יותר ממאה צעירים ישבו לפני שבועיים בשעת צהריים באולם ההרצאות רחב הידיים בכנסת והאזינו להרצאה על הליך החקיקה במשכן. הצעירים האזינו בקשב רב לדברי המרצה ורשמו לעצמם הערות במחברות שלפניהם. הם נראו ממש כמו סטודנטים המקשיבים להרצאה מעניינת באחת האוניברסיטאות או המכללות ברחבי הארץ.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
זה היה יום הלימודים הראשון של ביה"ס להכשרת יועצים פרלמנטריים, שהוקם לראשונה בכנסת ביוזמת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, כדי להכשיר את היועצים הפרלמנטריים - שאותם הכרתם בעבר בשם עוזרים פרלמנטריים (ראו מסגרת) - לעבודתם עם הח"כים.
עד כה, במהלך כל השנים לא קיבלו היועצים הפרלמנטריים הכשרה כלשהי. הם היו מתקבלים לעבודה על ידי הח"כים ומסתייעים ביועצים ותיקים יותר כדי ללמוד את נוהלי העבודה. היו חולפים חודשים ארוכים עד שהיתה להם יכולת להתמודד עם מערך המחשוב בכנסת, מאגר החקיקה, פעילות מחלקת המחקר והמידע, ויכולת לטפל בנושאים יומיומיים דוגמת כיצד מגישים הצעת חוק, איך יוזמים שאילתה, מתי צריכים להגיש הצעה לסדר היום או כיצד פועלים מול כלי התקשורת.
3 שעות, במשך 10 ימים
מנכ"ל הכנסת רונן פלוט מסביר כי "המטרה העיקרית שלנו בהקמת ביה"ס להכשרת יועצים היא בסופו של דבר לסייע ללמוד את נוהלי ושיטות העבודה בכנסת. כדי שנוכל להגיע לכך שהיועצים יעזרו לח"כים בצורה מיטבית, עליהם להתמקצע ולהיות בקיאים בכל תחומי הפעילות הפרלמנטרית. הגענו למסקנה שהדרך היעילה ביותר לעשות זאת היא על ידי הקמת מכון הכשרה, שבמסגרתו יתקיימו עשרה ימי לימוד של שלוש שעות כל אחד".
להפתעת בכירים בכנסת, הרעיון עורר התעניינת רבה בקרב היועצים הפרלמנטריים. 140 מתוך כ־200 איש, ובהם גם כאלה שכבר עובדים בכנסת כמה שנים, נרשמו ללימודים שיתקיימו פעם בשבועיים בימי שלישי בצהריים.
מחר יתקיים יום הלימודים השני, שבמסגרתו תרצה בפניהם מזכירת הכנסת, ירדנה מלר־הורביץ, על עבודתה של מזכירות הכנסת והמליאה; סגן מזכיר הכנסת נאזם סדר ירצה בפניהם על התהליכים הפרלמנטריים (סדר יום, הצעות לסדר היום, שאילתות וכד'); ושתי עובדות ותיקות של הכנסת, שהן מנהלות של שתי ועדות בכנסת, יספרו ליועצים על העבודה של הח"כים מול הוועדות בכנסת.
במפגשים הבאים יקבלו היועצים הרצאות על מאגר החקיקה של הכנסת, מערך המחשוב, צורת העבודה מול שדלנים (לוביסטים) בכנסת, מערכות המידע במשכן, שימוש באתר האינטרנט של הכנסת, פעילות מחלקת המ.מ.מ. (מחלקת המחקר והמידע), פעילות הספרייה והארכיון וכן על אגף המבקרים החדש ועל משמר הכנסת.
כדי לעודד את היועצים להשתתף בכל הדיונים, הבטיחה להם הנהלת הכנסת שלא יהיו מבחנים ויינתן פיצוי כספי עבור ההשתתפות (עדיין לא סוכם מה גובהו) וכן תוענק למסיימים תעודת גמר.
טוב גם ליועצים ותיקים
תמר קציר, היועצת הפרלמנטרית של ח"כ מייקל אורן (כולנו), מרוצה מאוד מהיוזמה של הקמת מכון ההכשרה. "למרות שאינני חדשה בכנסת - עבדתי גם בקדנציה הקודמת במשך כשנתיים כעוזרת של ח"כ עדי קול מיש עתיד - אני מודעת לכך שיש דברים רבים שקשורים לעבודתי שאני עדיין לא יודעת ולכן אשמח ללמוד אותם ולהעשיר את הידע שלי", היא אומרת.
אלעד זמיר, יועצו של ח"כ יואב קיש (הליכוד), מספר כי "עבדתי כעוזר פרלמנטרי גם בכנסת ה־18 עם ח"כ לשעבר כרמל שאמה־הכהן, אבל נרשמתי לקורס ההכשרה משום שאני מאמין שתמיד אפשר ללמוד דברים חדשים. חלק מהדברים שידעתי הספקתי לשכוח, כי במשך שנתיים לא הייתי בכנסת וההכשרה הזו מאפשרת לי לרענן את הידע שלי. לצערי, אין בדיונים עיסוק מספיק בצד הפרקטי של העבודה, למשל כשח"כ רוצה להשתתף בדיונים של 'נאומים בני דקה', מתי עליו להירשם ואצל מי?"
גם דבורה גינצבורג, שעובדת עם ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), לא חדשה בכנסת, אך נרשמה לשיעורים. מי שהיתה היועצת של ח"כ לשעבר זבולון כלפא מהבית היהודי אומרת כי "אני מאמינה שהקורס הזה יוכל לסייע להתמודד עם בעיות ונושאים פרלמנטריים שמתעוררים בכל יום, למשל הליכי החקיקה בכנסת".
יש לברך על היוזמה הזו, שכן ככל שהיועצים יכירו טוב יותר את נוהלי העבודה בכנסת, כך ישכילו לסייע לח"כים, בעיקר החדשים, שעדיין לא למדו את העבודה הפרלמנטרית. הם יוכלו לסייע, בין השאר, בשאלה איך לקדם הצעת חוק, איך להקים שדולה, באילו נושאים כדאי להציג שאילתות ולפיכך יגדלו הסיכויים שהח"כים החדשים יתערו מהר יותר בבית המחוקקים ויוכלו לשפר את יכולת העשייה שלהם.
• • •
עוזר פרלמנטרי? מעתה יש לומר: יועץ
"אין משמעות להגדרה, עדיף שכר גבוה יותר"
בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בתנאי העסקתם של העוזרים הפרלמנטריים. בעקבות מאבק ממושך שניהלו לשיפור שכרם - בסיוע ההסתדרות הכללית - החליטה הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים להעלות את שכר העוזרים בכ־17% ולהצמידו להסכמי השכר בשירות המדינה, וכן להעלות את דמי הכלכלה והנסיעה של העוזרים (כ־1,800 ש' לחודש למתגוררים עד 100 ק"מ מירושלים, 2,200 ש' למי שמתגורר במרחק של עד 150 ק"מ מעיר הבירה ו־2,500 ש' למי שמתגורר רחוק יותר).
כיום, שכרו הבסיסי של עוזר פרלמנטרי ללא תואר אקדמי עומד על כ־8,000 ש' לחודש, אבל יועץ שיש לו תואר ראשון או שצבר ארבע שנות ותק כיועץ כבר נהנה משכר של 8,680 ש'. עוזרים עם תואר שני או שלישי משתכרים 9,135 ש'. כמו כן, מקבלים היועצים קצבת ביגוד של 2,095 ש' בשנה, חופשה, הפרשות לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים, קרן השתלמות וכן דמי הבראה ושי לחג.
במסגרת השינויים הוחלט גם לשנות את התואר של העובדים מעוזרים ליועצים פרלמנטריים, "כדי שישקף את מהות ומורכבות העבודה". בכנסת מועסקים בתפקיד זה כ־200 איש (לכל ח"כ יש שני יועצים וליו"רי ועדות יש שלושה יועצים). לא כל היועצים מתפעלים מכך. אלעד זמיר, למשל, אומר כי "אין להגדרת השם שום משמעות בעיניי. עדיף היה שהיו מעלים יותר את השכר". לעומת זאת, היועצת דבורה גינצבורג חושבת כי "זה בהחלט רעיון טוב". היועצים, אגב, אינם נחשבים עובדי כנסת, והח"כים עצמם הם הרשאים לפטרם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
