"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אורחת חדשה בים התיכון: מדוזה ירוקה וזרחנית
המדוזה, שהגיעה אלינו מחופי יפן, לא מסוכנת לבני אדם, אך עשויה להצביע על שינויים דרמטיים בסביבה הימית, שיאפשרו הגירת מדוזות מסוכנות • המאפיין המיוחד ביותר של המדוזה: מסוגלת לחדש את נעוריה
המדוזה הירוקה // המדוזה הירוקה

אורחת חדשה בים התיכון: מדוזה ירוקה וזרחנית

המדוזה, שהגיעה אלינו מחופי יפן, לא מסוכנת לבני אדם, אך עשויה להצביע על שינויים דרמטיים בסביבה הימית, שיאפשרו הגירת מדוזות מסוכנות • המאפיין המיוחד ביותר של המדוזה: מסוגלת לחדש את נעוריה

, עודכן

עולה חדשה בחופי הים של ישראל: מדוזה חדשה בצבע ירוק זרחני, שהגיעה אלינו מיפן, נצפתה בפעם הראשונה בים התיכון במסגרת סקר שגרתי שערך ד"ר גור מזרחי, חוקר בבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה. המאמר יפורסם בחודש הבא בעיתון המדעי NeoBiota, בשיתופו של ד"ר אלי שמש.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הבשורות הטובות הן שהמדוזה, הנפוצה בחופי הים ביפן, לא מסוכנת לאדם. הבשורות הרעות - הגעתה מבשרת שמדוזות ארסיות ומסוכנות יותר עלולות להגיע גם כן לים התיכון ולחופי ישראל. ״זוהי מדוזה ייחודית במיוחד, מכיוון שהיא מכילה חלבון בצבע ירוק זרחני, אשר למרות תאוריות רבות, נוכחותו ותפקידו עדיין לא ברורים למדע. למרות גופה הקטן היא נחשבת לזללנית של פלנקטון וסרטנים קטנים", אמר ד"ר מזרחי.

המדוזה נצפתה בשני אתרים לחופי ישראל - מפרץ חיפה ובית ינאי, בעומק רדוד יחסית של 10 מטרים בלבד. לדברי ד"ר מזרחי, המדוזה יודעת לנצל את עמודת המים מהים הרדוד עד הים העמוק, ונמצאה בעומקים משמעותיים של עד כ-1500 מטרים. בנוסף, גופה בן כמה הסנטימטרים של המדוזה מורכב מ-98% מים, ולכן כשהיא מופיעה כפרטים בודדים כמעט ולא ניתן להבחין בה.

מאפיינה המעניין ביותר של המדוזה הוא לאו דווקא הצבע הזרחני שלה, כי אם יכולתה לחדש את נעוריה. "המדוזה הזו שייכת למחלקה של מינים שמסוגלים להישאר צעירים לנצח. ישנם במחלקה זו מדוזות המסוגלות לחדש את נעוריהן, כך שלאחר שהן מגיעות לבגרות ומעמידות צאצאים, הן מסוגלות לחזור למצב עוברי", הסביר החוקר.

השאלה המתבקשת ביותר היא כיצד הגיעה המדוזה לחופי ישראל, וההסבר ההגיוני ביותר לדברי ד״ר מזרחי הוא שהמדוזה "תפסה טרמפ" על מי נטל של אוניות צי הסוחר. אפשרות נוספת שעלתה היא שהמדוזה הזו חיה שנים ארוכות במעמקי הים התיכון, אולם כעת מסיבות כלשהן, היא עלתה גם למים הרדודים יותר. כך או כך, ד"ר מזרחי טוען כי "הישרדותה ואפילו שגשוגה של המדוזה הירוקה היא אחת ההוכחות הטובות ביותר לכך שהים התיכון עובר שינויים דרמטיים – שעלולים להיות מסוכנים. השינויים נובעים לרוב מהתערבותו של האדם בטבע. דיג יתר יכול להוביל להידלדלות אויביה הטבעיים של המדוזה, ועובדת הימצאותה כאן יכולה להעיד על שינויים ברמה גלובלית יותר, כמו התחממות מי הים. החשש הוא ששינויים בסביבה הימית יאפשרו למדוזות המסוכנות לאדם להגר לאזור זה ואז הפגיעה תהיה דרמטית".כבר כעת עולה מהמחקר כי הימצאותה של המדוזה באגן המזרחי של הים התיכון יכולה להשפיע על הסביבה, מכיוון שהיא מצטרפת לדגה המקומית בתחרות על אותו המזון.

בשנת 2008 זיכתה קרובת משפחה של המדוזה הזו שלושה חוקרים (יפני ושני אמריקאים) בפרס נובל לכימיה, על תגליתם המשותפת של החלבון הזוהר המכונה GFP. בחלבון, הפולט אור ירוק זוהר תחת קרינה אולטרה סגולה, נעשה שימוש נרחב במעבדות מחקר, ככלי שמעיד על תהליכים המתרחשים באורגניזמים חיים, כמו התפתחות תאי מוח או התפשטות תאים סרטניים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...