דוגמא לאכיפה בררנית? טייסי צה"ל (ארכיון) | צילום: דובר צה"ל

הספורטאים לטיס

סגן גיא, סגן איגור וסגן מיכאל יכלו לשרת בצה"ל כספורטאים מצטיינים • אבל השלושה בחרו אחרת והלכו לקורס הטיס • אחרי שסיימו במגמת הקרב, יצעדו מחרתיים בבסיס חיל האוויר בחצרים ויענדו את הכנפיים הנכספות

במסיימי קורס הטיס, שיצעדו על רחבת המסדרים ב"מסדר הכנפיים" שיתקיים בבסיס חיל האוויר בחצרים ביום חמישי, יהיו גם סגן איגור, סגן גיא וסגן מיכאל, שיכלו לקבל מעמד של ספורטאי מצטיין בצה"ל. למרות הצטיינותם, בחרו השלושה להתגייס לקורס הטיס ומחרתיים יענדו את כנפי הטיס הנכספות, לאחר שסיימו את הקורס במגמת הקרב.

הטייסים כספורטאים. מימין: גיא, איגור ומיכאל

סגן גיא, בן 21 מאזור השרון, היה כדורסלן מצטיין מכיתה א' ועד סוף התיכון. הוא שיחק, בין השאר, בקבוצת הנוער של הפועל ת"א והיה גם שחקן אימון בקבוצה הבוגרת. "בתחילת כיתה י"ב הגיעה נקודת ההחלטה - האם להמשיך בכדורסל או להתגייס לשירות קרבי", סיפר גיא השבוע, "החלטתי, בעצה אחת עם ההורים, לוותר על הכדורסל וללכת לקרבי. בהתחלה לא רציתי ללכת לקורס הטיס, זה לא היה הכיוון שלי ורציתי להיות בסיירת מטכ"ל, אבל כשמתחילים מיונים לטיס הם מקפיאים את שאר המיונים. אין לי ספק שהיה שווה לנסות, וככל שמתקדמים - רוצים יותר".

סגן גיא ציין כי הבחירה להתגייס לצה"ל היתה ברורה מאליה, מכיוון ששני הוריו עשו שירות משמעותי בצה"ל: "היתה לי דחיפה גדולה מהבית. למרות שרציתי להיות גם לוחם קרבי וגם להישאר בכדורסל, החלטתי בהתאם למה שנראה לי נכון יותר לאורך החיים, ולא לשנים הקרובות. עדיין צובט לי בלב כשאני רואה משחקי כדורסל, אבל בשבתות יוצא לי לשחק הרבה. לקחתי מהכדורסל את המשמעת, את הנכונות לעבודה הקשה ואת התחרותיות. הכדורסל נתן לי גם כלים מנטליים, כי גם במהלך משחק יש משברים, קושי פיזי ולא פיזי, סיטואציות לא קלות ולחץ זמנים, ואתה לומד להתמודד עם כל אלה".

סגן איגור, בן 21 מקריית ים, נולד ברוסיה ועלה לישראל כשהיה בן 6. בהגיעו לכיתה ו' החל לשחות באופן מקצועי, ובכיתה ט' החל לשחק כדורמים. "רציתי להתגייס לקרבי", סיפר השבוע, "אני טיפוס תחרותי מאוד ורציתי להגיע למקום הכי משמעותי שיש ולהצליח בו. מכיוון שאני בן יחיד, הייתי צריך חתימת הסמכה מההורים. הם לא הסכימו שאלך לשום יחידה קרבית, למעט קורס טיס או חובלים, אז הגעתי למיונים של קורס הטיס".

הספורטאי השלישי הוא סגן מיכאל, בן 21 מגבעתיים. מיכאל החל לשחק טניס שולחן כשהיה ילד קטן, וכבר בגיל 11 דורג במקום השלישי בישראל. בהמשך עבר לשחק כדורעף במסגרת קבוצה בגבעתיים. "העיסוק בספורט עזר לי מאוד גם בצבא. לקחתי ממנו את היכולת להשתלב בעבודת הצוות ולעבוד בלחץ ואת התחרותיות", אמר, "אצלי לא היתה שאלה בכלל, היה לי ברור שאתגייס לשירות משמעותי. אבא שלי היה חובל, ולצה"ל היה מקום משמעותי מאוד בבית. כשחיפשתי מקום שבו אוכל לתרום ולעשות שירות משמעותי, היה לי ברור שאני רוצה להיות לוחם. זה היה יכול להיות בכל סיירת אחרת, וכשעברתי את המיונים לקורס הטיס המשכתי הלאה עד הסוף".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...