סזאר ארסו טס היום לספרד בסיפוק רב בזכות עונתו המצוינת בבית"ר ירושלים והעפלתה לאירופה, אך גם בתחושת אי־ודאות, כי הוא טרם יודע היכן ישחק בעונה הבאה. אחרי שלוש שנים בגנט הבלגית הוא שיחק שישה חודשים בסרגוסה, מועדון עם הרבה מסורת בספרד, שלאחר שנכנס לחובות לא הצליח להשוות להצעה של בית"ר.
"בישראל היתה תקופה רגועה, אך דווקא כשהגעתי התרחשה המלחמה. אלו היו רגעים קשים מאוד. אני זוכר את האזעקה שתפסה אותי בקניון ממילא. פחדתי כי לא ידעתי מה זה, זה היה משהו חדש. אחר כך אתה מבין שאתה מוגן ואתה רגוע יותר", אומר ארסו בתום שנה שבה התאהב בירושלים.
במגרש הוא הוכיח שבית"ר לא טעתה. למרות פציעה שהשאירה אותו מחוץ למגרש לשישה שבועות, הוא הפך לאחד הבלמים הטובים בישראל. עבודתו ואופיו החזק גרמו לכך שקבוצות ביוון, בספרד ובישראל התעניינו בו. הפועל ת"א ומכבי חיפה כבר שאלו עליו, אך ארסו השיב שלא קיבל שום הצעה בנושא ומבהיר שהמטרה היא להמשיך בבית"ר.
"החלום שלי הוא לחזור לספרד, המדינה שלי, כדי לשחק עם קבוצה באירופה. אך אם לא, הייתי רוצה להמשיך בבית"ר וכמובן במפעל האירופי. עכשיו אני בממתינה כי למועדון יש אופציה עד 15 ביוני כדי שאמשיך עוד שנתיים".
ארסו התחיל את הקריירה שלו כקשר. מאמנו בוויאריאל והיום במנצ'סטר סיטי, מנואל פלגריני, שם אותו יום אחד כבלם והשאר היסטוריה.
איך אתה מסכם את בית"ר העונה?
"כחיובית מאוד. בפתיחת העונה איש לא הימר עלינו, אך ככל שעבר הזמן כך הוכחנו שאנחנו יכולים לשחק כדורגל טוב, יעיל ואירופי. חווינו ירידה בדצמבר אך ידענו לקום. הסוד שלנו הוא השילוב בין הניסיון לצעירים. הרבה פעמים בכדורגל זה לא יוצא טוב. עם בית"ר דווקא כן".
מה ההבדל בין המאמן הראשון, מנחם קורצקי, לגיא לוי?
"קורצקי מאמן מצוין שעובד הרבה על הצד הטקטי, אך אולי היה צריך לדרוש יותר מהשחקנים, אולי לנקוט יד קשה יותר. גיא לוי דורש יותר ומי שלא עונה על דרישותיו לא משחק".
העונה שלך נגמרה במחמאות
"אני שמח. אני מסופק מכך שבשנתי הראשונה בישראל היתה לי תפוקה טובה, אך עדיין יש לי מקום לשיפור. אני מקווה להוכיח את זה בשנה הבאה בישראל או היכן שאשחק".
מה ציפית כשהגעת לארץ?
"שיחקתי בבלגיה וקיוויתי לרמה דומה. רמה שמתאימה למדינות שיש בהן בין 5 ל־15 מיליון תושבים עם הרבה אוהדי כדורגל. עם רמה טכנית טובה אך לא כמו בספרד".
ושנה אחר כך?
"הליגה תחרותית מאוד כי כל הקבוצות ברמה דומה פחות או יותר. כאן מנצחים את המשחקים בזכות פרטים קטנים. מנצח מי שיש לו יתרון מבחינה טקטית ובזכות עבודה הגנתית".
מי החלוץ שהכי הרשים אותך?
"זהבי וברדה הם מעל כולם. הם עובדים קשה וחכמים מאוד גם מבחינה טקטית. שיחקתי נגד ברדה בבלגיה וכבר שם היה ניתן לראות שהוא מיוחד, וכאן בישראל הוא מוכיח זאת".
כשנשאל את אותה השאלה על ספרד, תשובתו לא היתה מקורית: "מסי. הכדור תמיד דבוק לו לרגל ומאוד קשה להוציא אותו ממנו. אני חושב שכשהוא משחק הוא רואה את היריבים בסלואו־מושן".
מי השחקן הכי איכותי ששיחקת עימו?
"ריקלמה, קאסורלה ופורלן".
נחזור לירושלים. איך אתה מסביר את החיבור עם אוהדי בית"ר?
"האוהדים הפתיעו אותי כי לא משנה איפה נשחק, תמיד יש בין 3,000 ל־5,000 איש שמלווים אותנו. זה משהו שלא חוויתי בספרד ובבלגיה. הייתי רוצה שטדי תמיד יהיה מלא".
על ירושלים אמר: "תמיד היו בי סקרנות וחשק לבוא לישראל כתייר. ירושלים היא עיר היסטורית שמעולם לא הייתי בה קודם לכן. היא מדהימה ושונה מאוד ממה שאתה רואה באירופה".
כמה אנשים אמרו לך לחזור, או בכלל לא להגיע לישראל, בגלל כל המלחמות, הפיגועים והסכסוך?
"המלחמה בקיץ זה דבר שלא חוויתי והיא השפיעה עלי, אך עכשיו הכל בסדר. הוריי באו לירושלים וראו שזה מקום בטוח".
במטוס הוא ינסה לשכוח את התבוסה אמש בב"ש, ובימים הקרובים יהיה צמוד לטלפון כדי לדעת באיזו קבוצה יתחיל את מחנה האימונים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו