הצעות לסדר היום

כדי לזרז עניינים החלטתי לעזור לממשלתנו החדשה ולחשוב על הצעות חוק חדשות, כך שכבר מחר יהיה לחברי הכנסת עם מה לעבוד

אחרי קשיים לא מעטים, קיטרוגים ואיתרוגים, הממשלה החדשה יצאה לדרך, ועימה תקווה ליום חדש. מבט זריז בלוח החופשות מראה שאין הרבה זמן לעבוד: עוד רגע תשעה באב, אחר כך הרמדאן, עיד אל־פיטר, פגרת הקיץ, ארט גרפונקל מגיע, אנגלברט המפרדינק חוזר, תחילת שנת הלימודים, שביתת מורים קטנה בשביל המסורת, ראש השנה, כיפור, סוכות, מתיחות בצפון, חנוכה - והופ, נגמר הזמן. 

כדי לזרז עניינים החלטתי לעזור לממשלתנו ולחשוב על הצעות חוק חדשות, כך שכבר מחר יהיה לחברי הכנסת עם מה לעבוד. הנה ההצעות בליווי כוכבית: המערכת אינה אחראית לתוכן הדברים, והאחריות על הקורא בלבד.

משרד הפנים

כפי שראינו בחג השבועות, הסידור הזה של חג שמתחיל ביום שישי ונותן לנו כבונוס גם את שבת וראשון בדרך לסוף שבוע ארוך עובד מצוין. כולנו יודעים כמה קשה היא שביזות יום א', עם הפקקים האינסופיים ויום העבודה המדכדך. יום ראשון חופשי מקצר את השבוע והופך אותו ממעיק וארוך למקסים וקצר. הבורסות בעולם ממילא סגורות, וכנ"ל חברות ההייטק שעובדות מול חו"ל. אני ממליץ לשר הפנים: במקום "יום ראשון דיכאון" עשה לנו "יום ראשון שיגעון". העם יריע לך, והעולם (בעיקר הנוצרי) ימחא לך כפיים.

משרד האוצר

חברות הגז, קובי מימון והחברוּת עם משה כחלון הם בהחלט בעיה, אבל לא ה־בעיה. הבעיה היא הכסף הקטן שמצטבר לנו בצנצנת במטבח, במגירות ובתא הקטן שליד מוט ההילוכים באוטו. אם כולנו נחזיר את המטבעות האלו למדינה, הגירעון הלאומי יקטן וגם בעיית הדיור תצטמצם, כי ברגע שהצנצנות עם הכסף הקטן ייצאו מהבתים, אנשים ירגישו פחות צפוף ולא ימהרו לעבור לדירות חדשות.

אני מציע גם להטיל מס על אנשים שמדברים יותר מדי על ברלין. "בברלין הקוטג' הרבה יותר זול, בברלין שכר דירה עולה חצי, בברלין אני קונה חולצה כזאת ביורו", ועוד ועוד. נמאס כבר. המס ייקרא "מס ברלין", ומי שייתפס משווה את ישראל לברלין יחטוף קנס במקום.

משרד החוץ

לא ברורה לי ההתעקשות על המשרד הזה. הרי אין לנו יחסים עם חלק גדול מהמדינות, וגם מפיפ"א כמעט עפנו. בשביל מיקרונזיה, קנדה ואיי ונואטו חבל להחזיק משרד שלם, באמת אפשר להסתפק בסגנית.

המשרד לביטחון הפנים

עכשיו, כשרוב משפחות הפשע נמצאות במעצר, אולי כדאי שהשר החדש ישכן כל משפחה בבית כלא אחר, כדי ליצור הפרדה. אפשר יהיה לקרוא לבתי הכלא על שם המשפחה הרלוונטית, ואף לשים שלט בכניסה: "כאן גרה בכיף משפחת..."

משרד החינוך

כבר שנים שמנסים לחנך את ילדינו להבנת הנקרא, אבל מה עם הבנת הנשמע? כמה פעמים אני צריך להגיד כל דבר בבית הזה?? למה אף אחד לא מקשיב לי?! למה לא מכבים אורות, לא שמים כלים במדיח, משאירים את החלב בחוץ, לובשים חולצה פעם אחת וזורקים לכביסה? הלו, אני מדבר אליכם!

לגבי ההדלפות של מבחני הבגרות, אני מציע שהמשגיחים יהיו בודקים ביטחוניים בוגרי נתב"ג, שבכניסה לכיתה יתחקרו את התלמיד: "במה אתה נבחן? למדת לבד? מישהו נתן לך מבחן להעביר? יש לך בטלפון משהו שנראה כמו או מזכיר בחינת בגרות?"

משרד התחבורה

מעבר לבעיית הפקקים, התחבורה הציבורית בשבת והחוסר ברכבת קלה או ברכבת תחתית, שר התחבורה חייב לטפל במה שמטריד את רוב הציבור: חרדת הטסט השנתי. מבחן הרישוי יוצר מתח מיותר באוכלוסייה. הקטע המפחיד הוא שכשאתה מתבקש על ידי קול העולה מן השאול להזיז את ההגה מצד לצד, ללחוץ על הבלמים ולמשוך הנדברקס, אתה אף פעם לא יודע אם להזיז מעט או הרבה, לאט או מהר. בעצם אין לך מושג מה הקול המסתורי רוצה ממך.

גם אם צלחת את שלב א' בהצלחה, תמיד יכולים להפיל אותך על סעיף בלתי צפוי: אפוד לא זוהר מספיק, מספר דהוי, נורה שרופה או פח אשפה. הצעתי: תוסיפו לנו עוד 30 שקל לאגרה ועיזבו אותנו, באמא שלכם.

משרד התקשורת 

ההמלצה המרכזית שלי היא לאסור את הדיווחים בנושא סוריה עד להודעה חדשה. הדיווחים האלה לא מקדמים אותנו לשום מקום, ורק מעלים את מפלס החרדה. לפני כשנתיים הבטיחו לנו שאסד עוד רגע נופל. אחר כך הגיעו דאעש, חיזבאללה, ג'בהת א־נוסרה, צבא סוריה החופשית והפשמרגה. אף אחד לא יודע מי נלחם נגד מי, מה הם רוצים ובאיזו שעה. החדשות המרעישות היחידות שקרו במזרח התיכון השנה הן שטל מוסרי עזב את ערוץ הילדים. אז תעזבו אותנו מסוריה עד שתדעו מה באמת קורה שם. 

משרד התרבות והספורט

אם יש משהו שצריך לטפל בו ומייד, זה איסור על לבישת בגדי רכיבה באופניים שלא בזמן רכיבה. אתה עומד בתור בסופר, ופתאום נצמד אליך גבר בבגדים הדוקים, שמעלים על נס את החבילה שהוא שומר במפשעה. אתה מנסה להסיט את מבטך, אבל שוב ושוב אתה מתביית עליו ועל אשתו, שמצטרפת בהפתעה בגופיית רכיבה זרחנית. מדובר במטרד סביבתי שחייב להיפסק.

משרד האנרגיה

משר האנרגיה אני מצפה לטפל בדיוק בזה שאין לנו אנרגיה. אין לנו כוח לקום בבוקר, ללכת לעבודה, לעשות קניות, לארח את המשפחה ביום שישי ולהסיע את הילדים לחוגים. אנחנו עייפים ומשוועים לאנרגיה. תעשה משהו.

המשרד להגנת הסביבה

מפעלים מזהמים, מיחזור ושטחים ירוקים הם הברור מאליו. תכלס צריך לטפל בחרא של הכלבים, של העטלפים, של היונים ושל כל אותם בעלי כנף, שמחרבנים לנו במרפסת ועל הגג של האוטו. כמו שאמר פעם חכם סיני: משתינים עליך ואתה חושב שיורד גשם.

שר בלי תיק

אל תעשה כלום. שמור על פרופיל נמוך, עטה על פניך מבט עסוק וצא מהתקופה הזו בשלום. תמיד יש סיכוי שיתפנה תיק אמיתי, וכדאי שתשמור אנרגיה לרגע שבו תצטרך באמת להתחיל לעבוד. אם חסרה לך אנרגיה, פנה לשר הממונה.

yairn@israelhayom.co.ilwww.yairnitzani.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...