"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הבריחה היא התקוממות של הנפש
ספרו של אייל בן־משה ממשיך מסורת של כתיבה מזרחית, אך מציג קונפליקטים אוניברסליים
"ספר האומץ" // "ספר האומץ"

הבריחה היא התקוממות של הנפש

ספרו של אייל בן־משה ממשיך מסורת של כתיבה מזרחית, אך מציג קונפליקטים אוניברסליים

,עודכן

"ספר האומץ" הוא ספרו הראשון של אייל בן־משה, שפירסם בעבר כמה סיפורים קצרים בבמות שונות. הספר ראה אור בהוצאת "גרילה תרבות", והוא יוצא לאחר גיוס כספים מוצלח שנעשה במימון המונים. ככזה, אפשר לראות את "ספר האומץ" כחלק מגל פריחה של תרבות מזרחית המתרגש בשנים האחרונות, מ"ערס פואטיקה" ועד "זגורי אימפריה". גל שצמח, תרבותית וכלכלית, מלמטה, כשיוצריו מפלסים את דרכם מחוץ להוצאות הספרים הוותיקות ומצליחים לממן ולקדם את עצמם בזכות תמיכתו של קהל גדול.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

מלבד הגל המזרחי העכשווי יש ל"ספר האומץ" גם שורשים ספרותיים היסטוריים של כתיבה על מזרחיות בישראל, דוגמת ספריהם של אלברט סויסה ומואיז בן הראש; אולם ככל שהקריאה מתקדמת, מעניין לגלות כי על אף ההקשרים המזרחיים הברורים, מזכיר "ספר האומץ" דווקא את "ספר הדקדוק הפנימי" של דויד גרוסמן. שני סופרים שונים, זמנים שונים, משפחות שונות, עדות שונות ותלישות־נעורים אחת אוניברסלית וגדולה.

עלילת הספר עוקבת אחרי אמיר, נער מופנם ובודד שחי במשפחה לא מתפקדת בשיכונים הדהויים בשכונת עוני בנתניה של ראשית שנות ה־90. אביו שתיין ומהמר; אמו זמרת כושלת שמרגישה שנכלאה וויתרה על קריירה לטובת חיים אומללים; אחותו המתבגרת מותחת גבולות ומסתובבת עם טיפוסים מפוקפקים; ואמיר נותר תלוש.

התלישות מובילה את אמיר לים בתקווה לשקט, אבל גם בים יש הפרעות. הנוער הסמי־עברייני מהשכונה מגיע לשם, ואמיר, ילד כאפות מובהק, צריך להתחמק. חבירה לטיפוסים מבוגרים מובילה לאכזבה, ומאוחר יותר גם לתקיפה מינית מזעזעת. אם לא היה די במשפחה המפורקת ובנפש המיוסרת, נוספת עכשיו גם טראומה שמכווצת את הבטן.

המשך העלילה לוקח את הקורא ואת אמיר לטיול בטבריה ולהיכרות עם נערה סמכותית בשם סנדרה, אל פשע שהוא גם עשיית צדק ואל בריחה מהפשע ומהמשפחה, אך גם מסנדרה. הבריחה היא גם התקוממות של הנפש, שברגע של הבשלה מבצעת מעבר מהיר מתהומות הנפש הנידפת אל מישורי האישיות הבוחרת.

במובנים רבים "ספר האומץ" הוא סיפור קלאסי של מסע התבגרות. הרקע הוא שיכוני נתניה בתחילת שנות ה־90, אולם העיקרון ניתן לזיהוי גם בספרות בינלאומית ומקומית אחרת. זהו ספר של מערבולות המודגשות הן על ידי נפשו המסוחררת והמטולטלת של הגיבור, והן על ידי השיממון מקהה החושים של סביבתו. שיממון זה נמסר לעיתים באופן מייגע, אולם התמשכותם של מונולוגים פנימיים בקולו הישיר אך המבולבל של אמיר, נוצרת בזיקה להשתרכות הנפשית והפיזית הבלתי נלאית שלו.

אמיר אינו המתבגר היחיד בסיפור. כאמור, "ספר האומץ" הוא ספר ביכורים. יש בו לא מעט מעלות, אולם נראה כי גם תהליך הבשלתו נתון בעיצומו.

ספר האומץ / אייל בן־משה

גרילה תרבות, 214 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו