כשח"כ משה גפני מיהדות התורה, היום יו"ר ועדת הכספים, נבחר לראשונה לכנסת לפני עשרים שנה, בא אליו השר והח"כ הוותיק דאז חיים קורפו, ואמר לו: "ליו"ר ועדה בכנסת יש יותר כוח מלאפיפיור. הכס הקדוש צריך לשמוע מה אומרים לו הקרדינלים, ולעומת זאת ליו"ר ועדה אף אחד לא אומר מה לעשות". היום מודה גפני שבתחילת דרכו לא תיאר לעצמו עד כמה האמירה מדויקת. כשהח"כ לשעבר אברהם שפירא מילא את התפקיד שגפני ממלא היום הוא כונה "מנכ"ל המדינה", כיוון שיו"ר ועדת הכספים הוא אחד האנשים המחוזרים ביותר. אילי הון, מנכ"לי בנקים, קונצרנים גדולים, שרי ממשלה ומנכ"לים - כולם עולים אליו לרגל, כמי שכל ענייני תקציב המדינה עוברים דרכו. אחרי כמה חודשים בתפקיד, העוצמה שבידיו ברורה לגפני: "אין נושא כספי שהמדינה קשורה בו ולא מגיע לשולחננו". אבל גם שאר ראשי הוועדות באותה סירה: גם ח"כ יואל חסון (קדימה), שנבחר ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה, מודה כי "עד שנכנסתי לתפקידי לא הייתי מודע לעוצמה הרבה שיש בתפקיד". צעירים עם הרבה כוח אם לח"כים הוותיקים לקח זמן להבין את משמעות התפקיד, בין 14 ראשי הוועדות יש כמה שלא היתה להם פריבילגיה כזו. כמה ח"כים צעירים, שנבחרו לפני כמה חודשים, כבר קיבלו לידיהם כוח עצום: ח"כ אופיר אקוניס כיו"ר ועדת הכלכלה, ציפי חוטובלי כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה וח"כ דני דנון כיו"ר הוועדה לזכויות הילד. בעבר היה נהוג שלא למנות ח"כים צעירים כראשי ועדות, כדי שיתאקלמו קודם. ח"כ אקוניס מודה ש"קפצתי ישר למים העמוקים. למזלי היה לי ניסיון קודם במערכת הפוליטית, שבלעדיו הייתי נזקק לפחות לשישה חודשים כדי להיות מסוגל להתמודד עם המטלה". הח"כית הצעירה ביותר בכנסת, ציפי חוטובלי (ליכוד) בת ה-30, דווקא לא חושבת שזה פוגם ביכולותיה. "להפך, אני מביאה איתי הרבה רעננות", היא מצביעה על היתרונות, "אני אוהבת את התפקיד וממש פורחת בו. הגעתי עם סדר יום ברור: עד היום קידום נשים היה מזוהה עם מפלגות השמאל, ודווקא כליכודניקית וכדתייה אני מרגישה צורך לקדם נושאים נשיים בצורה קצת אחרת". קובעים את סדר היום ח"כ חוטובלי אכן תוכל לעצב את פעילות הוועדה כרצונה: ראשי הוועדות מנצלים את הכוח הרב שתקנון הכנסת מפקיד בידם כדי לקבוע את סדר היום הנראה להם, לזמן לדיונים את המומחים שהם רוצים, לקיים את ההצבעות במועד המתאים להם ביותר מבחינה פוליטית וכמובן לקדם את הצעות החוק שהם תומכים בהן, וביניהן גם כאלה שהם עצמם יזמו. חסון מציין ש"אני מבין את המשמעות שיש לסמכות שהופקדה בידי לקבוע סדר יום ולקדם נושאים שנראים לי חשובים, ולעבוד בצורה שוטפת מול משרדי הממשלה". ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, רוצה גם הוא לשנות את אופי פעילותה. "תפקיד הוועדה הוא לחוקק חוקים ולא לשמוע הרצאות תיאורטיות של מומחים", הוא אומר ומוסיף: "יש לי גם כוונה לקדם את נושא החוקה בצורה אחרת מקודמי בתפקיד". בזמנו הועלתה הצעה לשלול מראשי הוועדות את הזכות להגיש הצעות חוק פרטיות, מחשש שהם נותנים עדיפות בולטת להצעות שלהם. ראשי הוועדות שעימם שוחחתי מתנגדים לכך בתוקף. "אסור לשלול סמכות כזו", אומר ח"כ גפני, "אחת הסיבות שבגללן העדפתי לשמש יו"ר ועדת הכספים ולא סגן שר הבריאות, שהוצע לי, היא הרצון להמשיך לעסוק בחקיקה". עם זאת, הוא מדגיש כי "מובן שעל ראשי הוועדות לנהוג בהגינות. אני לא אהיה 'מנכ"ל המדינה'. אם יו"ר ועדה כה חשובה מנצל את כוחו לרעה, זה פסול. אייצג את כלל הציבור ולא אתן העדפות לציבור החרדי". ח"כ חסון אומר כי "אם ראשי הוועדות יקדמו את הצעות החוק לפי סדר הגעתן לדיון, לא תהיה בעיה של העדפה". גם ח"כ אקוניס מבטיח כי "השיקול העיקרי שינחה אותי בקידום הצעות חוק הוא השיקול הצרכני. אם תהיה הצעת חוק מהפכנית מבחינה צרכנית, אקדם אותה גם אם אצטרך לדלג על כמה הצעות חוק קודמות".
"עם יותר כוח מהאפיפיור"
בידיים של ראשי ועדות הכנסת יש כוח עצום • הם מחליטים אילו הצעות חוק יידונו ומה יעמוד על סדר היום • חשש לניגוד אינטרסים? הם לא חושבים שיש בעיה כזו
Load more...