסתי ל'אח', עשיתי הופעה ברדינג ואחר כך מופע בהאנגר, ושתיהן היו סולד אאוט. אם זה היה מבאס אותי, הייתי עושה יותר".
היה ניסיון לעשות לך מופע בהיכל התרבות, וזה לא ממש קרה.
"נכון, כי הדברים לא התנהלו כמו שרציתי, ואני לא עולה על במה ככה סתם. אני מוסיקאי, וכל תו שמנוגן לא במקום, אני מסובב את הראש. אז במופעים גדולים כאלה הכל צריך להיות מתוקתק. כשזה לא קרה, ביטלתי".
אתה חולם על קיסריה?
"זה לא מדבר אלי. תן לי מועדון של 500 איש, לחבק אותם - זה עושה לי את זה יותר. אני פחות אוהב מופעי ראווה. אני יודע מה זה קיסריה, הופעתי שם בהופעות מסחריות. אם ארגיש שוב שיש בי את הצורך אז אעשה את זה, אבל לא כדי להוכיח שאני יכול. אני יודע איפה אני ממוקם, אני יודע מה הכישרון שלי ואני יודע לאן אני יכול להגיע, וזה שעברתי תקופה פחות טובה, זה גם בסדר.
"אני לא חי את הסרט שאם אני זמר, אז הכל טוב. יש תקופות טובות ויש תקופות פחות טובות, ומי שחי את הסרט נדפק לו השכל, ובתקופות פחות טובות הוא לא יודע מה לעשות עם עצמו".
מה חשבת על כל הפרשיות שבהן היו מעורבים זמרים מהז'אנר?
"אני לא נכנס לזה. זה לא ענייני. כל אחד חי את חייו כמו שהוא מוצא לנכון. רוב הזמרים בז'אנר הם חברים שלי, אין אחד שאני לא מדבר איתו. אנחנו נפגשים בבמות, ותמיד יש חיבוקים ונשיקות. אבל אני לא מכליל את עצמי בתוך כולם. כשאני מסיים הופעה אני טס הביתה, וזה לא משנה אם אני רווק, גרוש או נשוי.
"מידת הרחמים קיימת אצלי, וכשקורה משהו לא טוב לזמרים מהתחום שלי זה מצער אותי במיוחד. אני יודע איך אני מתנהל, אני יודע שאצלי הכל כשורה, ואחרי מה שאני עברתי, לא נראה לי שיכול לבוא מישהו וללמד אותי משהו. החיים הם בית ספר, ותמיד יש מה ללמוד. אבל בנוגע לכספים וניהול אין לי מה ללמוד, כי אני מתנהל כשורה".
איך אתה מתמודד עם הפיתויים שהעולם הזה מציע?
"תגדיר פיתויים".
בחורות, סמים, אלכוהול.
"סמים אין בכלל על מה לדבר. אלכוהול - גם כשאני מגיע למועדון והבעלים בא אלי עם כוסית ביד, אני אומר לו, 'תודה, אני מעדיף מים'. אם אני שותה אלכוהול, אז זה בדרך כלל בבית, ולא הרבה. יש פה בקבוק כבר שלושה חודשים, אני לוקח כל פעם שוט אחד עם כוס מים ויש לי ראש פצצה. אני לא יוצא החוצה, לא מתנדנד ולא נותן לאלכוהול להשתלט עלי.
"להגיד לך עוד משהו? זה גם לא טעים לי. זה מגעיל אותי. ביום של הגמר לקחתי רבע כוס וויסקי מפוצצת קרח, ושתיתי אותה במשך ארבע שעות. אם אני יושב בבר אני יכול להזמין שתי כוסיות. אני לא מאלה שמפרקים בקבוקים".
erans@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו