ערב אחד, בקיץ 1974, לאחר עוד יום צילומים מתסכל ומפרך במהלך הפקת הסרט "מלתעות" באי "מרתה'ס ויניארד", שלחופי מדינת מסצ'וסטס, הבמאי הצעיר והשאפתן סטיבן שפילברג ניסה להירגע במסיבה. באותם ימים, הטרום־דיגיטליים, לפני הרשתות החברתיות וערוצי החדשות, למרחק גיאוגרפי היה משמעות. לכן שפילברג בן ה־27 הופתע כאשר ניגשה אליו שחקנית צעירה, עם הביקורת הבאה, שלפיה כולם בהוליווד מדברים בשלילה על הפקת הסרט: "כולם אומרים שזה סוף הקריירה שלך. חרגת כל כך מהתקציב ומלוח הזמנים שאף אחד לא יסכים לעבוד איתך לאחר מכן".
כתוצאה מדברי אותה שחקנית, הבמאי היהודי עזב את המסיבה וחזר לחוץ לבקתת העץ שבה התגורר באי. "הייתי הרוס ושקעתי ברחמים עצמיים", הודה שפילברג, שבאותו שלב היה נחשב לבמאי מבטיח ומוכשר, אך כזה שביים רק סרט קולנוע אחד ("שוגרלנד אקספרס") שכשל בקופות. הוא באמת חשש שהוא הולך לשקוע במצולות עם סרט אימה, שעד היום, לדבריו, גורם לו לחלומות מסויטים בלילות.
לשפילברג היו את כל הסיבות לחשוש, שכן הפקת הסרט נתקלה בקשיים רציניים ובשלב מסוים אולפני יוניברסל שקלו לעצור את הפקתו. למזלו, הוא קיבל עוד קצת אשראי, ובימים אלה הוליווד מציינת 40 שנים ליציאת הסרט שהפך באותה עת לרווחי ביותר בתולדות הקולנוע. "מלתעות" אף שינה את פניה של תעשיית הקולנוע האמריקנית והעולמית בזכות שיטות שיווק חדשניות, שייצרו את תופעת להיטי הקיץ, שלא היתה קיימת עד אז בהוליווד.
לכבוד אירוע זה הסרט יוצג בקרוב בכ־500 בתי קולנוע ברחבי ארה"ב ב־21 וב־24 ביוני. הרבה מים זרמו מאז באוקיינוס האטלנטי, ושפילברג הצעיר, שהיה אז על סף פיטורים, הפך לאגדה בחייו
ולאחד הבמאים החשובים בתולדות הקולנוע המסחרי.
עלילת הסרט, נזכיר, עוסקת במרדף של שריף מקומי (רוי שיידר), לוכד כרישים (רוברט שו) וחוקר ימי (ריצ'רד דרייפוס) אחר כריש רצחני וגדול במיוחד, שטרף מתרחצים לאורך חופי עיירת נופש באי שבמזרח ארה"ב, במהלך עונת הרחצה הקיצית, שהפכה למדממת.
עלה מהמצולות
"מלתעות" החל כספר מצליח של הסופר פיטר בנצ'לי, והמפיקים דיוויד בראון וריצ'רד זאנוק גילו עניין בעיבודו לסרט. הם החלו בתהליך הפקה מזורז, שכן הם לא רצו לאבד את סקרנות הקוראים וחששו מפני שביתה מסתמנת של איגודי הכותבים והשחקנים בהוליווד. הליך מזורז זה הפך את ההפקה לסיוט מתמשך, ושפילברג נבחר לביים אותו לאחר שהבמאי המקורי לא הצליח להבחין בין כריש ללווייתן. לאחר מכן הוא התחרט וניסה לוותר על הפרויקט, אבל זה כבר היה מאוחר מדי.
תשעה ימים לפני תחילת ההפקה, עדיין לא לוהקו שחקנים לשניים משלושת התפקידים המרכזיים. כאשר החלו הצילומים, התסריט עדיין לא נכתב במלואו והוא הושלם במהלך ההפקה, בתהליך שיתופי שבו היו מעורבים שפילברג, התסריטאי קרל גוטליב והשחקנים הראשיים - כל אחד תרם את חלקו עד להשלמת התמונה.
החיפזון כמעט שילש את ההוצאות. ההפקה תוכננה לתקופה של 55 ימים בעלות של כ־3.5 מיליון דולר, אבל בפועל נמשכה 159 ימים, כשהתקציב חרג עד לכ־9 מיליון - בין השאר בגלל ההחלטה לצלמו במי האוקיינוס והצורך בבניית כריש מכני שבקושי עבד. הכל לווה כמובן בשיחות טלפון עצבניות בין מנהלי יוניברסל למפיקי הסרט, ושפילברג, למרות תסכול עמוק, לא ויתר. "ראיתי ילד הופך לגבר", סיפר השחקן ריצ'רד דרייפוס על הבמאי ההרפתקן והמוכשר.
הפתרון הראשון שמצא שפילברג, עקב הקושי להפעיל את הכריש המכני (שכונה "ברוס" על שם עורך דינו של שפילברג), היה לרמוז בעיקר על נוכחותו האימתנית של הכריש, במקום להציגו בחלקים גדולים של הסרט. הוא עשה זאת על ידי צילומים מתוך מי האוקיינוס, לכאורה מנקודת מבטה של החיה האכזרית. לכך נוסיף פסקול מגביר אימה של המלחין ג'ון וויליאמס.
שינוי זה, התברר עם הפיכת הסרט ללהיט, העצים את האימה שחשו הצופים וסייע להצלחת הסרט, כמו גם ההחלטה שלו להרוג את דמותו של דרייפוס. לעומת זאת, שפילברג היה בטוח שבסיום ההפקה הצוות ירצה להרוג אותו ולזרוק אותו לים, אז הוא נעדר מצילום סצנת הסיום, סצנת השיא, שבה מפוצצים את הכריש הקטלני. מאז הפכה החלטה זו למסורת, ושפילברג נעדר בקביעות מצילומי הסצנה האחרונה בכל אחד מסרטיו.
טרף את כולם
למרות כל קשיי הפקת "מלתעות", לאחר עריכת הסרט אולפני יוניברסל הבינו כי יש בידם פוטנציאל ללהיט. הם החליטו לקדם את הסרט באופן חדשני, השקיעו לשם כך סכומי עתק לאותה עת של כ־2 מיליון דולר ומכרו מרצ'נדייז כגון חולצות, צעצועים ותקליטי פסקול.
השיווק האגרסיבי, בשילוב עם מועד הפצת הסרט בקיץ (20 ביוני 1975) והקרנתו בכ־450 אולמות במקביל (כמות גדולה לאותה עת), הפכו אותו ללהיט הקיץ הראשון בתולדות הקולנוע ולסרט הראשון שהרוויח יותר מ־100 מיליון דולר. שאר אולפני הקולנוע ההוליוודיים ראו והפנימו - עונת הקיץ היא מתכון להצלחה. גם חברו הטוב של שפילברג, הבמאי ג'ורג' לוקאס, הבין זאת. שנתיים לאחר מכן הוא קבע שיאי הכנסות חדשים עם הסרט הראשון בסידרת "מלחמת הכוכבים".
מאז הצלחת "מלתעות" שפילברג קיבל אור ירוק להפיק את כל הסרטים שרצה, אך את הקשיים הוא לא שכח, ולכן מגדיר עד היום את הליך ההפקה של הסרט כ"חוויה הגרועה בקריירה שלי וגם הטובה מכולן". נוסף על כך, הוא ורבים מחברי צוות ההפקה מתרחקים מאז ממעמקי הים.
שנים לאחר הפקת הסרט, במהלך חופשה בהוואי, שפילברג סירב לגלוש על גלים בנימוק ש"הכרישים מחכים לי. יש להם חשבון איתי. אני אדם מסומן. אני מרגיש בטוח כי איני נכנס לים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו