חטא היוהרה

"לא משנה עד כמה נשתדל, אף אחד לא חי בלי פיתויים", אומר היוצר מורגן ספרלוק בפתיחת סדרתו התיעודית, ומתחיל בפרישתם. "שבעת החטאים" עוסקת בשבע המידות הרעות המפורסמות ומבטיחה לגרום לצופיה, נוצרים כיהודים, שאט נפש קשה. לרוע המזל, היא גם מצליחה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אי אפשר להתבונן ב"שבעת החטאים" מבלי לחשוב על המותחן המעולה "שבעה חטאים", שם יצר דיוויד פינצ'ר עולם קודר ואפל שנתן לנוצרים הרבה חומר למחשבה על שבע המידות הרעות שדינן מיתה. לעומתו, ספרלוק, איש שכוכבו דרך בעיקר בזכות הקיבה שלו ("לאכול בגדול"), הלך לקיצוני ולביזארי. בבכורה התייצבו בדרנית השוקלת 324 קילוגרם, בעלי מסעדת "גריל התקף לב" ויוצרי ארונות קבורה מיוחדים לאוביסים. כל אחד מהם זיעזע את הצופים בדרכו הייחודית והעצובה למדי. הייתי מבטיחה לכם שמשם זה משתפר, אלא שבפרק השני מככבים מדי עור נשי שאנשים עוטים על עצמם (אל תשאלו). בקיצור, ספרלוק בחר בפריק שואו שערורייתי על פני סידרה שתנסה לומר משהו אמיתי על ההידרדרות המוסרית של החברה האמריקנית. ההחמצה בולטת במיוחד בפרק הראשון שנושאו גרגרנות.

השמנת יתר היא מחלה רצינית, בעלת השלכות על החברה המערבית, אבל ספרלוק פתר את עצמו מדיון רציני בנושא. "אני אוהבת סטייקים, ברוקולי עם גבינה, גושי חמאה על כל דבר, פחמימות, פחמימות, פחמימות, אורז, אורז עם גבינה... ובייגלה", ליקקה מיקי בת ה־29 את שפתיה. 324 קילו הביאו את ספרלוק לתעד את מיקי ("אני חולמת להיות כוכבת") עם בן זוגה (הצעיר והדקיק, תודה ששאלתם). ספרלוק ביים את בני הזוג האקסהיביציוניסטים בסצנות א־לה אמנותיות (על גבול הפורנו), תפר סלואו־מושנים של לעיסה ובליסה, והגעיל כל צופה ששרד את חלקו הראשון של הפרק - ביקור במסעדת המבורגרים שמטרתה לגרום לאנשים התקף לב. האמצעים: שומן חזיר, צ'יפס, המבורגרים ומזרקי ג'לי. "זה לא בריא ככל האפשר", טען בעל המסעדה וספרלוק חיכך ידיו בהנאה.

הפריק שואו נמשך לאורך הפרק, המייצר שפע של אי נוחות ואפס נקודות אחיזה להיתלות עליהן. ספרלוק הקדיש תשומת לב רבה לבימוי ולצבעוניות, ויצר תמונה אפלה, מכוערת במודע, דוחה. משחקי תאורה שימשו אותו כדי להעצים את הדרמה, אבל התחושה שנוצרה היא של זיוף מוחלט. אין רגע אחד משמעותי או מקורי בסידרה, המבוימת כמו הצגה בינונית בתיכון שאליו אף אחד לא ירצה להתקבל.

ספרלוק, המככב בעצמו בסידרה, מסיים כל פרק באמירה רבת המשמעות "מי אני שאשפוט?" - כשברור לצופה שהוא שופט את גיבוריו, וכמוהו גם הצופים. הטיפול השטחי בחטא הגאווה יגיע רק בפרק החמישי של הסידרה, אבל ספרלוק יכול לככב לבדו בעשרים הדקות העוסקות ביוהרה, חשיבות עצמית ונפיחות.

המטרה המרכזית של "שבעת החטאים" היא לבדר את ההמון, המטרה הסמויה היא לחזק את בחירות הצופים ולגרום להם לחוש שהם בחרו בנתיב הנכון בחיים. אתם לא שוקלים 324 קילו, אתם לא נוטים לעטות על עצמם בגדי עור נשי, אתם נורמליים. ככה ספרלוק אמר. יופי. "שבעת החטאים" משמשת בעיקר הוכחה לשיטות עבודה בתעשיית הקולנוע האמריקנית: אחרי יצירה אחת טובה אתה יכול לייצר המון המון זבל עד שיילקח ממך הקרדיט.