מצעד הגאווה
מלפפון, yes VOD, חינם • בננה, yes VOD, חינם
"אנחנו אפילו לא בבר של הומואים", מתלונן הגיבור, הנרי בן ה־46, בפני חבריו, שאינם מסוגלים להתאפק ומתחילים - בנואשות משהו - עם מלצר צעיר. "כל העולם הוא בר להומואים כיום", מסביר לו אחד מבני החבורה. "מלפפון" המתרחשת במנצ'סטר היא דרמה עכשווית ושיקית, המציגה את כל מה שיש לטכנולוגיה להציע לקהילת הלהט"ב. טינדר, טאמבלר, טוויטר, ווטסאפ וכמובן גרינדר מככבים בה, מאפילים במקצת על הגיבור. "בננה" היא מעין סידרה בת, המלווה דמויות שמופיעות בתפקיד שולי בסידרה האם. שתי הסדרות מדברות על פלח באוכלוסייה שיזדהה עמוקות עם התכנים, ישקע בסיפורים ויבקש עוד מהסלט המתוק־חריף הזה, ומיועדות לו. כל השאר יתקשו למצוא נקודת אחיזה בסדרות, מלבד ערימות הפורנו הרך שהן מספקות. סליחה, אבל בשביל פורנו חינמי המציאו את האינטרנט, לא?
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
טביעות אצבעותיו של היוצר ראסל טי. דיוויס ניכרות בסדרות, המשופעות דמויות גברים גאים מחוץ לארון. הסביבה שבורא דיוויס דומה לזו שבנה בעבר, ב"הכי גאים שיש" וב"קוויר בעיר". ההבדל הוא השנה. העמדת דמויות הומואים נחשבה פעם פריצת דרך אמיצה או שבירת טאבו קדוש. מאז - והרבה בזכות דיוויס עצמו - עשתה הטלוויזיה דרך משמעותית, ובדומה לתהליך שעבר על רוב החברות המערביות, התעשייה השלימה עם קיומה של הקהילה ההומו־לסבית ונתנה לה מקום מכובד בפרונט. כעת, 2015, ונקודת המוצא של דיוויס נותרה מיושנת, חרף השימוש בשלל האפליקציות המודרניות.
גיבור "מלפפון", הנרי, מתקשה לעכל את העולם החדש וצריך להסתגל לקצב המהיר שבו חיים ההומואים שנולדו לעידן שבו הכל מותר, אפשרי ואף מצולם. אפשר לראות כאן סיפור על תהליך ההזדקנות, ואפשר אפילו למצוא ב"מלפפון" סיפור על הסתגלות לשינויים בחיים. הבעיה היא שהסיפור מסופר בצורה לא מושכת ולא מסקרנת מספיק. בפרק הבכורה הנרי בועט בחיים הבורגניים שיצר לעצמו. הוא דוחה הצעת נישואים מבן זוגו ושועט הלאה להרפתקה עם שני הומואים צעירים, שאותם הוא מכיר היכרות שטחית ממקום עבודתו. כל הדמויות המובילות הן הומואים, ואם מישהו מחפש סטרייטים לאיזון, כדאי שימשיך לשחק בשלט. ביקום של דיוויס יש רק דרגות שונות של הומואיות ופסקול שמכיר בקיומן של קיילי מינו, בוני אם וקלישאות מוסיקליות נוספות.
מי שבכל זאת מצילה את המצב היא הקינוח, "בננה". דרמה העומדת מצד אחד בפני עצמה, ומצד אחר מוסיפה למנה העיקרית הרבה נפח וטעם. דרמות טלוויזיה נכתבות סביב גיבור, ומטבע הדברים מתרכזות בו. דמויות משנה מבליחות לרגע כדי להעמיד אותו במבחנים או כדי ללמד עליו משהו. לפעמים הצופים מתאהבים באיזו דמות "לא חשובה", מקווים שהיא תשוב ומתאכזבים לגלות שחייה הקצרים יסתכמו בשורה חיוורת ב־IMDB. ב"בננה" קמות כל אותן דמויות שוליות ומקבלות פרק שלם לככב בו. "בננה", המביאה למסך עלילות של כל בני הקשת הגאה, פרובוקטיבית יותר מאמה, שובבה ונחושה יותר ללכת רחוק. היא גם מצליחה. היא מביאה סיפורים על הקלות הבלתי נסבלת של השגת סטוצים, על היעדר הרגש ועל הקושי הכלכלי לשרוד במאה ה־21. למעשה, ביקום אוטופי "בננה" המדויקת היתה צריכה להיות המרכז, ו"מלפפון" היתה צריכה ללוות אותה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו