"מוזר לחשוב שהכל קורה לי בגיל 47", אומרת פטרישיה ארקט במבט של מישהי שסוף סוף הצליחה להכניע את התעשייה. "אמנם עשיתי סרטים שאנשים זוכרים לי לטובה עד היום, כמו 'רומן על אמת' או 'כביש אבוד' של דיוויד לינץ', שבזמנו נחלו כישלון קופתי. עשיתי סרטים מעניינים שלא הזיזו לאף אחד, וכבר השלמתי עם כך ששום דבר משמעותי לא יקרה בחיי המקצועיים".
ואז, לפני ארבעה חודשים, זכתה ארקט בהכרה שחיפשה כל השנים. הסרט שבו כיכבה, "התבגרות", שצולם לאורך 12 שנים וקיבל שש מועמדויות לאוסקר, הביא לה את הפסלון בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר.
"המקום שלי בתעשייה לא השתנה, כמו שאולי אנשים טועים לחשוב. זה לא שאני מקבלת פתאום הצעות מטורפות לסרטים יוצאי דופן. אני מקבלת בעיקר הזמנות למסיבות נחשבות, שנועדו לספק את האגו של האנשים שעורכים את המסיבה וחפצים בנוכחותי. מעולם לא לקחתי את הדברים ברצינות יתרה, בייחוד בכל מה שקשור לאשליית הזוהר שנקראת הוליווד".
ארקט, שניצחה שחקניות דוגמת קירה נייטלי, אמה סטון ומריל סטריפ, קראה בדברי התודה שלה לשוויון לנשים בארה"ב, וזכתה לתשואות נלהבות. "זו שעתנו, הנשים", היא אומרת. "ככל שנשים מתבגרות, כך הן מרוויחות פחות. ככל שיש יותר ילדים, כך גדל אחוז הילדים שחיים מתחת לקו העוני בבתים שבהם האם היא המפרנסת הראשית. אין תירוץ לכך שכולם תובעים שוויון זכויות לנשים במדינות אחרות אבל לא דואגים לשוויון אצלנו, בארה"ב.
"זה התחיל עוד בחוקה האמריקנית, שנכתבה בלי להתחשב בנשים. כך קרה שלמרות שאנחנו כביכול חשות שוות זכויות, מתחת לפני השטח יש בעיות אדירות לנשים באמריקה. הגיע הזמן שכל הנשים, כל הגברים שאוהבים נשים, כל ההומוסקסואלים וכל הגזעים יפעלו שוב לטובתנו".
מתי ידעת שזה יהיה נאום הזכייה שלך באוסקר?
"במציאות של עשר השנים האחרונות בתעשיית הקולנוע, שחקניות אדירות בנות דורנו לא גומרות את החודש כי הן במצוקה. לפני הטקס נזכרתי באמא שלי, שפעלה לשוויון זכויות, והיא השפיעה על מי שאני כיום. אני אוהבת את המקצוע שלי ואוהבת להיות האדם שרוצה לעזור".
את האג'נדה הפמיניסטית היא הביאה לאחרונה גם לתוכנית המערכונים של הסטנדאפיסטית איימי שומר, במערכון משותף עם טינה פיי וג'וליה לואי דרייפוס שבו הן חוגגות את יומן האחרון כשחקניות "שוות זיון" (Fuckable) - סאטירה נוקבת על טאטוא נשים מעל גיל 40 מחוץ לתעשייה. המערכון הפך ללהיט ויראלי.
ב"התבגרות". שחקנית המשנה הטובה ביותר
אמא יהודייה, אבא מוסלמי
היא נולדה בשיקגו לזוג הורים שחקנים - ברנדה, בת לניצולי שואה מפולין, שנפטרה ב־1997 ממחלת הסרטן, בגיל 58; ולואיס, קתולי שהתאסלם והלך לעולמו בגיל 65 מאי ספיקת לב. שני הוריה היו שחקנים.
