אמא קלישאה לי

"אני, הבחירה הראשונה שלי, זה הילדים. כל השאר זה משני", אמרה בעיניים לחות יאנה חודריקר־כנפו, והציתה דיונים תוססים באינספור קבוצות פייסבוק. של אימהות.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"שש אימהות" היא פורמט של אימהות, למען אימהות, על אימהות. קשה לי לדמיין בחורים צעירים צופים בקונפליקטים של חודריקר־כנפו או של נעמה חסין (לעד, הבת הסובלת של טובל'ה), ומזדהים. זר לא יבין זאת, את עולמות הכביסה, החינוך, החברות וחשיבות המזון הבריא, הנבראים עם לידתו של תינוק ההופך אותך לאמא של מישהו.

"6 אימהות" הסמי־תיעודית מיועדת לאימהות שרוצות להציץ איך זה נראה אצל אחרות. ההצצה מספקת במידה חלקית. מדובר באוסף כוכבות (חני נחמיאס, לוסי דובנצי'ק), שנתנו הסכמה להשתתפות בידיעה שמהתוכנית הזאת "יוצאים טוב". ולכן "6 אימהות" המלוטשת והערוכה למשעי היא יותר מסכת פנים על פני האימהות. היא מרפרפת על סגנונות אימהות שונים, מציגה גישות מגוונות, ונותנת לאימהות להתווכח ביניהן בנעימות, כי ככה הרי אימהות מתווכחות ביניהן. בעיקר בקבוצות הגנים בווטסאפ - איזו מן אמא כדאי להיות, מה עדיף. כאילו שיש תשובה אחת נכונה, כאילו שיש אמא אחת שיכולה להתאים לכל הילדים בעולם.

פרק בכורת העונה השנייה, "הכניסיני תחת כנפך" (כי אזלו הקלישאות?) עסק בארבע מבין שש הגיבורות. נחמיאס הציגה את האימהות הבטוחה שלה ("אני אמא לביאה, אני אמא נהדרת, אני אמא נפלאה"), והדגימה בילויים עם הבת ושיחות טלפון עליזות עם הבן, שניהם אנשים בוגרים. מנגד, עמדה חסין, המקיימת יחסי שנאה־קנאה־סימני שאלה, עם המותג ועם אמא, טובל'ה. "אמא שלי לא היתה אמא", הסבירה מעצבת האופנה שהלכה בדרכי אמא, אבל עושה הכל כדי לא להידמות לה. מי שלכאורה אינה זקוקה לתיקון, היא שיר בילייה־אבוטבול, המנהלת אידיליה משפחתית בלוס אנג'לס עם הבעל המפורסם וארבעת הילדים. בילייה־אבוטבול מציגה את האימהות הזורמת, עם הג'ינס הצמוד והאטיטיוד הקולי, ומכהנת בתפקיד הקולנועי "האמא שחושבת שהיא אחת מהחבר'ה" (עד שיוכח אחרת).

על משבצת האמא שיושבת בבית, נחתה בבום קולני חודריקר־כנפו, פעם מלכת יופי, היום אם לשלושה. "ויתרתי על קריירה", תיארה המלכה במיל', לא בלי כאב, "הגעתי למסקנה שקריירה תובענית - אמא לא יכולה לעשות את זה, כי אז היא בעצם מוותרת על הילדים שלה". ההתמסרות הטוטאלית לילדים, ובעיקר לבן הסובל מקשיים לימודיים, לא עברה בלי קריאות קולניות מהיציע. חודריקר־כנפו מצאה עצמה במיעוט למול הנשים שמשוכנעות שאפשר גם וגם.

לרוע המזל, הדיאלוגים בין הנשים הצופות בחומרים המצולמים הם נקודת החולשה של הפורמט. הדיונים שלהן מכילים ניתוח שטחי של הסיטואציה. אין קשר אמיתי בין גיבורות הסידרה וקשה לאתר שם אמפתיה. כל אחת הגיעה כדי לקדם את המותג הפרטי שלה. לגיטימי, אבל דיון רציני לא יכול לצמוח בתנאים כאלו. מה כן? רגעים אחדים של כנות, של התמודדות, של אהבת אם. כשחודריקר־כנפו יושבת עם בנה על ש"ב, מתוך הקושי שלה, צומח רגע אותנטי כזה. אימהות יזדהו עם הצורך של האם הזו לתת לבנה כלים להצליח בעולם, ואחרות יזדהו עם המירוץ חסר המעצורים של נחמיאס לפיסגה.

חרף המגרעות, "6 אימהות" מציגה את הספקטרום האימהי, ומאפשרת לאימהות לבחון את עצמן לפיו. עקב השבעת הממשלה פרק הבכורה לא הגיע לסיומו. אם יש משהו שאימהות יודעות זה לדחות סיפוקים, ועל כן נחכה לשידור נוסף, מלא, מתישהו.