בשנים האחרונות נוצרה לארסן ונגר תדמית של מאמן מיושן שאיבד מקסמו; כזה שאינו מסוגל להוביל את הקבוצה שלו לתארים. הערב (ש'), באיצטדיון וומבלי ובגמר הגביע האנגלי מול אסטון וילה, הצרפתי עשה עוד צעד לשינוי תדמיתי כשהוביל את ארסנל לגביע השני ברציפות וה־12 בתולדותיה, יותר מכל מועדון אחר באנגליה, שהיה גם השישי שלו, יותר מכל מאמן אחר בעידן המודרני. "הוכחנו שאנחנו קבוצה גדולה שיודעת להתמודד עם לחץ", סיכם המאמן המנצח, שדיבר גם על העתיד: "יש לי כאן חוזה לעוד שנתיים, ואני רעב מתמיד".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
לוונגר היה חלק גדול בניצחון 0:4 על הקבוצה של טים שרווד. ההחלטה של הצרפתי לפתוח עם תיאו וולקוט בהרכב, על חשבונו של אוליבייה ז'ירו, השתלמה אחרי 40 דקות, שהיו בשליטה מוחלטת של התותחנים. החלוץ, שלא שיחק בגמר הגביע בשנה שעברה בגלל פציעה, הכניע את שיי גיבן המצוין וכבש את שערו הרביעי בשני המשחקים האחרונים. "אני מודה למאמן על האמון בי", אמר בסיום, "זה הסגל הכי טוב של ארסנל בשנים האחרונות, אנחנו רוצים גם אליפות".
הסגל הנהדר הזה, שהביס את אסטון וילה 0:5 ו־0:3 בליגה, היה עדיף בהרבה גם על הבמה הגדולה של הכדורגל האנגלי. אלכסיס סאנצ'ס, הרכש הטוב ביותר של ונגר העונה, סגר עונת בכורה חלומית באי הבריטי עם טיל מ־25 מטרים. פר מרטסאקר נגח פנימה את השלישי, ובתוספת הזמן גם המחליף ז'ירו הצטרף לחגיגה עם הרביעי, שנעל את הגמר הכי חד־צדדי מאז ה־0:4 של יונייטד מול צ'לסי ב־1994.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
