פישר נגד הסדרי החוב של הטייקונים: זה מסוכן

ערב חג הסוכות תש"ע מצאנו את נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, במצב רוח משופר אך לא זחוח. הוא מאמין שהחלקים הקשים של המשבר הכלכלי מאחורינו. לדבריו, "אפשר להירגע, אבל לא להגזים".

פישר מוטרד מהעובדה שאנו יוצאים מהמשבר מהר יחסית, ולכן לא נפיק את כל הלקחים הנדרשים, במיוחד במערכת הפיננסית. בימים אלו של גיבוש הסדרי חוב השוטף את המשק, הוא מצטרף לביקורת על הגופים המוסדיים: "היום כולם מצליחים לכאורה להנפיק אג"ח, ואנשים רצים לקנות אותן בלי לבדוק זאת היטב, וזו בעיה. גם המפקח על שוק ההון מחפש דרכים לשנות את המצב". פישר מדגיש כי "יש יתרון בניסיונות להגיע להסדר חוב, אבל ישנן גם סכנות. אנו צריכים לדאוג שאם אחד יעשה את זה - שלא כל האחרים יעשו זאת בעקבותיו, משום שאז נהפוך את האג"ח למניות".

כזכור, בימים אלה מגבשת אפריקה ישראל של לב לבייב הסדר חוב מול מחזיקי האג"ח שלה. גם חברת צים של החברה לישראל עשויה לגבש הסדר חוב חובק עולם, הכולל עשרות בנקים, מספנות וגופים מוסדיים. מתחילת השנה התאוששו ההנפקות בשוק ההון, אך הרגולטורים, ולא רק פישר, מתריעים כי שוב המוסדיים אינם מתעקשים על קבלת שעבודים ובטוחות עבור כספי הציבור שבאמצעותם הם רוכשים את האג"ח. לפי נתוני רשות ני"ע, במחצית הראשונה של 2009, זמן קצר אחרי שפרץ המשבר הכלכלי הקשה זה 70 שנה, חזרו המוסדיים לקנות אג"ח בהנפקות, ושוב לא לקחו שעבודים. מהבדיקה שערכה הרשות, 91% מהכסף שגויסו - גויס ללא שעבודים.

מה בדבר המלחמה בהתחזקות השקל וצבירת רזרבות עתק של מט"ח? "אסור להיכנס לשאננות. אנחנו במצב מאוד טוב היום, אך האחריות שלנו היא להיות מוכנים לסכנות שניצבות בפני המדינה והמשק", אומר פישר ומוסיף, "עוד יהיו ימים שבהם נשמח שיש לנו יתרות ברמה הזאת". בינתיים הוא מסתפק בהצלחתו להחזיר את מחירי הדירות לשקלים. "אני שמח שהקמפיין שלנו בנושא הצליח", אומר פישר בחיוך. ובאשר למדיניות הריבית? "נעשה כל צעד באופן הדרגתי".

מידת הסיכון המוסרי

פישר הקשיב לביקורת שנשמעה בוועידת G20 על הבנקאים בעקבות המשבר הפיננסי, שבה דובר על הצורך להגביל את הבונוסים שלהם. אף שמערכת הבנקאות בארץ היתה יציבה במשבר, הנגיד סבור כי יש ללכת עם התקנות הבינלאומיות. מדבריו עולה שאם יתחילו להגביל את הבונוסים של הבנקאים בחו"ל, יש סיכוי טוב שבנק ישראל יצטרף לתהליך ויפעל כך גם בארץ.

מהם הלקחים שיש לדעתו ללמוד מהמשבר הנוכחי? "קיימת כל הזמן השאלה של סיכון מוסרי (Moral Hazard)", הוא מסביר. "השאלה היא אם אתה גורם נזק אדיר למשק רק כדי ללמד כמה מנהלי בנק את הלקח הנכון. האם אתה עושה את הצעד המוסרי אבל גובה בכך מחיר עצום מהכלכלה שלך, ובמקרה של האמריקנים - מהעולם כולו-" פישר מכוון בדבריו להצלת בנק ליהמן ברדרס שלא בוצעה. הממשל האמריקני החליט ללמד את הבנק הסורר, שהעמיס על עצמו סיכונים מופרזים בשל תאוות בצע, את ה"לקח". הממשל נמנע אמנם מלהציל אותו, אבל זה עלה לעולם כולו בפריצת המשבר. "הלקח של ליהמן ברדרס יהיה אולי טוב למשבר הבא", אומר הנגיד ומוסיף, "אבל הוא עלה המון למשק העולמי".

סוף לגרעין השליטה בבנק-

עבור הנגיד, מערכת הבנקאות בארץ בשנת תשס"ט היתה סוערת במיוחד. היא כללה מאבק קשה שהוביל בנק ישראל לאלץ את יו"ר בנק הפועלים, דני דנקנר, לפרוש מתפקידו, דבר שהכעיס את האישה שמחזיקה בגרעין השליטה בבנק, שרי אריסון, והוביל אותה להתנגד להחלטה. אך לבסוף הגיעו הצדדים לידי פשרה. דנקנר פרש מתפקיד היו"ר, אך נותר בדירקטוריון הבנק, ובשנה הבאה יכהן בדירקטוריון הבנק בשווייץ.

נשאלת השאלה עד כמה גרעיני השליטה הם בכלל עניין אפקטיבי. "מודל של גרעיני שליטה", אומר הנגיד, "הוא שיטה נדירה שהשתמשו בה פעם באירופה. כשהגעתי לבנק ישראל שאלתי למה אנו משתמשים ב'גרעיני שליטה', ואמרו לי שיש כתובת. יש למי לפנות כשצריך. שאלתי: 'מה קורה אם דופקים על הדלת ואין תשובה-'".

סיום המודל הזה עשוי להוביל למצב שבו תוכל המדינה למכור את אחזקותיה בבנק לאומי ודיסקונט ביתר קלות בבורסה, כפי שמתכנן האוצר כעת. אבל היא גם יכולה לשנות את מערך הכוחות בבנקים הקיימים, בייחוד הפועלים, לאחר הסכסוך המתוקשר שהתפרס על פני חודשים מוקדם יותר השנה. הנגיד לא חוסך ביקורת על המבנה של גרעיני השליטה. לדבריו, "אנחנו לא רואים שהכתובת הזאת (גרעין השליטה) תורמת הרבה לניהול הבנק".