לא עומדים בהחזרי ההלוואות? המפקח על הבנקים מנסה לעזור

בטור שלו בנושאי הבנקאות מסביר השבוע עו"ד גלעד נרקיס על רפורמה בהליכי גביית החוב במערכת הבנקאית:

נוכח המצב הכלכלי הבעייתי במדינה, ונוכח העובדה כי חלק נכבד ממשקי הבית "לא גומרים את החודש", נתקלה המערכת הבנקאית בתופעה הולכת וגוברת שמשקי בית קטנים כגדולים נדרשים לצורך עמידה בכלל התחייבויותיהם לקחת הלוואות מהבנקים או ממלווים חוץ בנקאיים. אך לקיחת ההלוואה היא למעשה "פלסטר" לבעיה יותר עמוקה, ולכן נתקלים משקי הבית לאחר תקופה מסוימת בבעיה תזרימית ומתקשים עד מאוד לעמוד בהחזרי ההלוואות שלקחו.

בנק ישראל והמפקח על הבנקים הבינו כי שינוי במערכת הכלכלית אינו נראה באופק, ויוקר המחייה לא עתיד לרדת בזמן הקרוב, ולכן ניסו באמצעות רפורמה מקיפה, לנסות ולהקל ולו במעט על משקי הבית על ידי שינוי בהליכי הגבייה.הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ורשות האכיפה והגבייה, גיבשו עקרונות שמטרתם להבטיח הוגנות ושקיפות בהליכי גביית חובות בהם נוקט תאגיד בנקאי כלפי משקי בית ועסקים קטנים שלא פורעים את הלוואותיהם כסדרן.

דוד זקן, המפקח על הבנקים, הסביר כי "אנו רואים חשיבות לטפל באופן שבו נגבים החובות מלקוחות שמסיבות שונות אינם עומדים בתנאי ההלוואות שניתנו להם, שכן ההוגנות והשקיפות נדרשות לא רק בעת מתן האשראי אלא גם בהליכי גביית חובות בנסיבות בהן הלקוח אינו עומד בהתחייבויותיו כסדרן".על פי ההנחיות החדשות יחוייבו הבנקים לנקוט שורה של צעדים אשר יש בהם להביא להקלה משמעותית בהליכי הגבייה שחווים משקי הבית. חלק מהרפורמות עוסקת בהליכי הבירוקטיה וקביעת נהלים וחלקם עוסקים בלב ליבו של הליך הגבייה (ריביות, הוצל"פ וכדומה).

תחילה ולמען יצירת שפה משותפת בין החייבים למוסדות המלווים, יש מקום לקבוע מדיניות ונהלים, אשר יאפשרו וודאות אצל הלקוחות ויתרגמו את כלל הרפורמה לכללים ברורים ונהירים. עיקר הסוגיה הינה שכל תאגיד בנקאי (בנק או חברת כרטיסי אשראי) יקבע מדיניות לטיפול בגביית חובות מלקוחות שאינם פורעים את הלוואותיהם כסדרן, ויעגן מדיניות זו בנהליו, תוך מעורבות של ההנהלה הבכירה והדירקטוריון.

רפורמות בתחום הבירוקרטיה בהליכי הגבייה

על מנת להקל על משקי הבית, נקבעו התחומים הבאים אשר נדרשים לבצע רה-ארגון מחדש לגביהם:

הקמת פונקציה ייעודית- התאגיד הבנקאי יקים פונקציה ייעודית לטיפול בגביית חובות, בעלת משאבים מתאימים, שתרכז את הטיפול בגביית החובות, אל מול החייבים, תפקח ותדווח על יישום ההוראה. בכך יובטח שהנהלת התאגיד הבנקאי תהיה מעורבת באופן ההתנהלות של התאגיד הבנקאי מול לקוחות אשר אינם עומדים בתנאי ההלוואות

גילוי נאות על שיעור ריבית הפיגורים בהלוואה- בהסכם ההלוואה יינתן גילוי, בצורה ברורה ונגישה, אודות הנוסחה לחישוב ריבית הפיגורים בהלוואה. בכך יובטח שכבר בעת נטילת ההלוואה הלקוח יהיה מודע להשלכות הכספיות שעלולות להיגרם לו במקרה של אי יכולת לעמוד בהחזר ההלוואה.

חובת משלוח הודעה מפורטת בסמוך להיווצרות הפיגור- התאגיד הבנקאי יידרש לשלוח ללקוח לפחות הודעה אחת בסמוך להיווצרות הפיגור, אשר תכלול מידע מקיף על החוב ומרכיביו. כמו כן תכלול ההודעה דרכי התקשרות עם התאגיד הבנקאי לכל עניין הקשור לחוב שבפיגור (גובה הקרן, ריביות, מועדי הפיגורים וכו'). הודעות נוספות ישלחו באופן מידתי ובהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

המשכיות בגישה למידע באמצעים אלקטרונים- כיום במרבית המקרים, כאשר חייב אינו עומד בהחזרי ההלוואות שלו, נמענת ממנו הגישה למקורות המידע (חשבון אינטרנטי וכדומה) ובכך נפגעת עד מאוד הוודאות המשפטית של החייב, לכן מוצע כי תאגיד בנקאי לא ימנע מלקוח, אשר אינו משלם את ההלוואה כסדרה, המשכיות בגישה למידע ולהודעות שנשלחו אליו בנוגע לחשבונו באמצעים אלקטרונים, רק בשל היווצרות חוב פיגורים או העברת הטיפול בחוב לידי בא כוח התאגיד הבנקאי (עורך דין חיצוני), או נקיטת הליכים משפטיים.

קבלת מידע ישירות מהתאגיד הבנקאי, גם כאשר מתקיימים הליכים משפטיים – כיום לאחר שתיק החייב מועבר לטיפול משפטי, כלל ההתנהלות מתקיימים בינו לבין עורך דינו של הבנק, ולכן מוצע כי במקרים בהם מתקיימים הליכים משפטיים נגד הלקוח, יאפשר התאגיד הבנקאי ללקוח לפנות אליו במישרין בכל עניין הקשור לחוב. כמו כן, התאגיד הבנקאי ימסור ללקוח כל מידע המבוקש על ידו (לרבות דפי חשבון וכל מסמך בנקאי אחר), בין אם הבקשה למסירת המידע תופנה לבא כוח התאגיד הבנקאי ובין אם ישירות לתאגיד הבנקאי.

למען שלמות הרפורמה נדרשים שינויים בתחומים הבאים:

קביעת תקרת ריבית פיגורים בהלוואה- ריבית הפיגורים לא תעלה על השיעור המרבי של ריבית הנגבית על ידי התאגיד הבנקאי בגין חריגה ממסגרת האשראי בחשבון עובר ושב או חח"ד.

פיקוח ובקרה של התאגיד הבנקאי על באי כוחו כיום במרבית המקרים, כל רצונו של הבנק הוא לקבל את כספו בהקדם והוא מוריד מעצמו את האחריות לפיקוח על עורך דינו, לכן מוצע כי התאגיד הבנקאי יקיים פיקוח ובקרה אפקטיבי על באי כוחו שנתמנו לפעול לגביית החוב, וזאת באמצעות מערכת ממוחשבת אשר תאפשר לתאגיד הבנקאי להעביר הנחיות מפורטות בקשר עם גביית החוב, להתעדכן על הפעולות שננקטו נגד הלקוח על ידי בא כוח התאגיד הבנקאי, וכיוצ"ב.

הסדרי פשרה- כאמור קיים ניגוד אינטרסים לעיתים בין הבנק לבין בא כוחו אשר מתבטא בכך שהבנק רואה בראייה רחבה ולעתים הוא מעדיף למחול על חלק מחובו ובלבד שהוא יצליח לשים ידיו על חלק מהחוב, לעומת זאת, עורך דינו של הבנק לעיתים מעוניין בהימשכות ההליכים ולא מוכן למחול על חלק מהחוב, לכן מוצע כי תאגיד בנקאי ינקוט באמצעים הולמים על מנת לוודא שכל בקשה של לווה להסדרת חוב הפיגורים, אשר תופנה לבא כוח התאגיד הבנקאי, תועבר לידיעת התאגיד הבנקאי.

שכר טרחת באי כוח התאגיד הבנקאי- ההוראה לפיה תאגיד בנקאי יגבה הוצאות משפטיות רק בתום ההליך המשפטי ורק בסכום שנפסק על ידי הערכאה המשפטית, תישאר בעינה.

בנוסף, במסגרת שיתוף הפעולה עם רשות האכיפה והגבייה, הוסדרו בהוראה זו היבטים שונים הנוגעים להתנהלות התאגיד הבנקאי בהליכי הוצאה לפועל:

הוצל"פ

מרבית החייבים מועברים לאחר זמן להליך גבייה באמצעות ההוצאה לפועל, אך גם זאת אינו אומר כי אין חובה ליצור וודאות משפטית באשר לגובה החוב או לדרכי חישובו. לכן התחומים הבאים נדרשים לשינוי וליצירת וודאות אצל החייבים:

שיעור ריבית הפיגורים בתיקי הוצאה לפועל - על מנת לפשט ולשקף את שיעורי ריבית הפיגורים, הוחלט לפעול לקביעת פורמט אחיד אשר יביא לצמצום טבלאות הריבית הנמסרות על ידי התאגידים הבנקאיים ללשכת ההוצאה לפועל ובכך תיווצר וודאות משפטית באשר לגובה הריביות אותם נדרשים משקי הבית להחזיר.

תשלומים להקטנת החוב או סילוקו יבוצעו ישירות לתיק ההוצאה לפועל - על מנת למנוע מצבים של חוסר התאמה בין רישומי התאגיד הבנקאי לרישומי החוב בתיק ההוצאה לפועל, נקבע כי התשלומים יבוצעו אך ורק לתיק הלקוח בלשכת ההוצאה לפועל, באמצעות ערוצים שונים שתעמיד לרשותו הלשכה (תשלום בקופות הלשכה, תשלום בסניפי בנק הדואר, העברה בנקאית, וכיוצ"ב). בכך למעשה הימנעו חוסר הבהירות וחוסר ההתאמה שבין החוב הקבוע בתיקי ההוצל"פ לבין החוב הרשום במחשבי הבנק.

ביצוע מעקב שוטף אחר תיקי לקוחות שנפתחו בלשכת ההוצאה לפועל- תאגיד בנקאי יבצע מעקב שוטף, באמצעות מערכת ממוכנת שרשות האכיפה והגבייה תעמיד לרשותו ("מערכת כלים שלובים").

אין באמור משום ייעוץ משפטי, כאשר יש לבחון כל מקרה לגופו ולקבל ייעוץ משפטי מעו"ד.

משרד עוה"ד גלעד נרקיס עוסק בתחום הבנקאות. עו"ד גלעד נרקיס הנו מחברת סדרת הספרים – החובות החלות על הבנקים ופרקים בדני בנקאות.