"גדלתי בבית מלא אהבה", מחייכת ארקט כשאנחנו נפגשים בהילטון בוורלי הילס. "האמונות הדתיות השונות של הוריי מעולם לא הובילו אותם לריב. אני בכלל למדתי בבית ספר קתולי, אחי גר תקופה בתאילנד והפך בודהיסט, כך שלמדתי לכבד את הקירבה של כל אדם לאלוהים שלו. מה שהכי כואב לי זה מה שבני אדם עשו זה לזה בתירוצים של דת".
ארקט היא האמצעית מבין חמישה אחים ואחיות, שכולם הלכו בעקבות הוריהם לקריירת משחק. הצעיר והמוכר מכולם, דיוויד (43), התפרסם בסידרת סרטי האימה "צעקה", שם הכיר את קורטני קוקס ("חברים"), שלה נישא וחי איתה 13 שנים, עד שהתגרשו ב־2012; באותה שנה גם קפץ לישראל כדי לערוך טקס בר מצווה מאוחר. רוזאנה, הבכורה (55), כיכבה ב"סוזן, סוזן" לצד מדונה, וגם ב"ספרות זולה"; ריצ'מונד (51) הפציע במגוון תפקידי אורח קטנים בפרויקטים של אחיו; ואלקסיס (45) היא טרנסג'נדרית שנולדה בתור רוברט, וזכורה בתור החיקוי לבוי ג'ורג' ב"זמר החתונות".
"אני בת מזל להיות חלק ממשפחה נהדרת, יצירתית ונדיבה שכזו", היא אומרת, "גדלתי בבית מלא דרמה, אבל כיפי מאוד. ההורים שלנו מעולם לא אמרו לנו שהם רוצים שנהיה שחקנים כשנגדל, אבל כן גידלו אותנו אל תוך התעשייה, כך שלא באמת הכרתי דרך אחרת מלבד המשחק. היה שלב שבו חשבתי ללכת דווקא להיות מיילדת, אבל הילדוּת המוקדמת היא שבסופו של דבר מעצבת את אישיותך.
"בילדותי היינו מאוד עניים והתגוררנו בקומונה היפית בווירג'יניה. הייתי מוקפת טבע ויצירתיות, אבל המציאות של ההורים שלי היתה יותר מוחשית וקשה, לא היה לנו כסף. כשעברנו לקליפורניה והגעתי לבית ספר חדש, ילד אחד שאל אותי במה אבא שלי נוהג. עניתי לו בתמימות 'במכונית'. התגלית שיש דבר כזה רכב פרטי היתה אדירה עבורי. כשהילד שאל באיזה דגם, לא ידעתי מה לענות ואמרתי 'לא משאית'. כי כל מה שהכרתי בקומונה היו שתי משאיות, שכולם חלקו. הוא חשב שאני מוזרה".
בגיל 19 רשמה ארקט את הופעת הבכורה שלה בקולנוע, בסרט האימה "סיוט ברחוב אלם 3: לוחמי החלומות". היא היתה אז במערכת יחסים עם המוסיקאי הארגנטינאי פאולו רוסי, נכנסה להריון, ובתחילת 1989 ילדה את בנה הבכור אנזו (26). חודש לאחר הלידה נפרדה מבן זוגה, אם כי הם נותרו בקשר טוב עד היום.
"הייתי אם חד־הורית בגיל 20, אף אחד לא היה יכול לצפות את זה, והיה לי קשה להתמודד: איך לעזאזל אני מכינה אוכל לילד ומשיגה כסף לחיתולים? לא רציתי להתחיל ללוות כספים מאנשים סביבי, רציתי לספק את צרכיו של בני בכוחות עצמי".
היא המשיכה לדלג בין אודישנים, קיבלה תפקיד קאלטי ב"רומן על אמת", התסריט הראשון של קוונטין טרנטינו, ושיחקה גם ב"אד ווד" של טים ברטון. ב־1995 כיכבה בכותרות הצהובונים כשהתחתנה עם ניקולס קייג', שזכה באותה שנה באוסקר על "לעזוב את לאס וגאס". למעשה, קייג' הציע לה נישואים פעמיים; הפעם הראשונה היתה ביום שראה אותה לראשונה, שמונה שנים לפני כן, כשארקט היתה בקושי בת 18. הם התגרשו רשמית בסוף 2000, אף שכתבי הרכילות טענו כי הפרידה התרחשה כבר תשעה חודשים אחרי החתונה.
"האמת היא לא בדיוק מה שדווח בזמנו בעיתונים", סיפרה ארקט בראיון ל"אינדיפנדנט" הבריטי. "היו תקופות שבהן לא גרנו ביחד כי לא הפסקנו לריב, אבל לפעמים זה קרה פשוט כי סעדתי את אמי החולה, או כי ניקולס צילם סרטים בלוקיישן מרוחק. זה מצחיק שאנשים טועים כל כך ומעמידים אותך במצב שבו הם קובעים מי אתה".
במקביל להאטה בקריירה בתחילת שנות האלפיים, החלה ארקט מערכת יחסים עם השחקן תומאס ג'יין. ב־2003 נולדה בתם הארלו (12), וכעבור שלוש שנים הם התחתנו באיטליה. ביולי 2011 התגרשו והסכימו על חזקה משותפת של הילדה. כיום יוצאת ארקט עם הצייר הניו־יורקי אריק ווייט, שנראה צמוד אליה בכל האירועים בחודשים האחרונים. במסיבה פרטית להשקת הסידרה החדשה בכיכובה, "CSI סייבר", נראו השניים מתגפפים כמו זוג בני נוער מאוהבים, כשווייט מאכיל את ארקט בחושניות בפירות מבופה הקינוחים.
להשכיח את צרותיהם
הזכייה של ארקט באוסקר שיחקה לידיהם של בכירי רשת CBS ויוצרי "CSI", שהעלו שבוע וחצי אחרי טקס פרסי האקדמיה את סידרת הבת החדשה "CSI סייבר" בכיכובה. סדרות CSI, העוסקות בחוקרי זיהוי פלילי המפענחים מקרי רצח, הפכו לאחד המותגים המצליחים ביותר של הערוץ זה 15 שנים.
הראשונה שבהן, "CSI: זירת הפשע", שמתרחשת בלאס וגאס, נחשבה בין 2007 ל־2012 לייצוא הטלוויזיוני המצליח בעולם, עם 75 מיליון צופים בממוצע בכל שבוע. היא הולידה שתי סדרות בת מצליחות - "CSI מיאמי", ששודרה עשר עונות, ו"CSI ניו יורק", ששרדה תשע עונות. עם הזמן דעכה הפופולריות שלהן, הן נחתכו מלוח השידורים, וגם סידרת האם החלה לקרטע ברייטינג. בספטמבר הקרוב היא תרד מהמסך, בתום 15 עונות.
היוצרים עשו חישוב מסלול מחדש, יישרו קו עם המציאות האינטרנטית והביאו לעולם את סידרת הסייבר (שבתות ב־21:00 ב־HOT Zone), העוסקת בפיצוח חקירות של פשעים ברשת. פרק הבכורה רשם 14.4 מיליון צופים. בהמשך ירדו נתוני הצפייה ל־9 מיליון, אבל CBS כבר אישרה עונה שנייה, שצפויה לעלות באמריקה במהלך הסתיו.
ב"CSI סייבר". "עולם אפל ומבהיל"
זה לא פרויקט הטלוויזיה הראשון של ארקט. במשך שבע עונות היא כיכבה בסידרה "מדיום", שירדה ב־2011 אחרי שזיכתה אותה באמי (2005) ובשלוש מועמדויות נוספות. "משמח אותי לדעת שהטלוויזיה מאפשרת לי להגיע לקהלים שונים בעולם, לבקתה של צופה בדובאי או לסלון של צופה ישראלי", היא אומרת. "במסגרת עבודת הצדקה שלי בעולם הופתעתי לראות איך אנשים רבים שסובלים מרעב עדיין מתברכים איכשהו בלוקסוס של צפייה בטלוויזיה. אני שמחה להשכיח את צרותיהם".
בסידרה החדשה מגלמת ארקט את ד"ר אייברי ריאן, פסיכולוגית מוערכת שבעקבות פריצה למאגר הפציינטים שלה היא איבדה את אמונם, וכעת מצטרפת למחלקת חקירות הסייבר של ה־FBI בווירג'יניה.
"נשים הן מאוד חכמות", היא אומרת ומחדדת שוב את המסר הפמיניסטי שלה. "הן חדות חושים עוד מימי האדם הקדמון, ותמיד עליהן לאבחן אם מישהו אחר הוא אמין או לא. אמי היתה גם תרפיסטית ומדריכת משחק, ומגיל צעיר שמעתי בבית מונחים כמו נרקיסיזם, התנהגויות פסיביות־אגרסיביות או סטיות מהנורמה.
"בניגוד לסדרות CSI הקודמות, הפעם מדובר בעולם אפל והרבה יותר מבהיל. כשהגעתי לסידרה לא ידעתי הרבה על האקינג. כולנו מכניסים הביתה מכשירים ופיתוחים טכנולוגיים המשתלבים בכל אספקט של החיים, אבל לא מודעים ליכולות המבהילות שלהם להתערב במובנים לא רצויים בשיגרת חיינו. מדהים לגלות שיש גאונים המשתמשים בגאונותם לביצוע מעשים נפשעים. בעקבות הסידרה אני רק מייחלת שילדיי ישליכו את הגאדג'טים שלהם לפח, יסתפקו בביפר ובנייר ועיפרון".
השנה פורסמו תמונות עירום פרטיות, שנגנבו מטלפונים של שחקניות. את מרגישה את איום ההאקינג מתקרב?
"זו דוגמה מצוינת לפשע שהתאפשר בגלל הקידמה. יחסי אהבה־שנאה של הציבור עם הדמויות שהוא מעריץ. כי תאר לעצמך שתמונות העירום שדלפו היו של רעיות של חיילים שמוצבים בעיראק ואפגניסטן, ששלחו לבעליהן תמונות כי לא התראו זמן רב. התגובה הציבורית היתה אז שונה בתכלית. גם שחקנים ושחקניות מבלים לפעמים חודשים כשהם רחוקים מבני הזוג, וכדרך לשמר את האינטימיות הם עשויים לשלוח גם תמונות אינטימיות, אין בזה שום פסול.
"ברגע שתמונות כאלו מופצות בצורה כה מרושעת, זאת התעללות מינית ציבורית, ולכן צריך לאסור את זה בחוק. אם יהיה תקדים של מאסר בפועל על עבירה כזאת, אנשים יחשבו פעמיים לפני שידם תהיה קלה על העכבר כדי לסחור בתמונות כאלו. אנחנו נמצאים יותר מדי בשליטתם של אחרים, כנראה שג'ורג' אורוול צדק".
איך את מתמודדת עם האימהות והקריירה?
"בסידרה החדשה דאגו להביא לי בכל פעם כמה תסריטים מראש כדי להקל את הנטל. גם כשאני לא עובדת, אני טרודה במחשבה על חיפוש עבודה כדי להאכיל את ילדיי, זה לעולם לא נפסק.
"אם פעם היו מתמקדים בתיאוריות של הורות נכונה - למשל, הורות מקרבת, שבה ישנים עם הילדים במיטה - היום מדברים הרבה על להיות 'אמא במידה'. לא לספק כל צורך פרטני קטן של הילד, וכך להכין אותו באופן שקול לחיים בוגרים. אם ילד נאהב על ידי הוריו ויודע שהם יתמכו בו בכל דרך שיבחר, בהתאם לתשוקותיו ובליווי ערכים טובים, הרי הם עשו את עבודתם נאמנה.
"בתחילת דרכי הייתי מקבלת מכתבים מאמא שפנתה אלי בשם בנה האוטיסט, ותמיד היה כתוב שם 'אני אוהב אותך'. לא היה לי נוח לענות באותו מטבע, אז לאחד המכתבים השבתי לו: 'אתה נהדר, שתדע את זה, מאחלת לך כל טוב, ידידתך פטרישיה'. אמו יצרה איתי קשר ונזפה בי שלא אמרתי לו שאני אוהבת אותו. אנשים מעודדים את ילדיהם לגבולות בלתי אפשריים, וכך אני יצאתי האיש הרע, למרות שרק ניסיתי להיות אדיבה".
dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו