"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בכירי הבנקים וחברות הביטוח לא יקבלו בונוסים
הקץ לחגיגות השכר • המפקח על הבנקים היוצא דודו זקן והמפקחת על הביטוח דורית סלינגר החליטו: "יושבי ראש הדירקטוריונים יקבלו תגמול קבוע בלבד"
זקן וסלינגר. "החלטה דרמטית" // צילום: ליאור מזרחי // זקן וסלינגר. "החלטה דרמטית"

בכירי הבנקים וחברות הביטוח לא יקבלו בונוסים

הקץ לחגיגות השכר • המפקח על הבנקים היוצא דודו זקן והמפקחת על הביטוח דורית סלינגר החליטו: "יושבי ראש הדירקטוריונים יקבלו תגמול קבוע בלבד"

חזי שטרנליכט
, עודכן

מהלך של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון הפנסיוני במשרד האוצר, דורית סלינגר, והמפקח על הבנקים היוצא בבנק ישראל, דודו זקן, עשוי לשנות סדרי עולם במבנה התגמולים בגופים המפוקחים על ידיהם, כגון הבנקים, אבל גם בגופים המוסדיים כמו חברות הביטוח וגופי החיסכון לפנסיה. השניים הודיעו כי בכוונתם לפרסם הנחיות שימנעו את הצמדת הבונוסים של יושבי ראש הדירקטוריונים לביצועי החברות.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

פעולה זו היתה פרקטיקה נהוגה בייחוד בבנקים, שריפדה את יושבי הראש בבונוסים שמנים במיוחד. בעבר קיבלו ראשי הבנקים הגדולים בונוסים שהותנו בביצועים העסקיים של החברה, לפעמים גם בביצועים העסקיים של המניות.

באוצר ובבנק ישראל אמרו כי ההחלטה המתגבשת צפויה לקבוע כי התגמול (הבונוס) ליו"ר הדירקטוריון בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי יהיה קבוע ולא יותנה בביצועים, כדי לשפר את יכולת הפיקוח של יו"ר הדירקטוריון ולחזק את עצמאות הדירקטוריון. בהתאם לכך, תגמול יו"ר הדירקטוריון יתבסס על מנגנון הגמול של דירקטורים חיצוניים.

במקרים חריגים יידרשו בעלי תפקידים מרכזיים בגוף מפוקח להשיב את התגמולים המשתנים ששולמו להם, לדוגמה אם נגרם לגוף המפוקח הפסד משמעותי עקב קנסות או עיצומים שהוטלו עליו.

כמו כן יוסדר נושא הכהונה של בעל תפקיד בגוף מפוקח בתפקיד נוסף בקבוצה, ובכלל זה ייקבע כי בעל תפקיד לא יכהן במקביל לתפקידו גם בחברה מוחזקת של גוף מפוקח למעט אם יש הצדקה עניינית לכך, וכי גוף מפוקח לא יישא בעלויות העסקתו של בעל תפקיד בו בשל כהונתו בתפקיד בחברה אחרת בקבוצה. נוסף על כך ייאסר על בעל תפקיד בקבוצת הגוף המפוקח לקבל תגמול מבעל היתר השליטה בגוף המפוקח.

סלינגר אמרה אתמול כי "ההוראות יחזקו את עצמאותו של הדירקטוריון וישפרו את איכות הממשל התאגידי בגופים המוסדיים". המפקח על הבנקים, דוד זקן, ציין: "תאגידים בנקאיים כמנהלי כספי ציבור נדרשים לקיים אמות מידה גבוהות של ממשל תאגידי נאות, והנחיות אלו יסייעו בכך". יו"ר מרצ, זהבה גלאון, בירכה על ההודעה ואמרה כי היא "מברכת על ההחלטה, ומקווה שהיא תיושם בקרוב לא רק על יו"ר הדירקטוריון אלא על כלל נושאי המשרה שיש להם אחריות לקנס העצום ששילם לאומי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...