הסקרים (שוב) טעו

בבוקר הבחירות בבריטניה, כשחכמי הפוליטיקה והסקרים עסקו באפשרויות הפוליטיות בפרלמנט שאולי יורכב בלי רוב מוחלט, בכמה סוכנויות הימורים כבר הבחינו בסכנה המתקרבת. "מהמרים החלו להמר על רוב מוחלט לשמרנים ביחס של 1 ל־10 כשהאנליסטים נתנו לכך סיכוי של 0 אחוזים", סיפר לסוכנות הידיעות בלומברג האחראי למחלקת ההימורים הפוליטיים באחת מחברות ההימורים הגדולות. 

אחרי הבחירות ליקקו סוכנויות ההימורים את הפצעים עם הפסדים של מיליונים. מה שהזכיר לכותב שורות אלו טיפ שנתן לו פעם מהמר מזרח־לונדוני מדופלם - כלומר מי שמתפרנס מכך - "תהמר תמיד נגד נבחרת אנגליה בכדורגל ונגד הסוקרים בבחירות - ולא תצטרך לעבוד כל כך קשה". 

כל זאת לגבי ההפתעה הגדולה של הרוב המוחלט לשמרנים. אבל את התשובה לשאלה הפשוטה יותר, מי יהיה ראש הממשלה אחרי הבחירות, ידעו המהמרים מזמן. וכבר מחודש פברואר היו יחסי ההימורים על ראש הממשלה דיוויד קמרון והמפלגה השמרנית נמוכים מאלו שהיו על מנהיג הלייבור אד מיליבנד. זו לא תופעה חדשה בעולם הבחירות. גם בבחירות בישראל ובהצבעת משאל העם על סקוטלנד דייקו המהמרים הרבה יותר מהסוקרים. 

הסיבות שבגללן מהמרים מדייקים יותר מהסוקרים הן מגוונות. סיבה אפשרית אחת היא שנסקר בסקר נותן את דעתו שלו בלבד, גם אם הוא נסקר מפולח. מהמר מקבל התרשמות, אמנם אינטואיטיבית, מכל הסביבה שלו. וכך אולי שערי ההימורים משקפים מידע נרחב יותר - מה שמכונה לעתים "חוכמת ההמון". 

אבל אם להיות הגון עם הסוקרים, זה בעיקר כי הם מנסים לעשות יותר מדי. מהמר מנסה לנחש ״מי יהיה ראש הממשלה״, בעוד סוקר מנסה לדייק בכל הרכב הפרלמנט - שזו משימה כפוית טובה בהרבה. בישראל הסוקרים אמנם טעו בצורה איומה במספר המנדטים לליכוד, אבל הטעות במפת הגושים (כלומר ההעדפה הכללית של הציבור לקואליציה מסוימת) היתה קטנה יותר. זה לא הסיפור בבריטניה. הסוקרים טעו בעיקר בתוצאות שתי המפלגות הגדולות. זו לא היתה כמעט ״תנועה בתוך הגושים״.

כמה דברים בבריטניה בכל זאת טובים יותר: טעויות נבדקות וייתכן שאפילו תהיה כאן קבלת אחריות. ״המועצה הבריטית לסקרים״ כבר הודיעה על הקמת ועדת חקירה לסיבות לטעות הסוקרים, ומסרה שבאופן עקבי הסקרים נתנו לשמרנים 4.2 אחוזים פחות מאשר קיבלו במציאות וללייבור 2.6 אחוזים יותר. אם לתרגם להצבעה - מספר המצביעים השמרנים היה בין 12 ל־15 אחוזים יותר משחזו הסקרים. שיעור ההצבעה היה 66.1 אחוזים - כמעט זהה לבחירות הקודמות. 

מובן שכמו במקומות אחרים, כמה מהסוקרים הבריטים מסמאים את עיני הציבור בכך ש״אנשים משקרים לנו בסקרים״. אבל אפילו אם הטענה הזו נכונה - היא תירוץ קלוש. ראשית, התופעה במידה רבה מתקזזת כי אנשים מכל הצדדים משקרים. ושנית, גם אם מספר ״המשקרים לסקר״ גדול בצד מסוים של המתרס, זו אמורה להיות תופעה שאותה מתמטיקאים אמורים לחזות. 

אגב, ב־1992 היתה טעות סוקרים דומה לרעת השמרנים. הטעויות תוקנו, ובארבע מערכות הבחירות שלאחר מכן תוצאות הסקרים היו די מדויקות. 

 

הכסף לא תמיד מדבר

אבל האם האינטרנט והשיפור המתמיד במודלים מתמטיים לא אמורים לשפר גם את הסקרים? אחרי הכל, סקרים הפכו זולים בהרבה להפקה, וסקר אמור להיות מדויק יותר אם הוא גדול יותר. גם אם זה לא בהכרח נכון, סקר זול הוא מעמיק פחות ורציני פחות. האינטרנט הביא לאינפלציה של סקרים שנעשים בזול, שלא רק שהם לא רציניים, אלא גם בהכרח נוטים להתיישר אלו עם אלו.

אדם אחד ניסה לשפר את הסקרים בבריטניה בבחירות האחרונות. ברון מיליארדר ששמו מייקל אשקרופט החל לנהל סקרים ספציפיים לכ־150 אזורי בחירה צמודים. עד הבחירות האחרונות נטו הסוקרים לדגום אזורים כלליים, במחשבה שאזורי הבחירה קטנים יחסית (100 אלף בוחרים) ודומים לאזורים סמוכים.

אשקרופט זכה ללא מעט כותרות בימים שלפני הבחירות, כשהזהיר מפני אפשרות שמועמדים מסוימים יאבדו את המושב שלהם בפרלמנט. אבל ב־8 במאי אשקרופט לא היה חכם יותר מאחרים וגם הוא ניבא שוויון בין השמרנים ללייבור. 

מדוע? כי ריבוי המידע כנראה מביא לתופעה אחרת, שאותה מיפו בעבר מחקרים של אחרי בחירות. ההחלטה של המצביע בקלפי מתאחרת בתזמונה עם השנים. מכון mori הראה כי ב־2001 חיכו 7 אחוזים מהמהצביעים בבריטניה ליום הבחירות עצמו עד שהחליטו במי לתמוך. ב־2005 כבר היו 10 אחוזים מחליטי־יום אחרון, וב־2010 המגמה המשיכה ל־14 אחוזים. עדיין אין תוצאות ל־2015, אבל אם המגמה נמשכת ייתכן מאוד שהסוקרים צדקו - ודייקו בתוצאות הבחירות לו היו מתקיימות בתאריך שבו סקרו. אבל הבחירות נערכות ביום אחר. 

סביר מאוד שעתיד התחזיות לבחירות פוליטיות כן נמצא באינטרנט, אבל לא בסקרים - בוודאי לא באיזושהי קופסה קטנה שבה הקורא מסמן אפשרות לשאלה ״אילו הבחירות היו נערכות היום - מה היית מצביע?״ 

במשאל העם על עצמאות סקוטלנד ביצעו כלכלנים באוניברסיטת גלזגו מחקר על מגמות בגוגל (google trending) בכלים המשמשים בדרך כלל לחיזוי מחירי מניות. הם ניבאו כי 44.8-45.2 אחוזים יצביעו בעד עצמאות, ודייקו בצורה מדהימה במקום שבו הסוקרים טעו מאוד. הצבעת ה״כן״ היתה 44.7 אחוזים. 

איש עדיין לא פירסם סקר בחירות המבוסס על גוגל, אבל בבדיקת "הדיילי טלגרף" התברר שמילות החיפוש סביב ״שמרנים״ וסביב הפתעת הבחירות UKIP היו פופולריות בהרבה מהמפלגות המתחרות בימים שלפני הבחירות.

אך אם יהיו בעתיד תחזיות בחירות של גוגל, הן גם יהיו עניין בעייתי מאוד. כי האמת היא כזו: גוגל יכולה לחזות את תוצאות הבחירות, כי היא פחות או יותר יכולה לקבוע אותן. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו