על המשמר

בתקופת מערכת הבחירות הסתובב יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, עם ליווי צמוד של ארבעה בחורים שקטים וחסונים. לא היה מדובר בפמליה של שר החוץ הנוכחי, אלא בארבעה מאנשי "כוח עוז", היחידה המיוחדת של משמר הכנסת לאבטחת אישים. ליברמן, אומרים גורמים בכנסת, היה נתון באיום ממשי.

בכל רגע, מגלה קצין הכנסת, יצחק שד"ר, שלושה-ארבעה ח"כים זוכים לאבטחה צמודה של אנשי היחידה. שד"ר מסרב לחשוף מי הם אותם ח"כים, אבל גורמים בכנסת ציינו כי עימם נמנים שני שרי הביטחון לשעבר, הח"כים שאול מופז (קדימה) ועמיר פרץ (עבודה).

לפני כמה חודשים פורסם שהח"כים פרץ, צחי הנגבי וליברמן אובטחו בעת שנסעו לחו"ל בשל חשש שהחיזבאללה ינסה לפגוע בהם. במקרים אחרים, ח"כים מבקשים אבטחה כי איימו עליהם או כי הם רוצים לבקר ביישוב שבו צפויים להפגין נגדם.

איומים ועלויות גבוהות

קשה להאמין, אבל רק ב-2003 הוקמה יחידה לאבטחת אישים במשמר הכנסת. עד אז, בכל פעם שעלה חשש לפגיעה בח"כ, הטיל קצין הכנסת את משימת השמירה על איש המשמר, שלא היתה לו כל הכשרה לכך, או הסתייע בחברה פרטית להגנה על הח"כ המאוים.

הדברים השתנו באוקטובר 2001, כשמחבלים רצחו את ח"כ רחבעם זאבי (גנדי) במלון הייאט בירושלים. בעקבות הרצח החלו בכנסת דיונים קדחתניים על הצורך להקים יחידה מיוחדת לאבטחת ח"כים, אולם היו"ר דאז, אברהם בורג, הסתייג. רק כשנבחר ראובן ריבלין לתפקיד היו"ר, הוא נתן אור ירוק להקמת המחלקה.

שני שיקולים הנחו את ריבלין. הראשון היה איומים חוזרים ונשנים מצד ארגוני טרור לפגוע באישי ציבור ישראלים. בין השאר הודיע תא טרור איסלאמי על כוונתו לפגוע במשכן הכנסת ובח"כים, וכמה ח"כים אף קיבלו איומים מפורשים בכתב ובעל פה; מחבל חמאס שעבד בחנות ירקות בבית שאן הודה כי עקב אחרי הח"כ דאז דוד לוי ותיכנן לפגוע בו; "מחתרת חיפאית" שהקים צעיר בשם אלירן גולן תיכננה לפגוע בח"כים ערבים, וגולן אף הואשם
בהנחת מטען חבלה מתחת למכונית רעייתו של ח"כ לשעבר עיסאם מחול (חד"ש) בחיפה. השיקול השני היה העלויות הגבוהות של השימוש בחברות האבטחה החיצוניות, שגבו 80 אלף שקלים לחודש עבור כל מאבטח (כמיליון שקלים לשנה).

קורס קשה וארוך

אנשי היחידה שהוקמה רחוקים שנות אור מהמאבטח הממוצע: מדובר בלוחמים מיוחדים, שעורכים אימונים עם הימ"מ והשב"כ. "יש תקן ל-13 אנשים, שעברו הכשרה מיוחדת, בפיקודו של דודו וקנין", מספר שד"ר, ששירת שנים רבות במוסד לשירותים מיוחדים בתפקידי פיקוד בכירים ובתפקידים מבצעיים. אנשי היחידה נבחרו מתוך צוותי משמר הכנסת, ומי שנמצא מתאים עבר הכשרה ואימונים במשך שמונה שבועות (קורס לוחם וקורס אבטחת אישים) וכן הכשרה של שלושה שבועות בשב"כ.

שד"ר משוכנע שההחלטה להקים יחידה עצמאית היתה נכונה. "הבאת אנשים מבחוץ היא בעייתית. היו כבר מקרים בעבר שבהם חברות פרטיות סירבו להגן על ח"כ מסוים", הוא חושף. הוא מספר כי מדי שבוע מתקיימת פגישה עם אנשי אגף המבצעים במשטרה, שבה מחליטים אילו מהח"כים זכאים לאבטחה אישית.

"המשטרה היא זו שקובעת אם יש צורך להצמיד מאבטח לח"כ שמתלונן שמישהו השמיע כלפיו איום בטלפון או שלח מכתב אנונימי. לנו אין כלים לבדוק אם תלונה מסוימת מצדיקה אבטחה צמודה או לא", אומר שד"ר. "המשטרה היא גם זו שקובעת כמה זמן תימשך האבטחה של הח"כ המאוים וכמה מאבטחים ישמרו עליו".

מפקד היחידה, דודו וקנין, המשרת במשמר הכנסת 11 שנים, מספר כי למאבטח יש סמכות לאסור על הח"כ לבקר במקום שנראה לו מסוכן לביטחונו. המאבטחים צמודים לח"כים בכל סיור שלהם ברחבי ארץ וכן בנסיעתם לביתם וממנו.

הוא מציע סיבה נוספת להחלטה להימנע משימוש במאבטחים חיצוניים: לדבריו, נוקטים גישה זו גם כדי להציע לאנשי המשמר מסלול קידום ליחידה היוקרתית.