אין שום דבר חדש כאשר מדובר בריבים בתוך להקת אואזיס הבריטית, בטח לא בכל הנוגע לאחים נואל וליאם גלאגר. אבל באף אחד מהמקרים הקודמים לא עזב אחד מהאחים את הלהקה - עד אתמול. נואל גלאגר, גיטריסט ומנהיג הלהקה - שלא מעט חובבי מוסיקה בעולם מכנים "להקת הרוק הבריטית הטובה בכל הזמנים" - הודיע אתמול באופן חד-משמעי שהוא עוזב את הלהקה. אף ריב מבין ריבים רבים שהתרחשו בין האחים גלאגר - אפילו לא בפעם ההיא בשלהי הניינטיז שבה ליאם נעלם לנואל (הסולן) לפני סיבוב הופעות אמריקני - לא הותיר רושם רציני וסופי כמו התקרית הנוכחית. על פי הדיווחים, ליאם ניפץ ושבר את הגיטרה של נואל לפני שהלהקה עלתה להופיע בפסטיבל בצרפת. ההופעה בוטלה, וכמו כן בוטלו שתיים נוספות, באיטליה ובגרמניה. אם נוסיף לזה את הראיון שנתן ליאם החודש למגזין המוסיקה NME - שבו אמר כי הוא ואחיו בקושי מדברים, לא נוסעים יחד בסיבובי ההופעות ומתראים בעצם רק על הבמה - אפשר להמר שזהו אכן סופה של תקופה. הכל התחיל בניינטיז באמצע שנות ה-90 הגיעה האופנה הרטרואית לשיאים של פופולריות, ואואזיס - עם אטיטיוד בריטי מאצ'ואיסטי שמותג כ"אותנטי" ומראה שמזוהה עם תור הזהב של הפופ הבריטי הסיקסטיזי (תקופה עשירה בעלת עשרות קטגוריות מוסיקליות, ביניהן "פריקביט") - נתפסה בעידודה של התקשורת הצהובה כקונטרה ללהקת בלר. ההשוואה הלא בהכרח מתבקשת הזאת לא עזרה לאואזיס לפתח שפת רוק מתוחכמת, אבל היופי הראשוני של אואזיס - שומעים את זה בשיר כמו "Cigarrettes And Alcohol" מהאלבום הראשון - הוא מסה שמחה של גיטרות שמצליחות לחבר בין הביטלס לבין קדחת הפופ באנגליה של אחרי התפרקות הביטלס (דוגמת מארק בולאן וטי-רקס). היה זה רגע מסוים בהיסטוריה של הרוק, ממש באמצע שנות ה-90, שהשטחיות השמחה הזאת לא רק מכרה יפה, אלא אפילו נשמעה די פרועה. כבר אז הבינו רבים שאואזיס חלולים, אבל אולי לא רבים מספיק כדי לנתק את מכונת ההנשמה המלאכותית (המטפורית) שהלהקה חיה באמצעותה במשך כל העשור האחרון. ובכל זאת, יש טעם של הפתעה בפירוק הזה: הוותיקה שבלהקות הבריטפופ מתפרקת דווקא בתקופה שבה להקה כמו קייזר צ'יפס, סוג של יורשת, ממשיכה להעסיק רואי חשבון שעות נוספות. בעידן שבו החומר האנושי שיוצר את החיקוי של החיקוי (למשל, קייזר צ'יפס בעקבות אואזיס כלהקת רוק בריטית) בא מאולף יותר ועם תו בטיחות לביטול הופעות, מה כבר יש לאואזיס למכור. אדרבה, באחד מאתרי המעריצים של הלהקה כתבו בעקבות אלבומה השביעי והאחרון של אואזיס, "Dig Out Your Soul", שיצא בשנה שעברה: "עם השנים הפך השם אואזיס למילה נרדפת ללהקה נטולת כושר המצאה וצפויה להחריד". כתבו וגם צדקו. הם עבדו עם כל האייקונים, היו גרסה מנצ'סטרית של סיפור סינדרלה על להקת מובטלים - אבל לא עמדו במבחן הזמן. אפשר להרים כוסית לכבודם.
