אחרי שעה של שיחה עם פישי אתה יוצא מבולבל ואפילו מתוסכל. לא קל לראיין את הבחור. הוא סוחב אותך לאלף כיוונים, ובסופו של דבר משאיר אותך כשאתה תוהה מה בדיוק היתה השאלה. פישי (32), או בשמו האמיתי אדם לוינזון, נמנה על ראשוני האמנים בסגנון הראפ הג'מייקני בארץ. את החשיפה הכי משמעותית קיבל ב-1997 כשהשתתף בלהיט "תתקעו בחצוצרה" של שב"ק ס'. ב-1999 הוציא אלבום בכורה, ושנה אחרי זה הוציא אלבום שני. ב-2001 הוא השתתף באלבום הבכורה המצליח של מוקי "שמע ישראל". בשנים האחרונות פישי מתחזק. את שמו הוא החליף ל"אדם יוסף בן לביא", וכבר ארבע שנים שהוא לומד בחברותא באזור כרכור-פרדס חנה את משנתו של רבי נחמן מאומן. אם תשאלו אותו מה בדיוק הוא מחפש, תבינו שאין לו מושג, אבל מבחינתו, כל עוד יש מי שמקשיב הכל בסדר. לפגישתנו הוא הגיע לבוש בלבן כשעל ראשו כיפה צחורה וגדולה - סימן הזיהוי הברסלבי, אולם למרבית הפליאה הוא לא היה מוכן להצטלם כך. "בן אדם שיראה את זה בעיתון עשוי להירתע ולחשוב שיש מסרים דתיים בהופעה שלי", הוא אומר, "לצערי, סממנים חיצוניים בישראל של היום מרחיקים אנשים, ואני רוצה שיהיו אצלי כל הקהלים בהופעה - כוסיות, ערסים, דתיים, דוסים, אשכנזים, מזרחיים, הומואים וכל מי שרוצה". בשנה האחרונה הוא מסתובב בכל הארץ עם המופע "מחפשים", והערב הוא יסגור את סיבוב ההופעות שלו במועדון "סלון שמונה" בתל אביב. שם המופע אינו מקרי. פישי בטוח שבדיוק כמוהו, רוב הישראלים מרגישים שמשהו חסר להם. "אתה בטוח שרוב הישראלים רוצים לשמור על החוק", אומר פישי ועוטה את מסכת הרבי המוכיח בשער, "אבל אני חושב שכמעט כולם רוצים לעשן גראס. האם הם עבריינים? בעיני החוק אולי כן אבל בעיני רוב הציבור, ממזמן כבר לא. רוב האנשים רוצים להקים משפחה? יש הרבה שלא. יש כאלו שרוצים ללכת למסיבות חילופי זוגות. יש לנו עניין שאנחנו גאים מאוד במדינה שלנו ובוכים ביום הזיכרון בהר הרצל, אבל מצד שני אנחנו דופקים את המדינה והמדינה דופקת אותנו. יש לנו קונפליקטים פנימיים בין ההתפתחות החומרית וההתפתחות הרוחנית". וואלה. "אני מודע לתפקיד של עם ישראל בעולם. תפקידנו הוא לקרב ולגשר בין מערב למזרח. כיום אני מבין שאפשר להתעשר, צריך לעשות ג'ובות, אבל לא פחות חשוב להתעשר גם מהבחינה הרוחנית ולעשות הכל מתוך פנימיות. ואני איש של אמצע, אני מאמין שאני מכיל בתוכי את כל נשמות ישראל ואני רוצה להעביר מסר של מודעות, שכולם יבינו שהעולם הזה הוא תחנה בלבד, ושאנחנו נזרקנו לתוך בריכת הכרישים המטורפת הזאת שנקראת העולם כדי לחפש את ייעודנו, וברגע שנמצא אותו לא ישנה לנו מה יגידו עלינו". ואיך הרוחניות מתחברת לכיבושים המיניים שבהם אתה מתגאה בשיריך- "אני סמל מין, מה אני יכול לעשות. אני מייצג את הקונפליקטים שיש בכל אחד. מצד אחד אני רוצה להתחתן ולהביא ילדים, מצד שני יש את היצר המיני שמבלבל את כולנו. כתוב בספר בראשית שאפילו המלאכים שירדו לארץ לא החזיקו מעמד, אז אתה מצפה מברייה מטונפת ופשוטה כמוני שכן תחזיק-"
