במוצאי שבת האחרונה פנה אלי חברי הקרוב אריה ו', בשאלה היכן יוכל להשיג כרטיסים לו ולבנו למשחק הגומלין המיועד בגמר הפלייאוף ביד אליהו בין מכבי ת"א להפועל ירושלים. השבתי שזה יהיה קשה, כי מנויי הקבוצה הם בסדר עדיפות ראשון ויש עשרת אלפים כאלה לפחות, שלא לדבר על 3,000 ירושלמים שיגיעו לת"א. הוא ביקש שאתאמץ יותר עבורו ואז איכשהו סימסתי לו חזרה: "חכה, מכבי עוד לא עברה את אילת". אפילו שזה נאמר בצחוק, שנינו לא נתנו אפילו אלפית אחוז של סיכוי שזה יקרה.
בפעם הקודמת שמכבי ת"א הפסידה בסידרה זה קרה ב־1993. ערוץ 2 עוד לא הוקם ואת הערוץ הראשון לא עניינה כל כך הליגה הישראלית. למרות שמדובר בשנות דור, חלק מגיבורי העלילה ההיא כיכבו גם הפעם. גיא גודס, היום מאמן מכבי ת"א, שהיה אז רכזה המוביל של מכבי, נפצע בתחילת העונה, מכבי לא יכלה להביא לו מחליף ומי שניצל זאת היה פיני גרשון, אז מאמן הפועל גליל עליון.
אז המוטו במדורי הספורט היה שתואר האליפות של מכבי הוא נצחי. ב־6 במאי 1993, בוקר אחרי המשחק, היו כאלה שיצאו לבדוק אם השמש זרחה.
איפה הלחם, איפה החמאה
את אובדן האליפות ב־1993 פירשו במכבי ת"א כאסון ספורטיבי ואפילו כלכלי. ב־1994 אירחה מכבי ת"א לראשונה את הפיינל פור האירופי, ומכבי ת"א, עקב כישלונה, אולצה לשחק בגביע אירופי משני והחתונה של היבשת התקיימה ביד אליהו ללא החתן.
שלשום בלילה, לאחר ההפסד לאילת, נראה דיוויד פדרמן, מבעלי הקבוצה, מחויך משהו. פדרמן ניסה להרגיע את התקשורת כי אין כאן שום רעידת אדמה ספורטיבית וכי זו בקושי מכה קלה בכנף. מכבי לא תזכה בתמלוגי ההשתתפות בגמר שמוערכים בקרוב למיליון שקל - אבל זה בערך אחוז מתקציבה. ההשתתפות של מכבי ת"א ביורוליג, מפעל הכדורסל האירופי הבכיר ביבשת, מובטחת עוד שנות דור.
גם בגלל העובדה הזאת שינתה מכבי ת"א בשנים האחרונות את דפוסי המחשבה שלה ואת התנהלותה. אם בעבר כל הפסד ליגה היה מלווה בתיאור "האורות במשרדו של עורך דין שמעון מזרחי דלקו כל הלילה", בשנים האחרונות הפסדי ליגה לא גרמו לזעזועים ובשנתיים וחצי האחרונות היו 24 כאלה. פעם מכבי ראתה בליגה הישראלית "הלחם והחמאה", אבל אוהדיה כיום מתעניינים בעיקר בסושי, בסשימי ובסטייקים. אלה נמצאים ביורוליג.
כששמעון מזרחי שלט במכבי ת"א למועדון היה חשוב מאוד לא רק לזכות בליגה ובגביע המדינה, אלא גם שכל הישראלים הבכירים ישחקו במכבי ולא בקבוצות אחרות שעשויות לערער את מעמדה. ב־1978, אחרי הזכייה הראשונה בגביע אירופה, כשלמכבי היו עשרה שחקנים בכירים, היא צירפה את חנן קרן, הצלף של הפועל רמת גן. קרן זכה בקושי לדקות משחק, אבל חשוב יותר מבחינת מכבי שהוא לא הפריע.
בשנת 2000, עם המעבר של מכבי לחברה עם בעלי מניות, היא הפכה להיות עסק כלכלי בהגדרה - ולא הקבוצה של המדינה.
וכאשר הכלכלה שולטת, נעלמים גם כל עקרונות העבר. בדרך כלל החמישייה הראשונה של נבחרת ישראל הורכבה בעיקר משחקני מכבי ת"א. בקיץ האחרון, בעשירייה הראשונה של נבחרת ישראל היה למכבי שחקן אחד בלבד (גיא פניני).
מי צחק על השועל?
עלותו של שחקן ישראלי היא כפולה מאשר שחקן זר (בגלל מסים). כאשר מכבי איבדה את תואר האליפות ב־2010, היא נבהלה מהביקורת על אובדן הזהות הישראלית והחזירה אליה את ליאור אליהו ואת טל בורשטיין. אליהו השתכר כ־750 אלף דולר נטו בעונה, כלומר עלות מעביד של כ־1.6 מיליון דולר. לעומת זאת, הפטור החלקי ממס לזרים הוביל את מכבי להעמיס כמה שיותר זרים על הרכבת, כי זר שמשתכר חצי מיליון דולר, עלותו היא כ־800 אלף דולר במקרה הטוב.
העובדה שביורוליג ניתן לרשום זרים ללא הגבלה הפכה את מכבי ת"א לקבוצה אמריקנית עם חיזוק ישראלי. ראשי מכבי החליטו כי אין היגיון כלכלי בכך שישראלים ירכיבו יותר מעשרה אחוזים משכר שחקניה והחליטה במהלך חד־צדדי להיפרד מליאור אליהו.
ההצלחה הגדולה אך המקרית בעונה שעברה גרמה לראשה להתנהל כטווסים. המודל היה שמחלקת הסקאוטינג תחפש באירופה ובארה"ב זרים זולים שבמסגרת כמו במכבי ת"א יפרצו ויובילו אותה להישגים. הישראלים יהוו שחקנים משלימים.
אבל מתברר שחיפוש מציאות יכול להוביל גם לחתולים בשק, ואת זה היה השנה למכבי למכביר. מכבי נכשלה כמעט עם כל הזרים שהביאה, והזר המצליח ביותר שלה היה בריאן רנדל, שהסתובב בליגה הישראלית מתחת לפנס. אבל לכל קבוצה יש במהלך העונה גם מקצה תיקונים. בתחילת אוקטובר לפני שנה וחצי החזירה מכבי את דיוויד בלו, שהיה עוגן קריטי בהצלחתה.
השנה החליטו במכבי שאין מקום לשינויים. ב־1996, כאשר גיא גודס נפצע, הביאו על העמדה שלו שני שחקנים כתעודת ביטוח. השנה גם פציעות לא גרמו למנהלי המועדון לצאת מגדרם. עם הפציעה של גיא פניני מכבי עוד הסתדרה, אבל שבר המאמץ של סילבן לנדסברג בפברואר סימן את השקיעה.
באותו זמן התלבט גל מקל, מכוכבי הנבחרת, לאיזו קבוצה ללכת. פעם במכבי לא היו מתלבטים, פותחים את פנקס הצ'קים ואומרים לו תרשום. אבל במכבי לא ראו בכך דחיפות. בנוסף, ישראלים רבים יודעים שבמכבי לא סופרים אותם - אז הם לא ממהרים להגיע.
וכך התנהלה מכבי ת"א בתקופה האחרונה עם שלושה ישראלים בלבד, כאשר יוגב אוחיון זקוק למסיכת חמצן ושני הישראלים האחרים הם מתאזרחים שיושבים כמעט על אותה עמדה.
לפני שנה וחצי, כשליאור אליהו החליט לעבור להפועל ירושלים, צייר לי אילן סרף (השועל), מאוהדיה השרופים של מכבי, את התסריט הבא: ירושלים לוקחת אליפות ומשחקת ביורוליג, ואז כאשר ביום חמישי אחד היא תארח את ברצלונה ומכבי ממול תשחק באיזה קולחוז פולני, פתאום למכבי תהיה אלטרנטיבה במעוז הגדול שלה: ימי חמישי בערב. לפני שנה במילאנו כולם צחקו על השועל. עכשיו הנבואה שלו נראית קרובה מתמיד. •
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו