להפועל ת"א היה עד לא מזמן פוטנציאל להיות הקבוצה השנייה בארץ, זו שיכולה להתמודד טוב יותר מכולן עם מכבי ת"א (וזה כולל את הפועל ירושלים). היום זו קבוצה שיכולה לאבד את מקומה בפלייאוף, כשתארח הערב את מכבי ראשל"צ בניסיון לקטוע ארבעה הפסדים רצופים. מה בין הקבוצה שהיתה בדרך לעונה גדולה לבין אפשרות לכישלון קולוסאלי של העונה?
לפעמים יותר זה פחות. התיאבון בהפועל ת"א נפתח, והמחשבה היתה שעוד שחקן איכותי יהיה שובר השוויון. הפועל אכן הביאה שחקן איכותי (אם הוא מתאים זו שאלה אחרת) - דיז'ון תומפסון - אבל אז התבררו שני דברים: תומפסון אינו השחקן שהכרנו בעבר מהליגה הישראלית, והכימיה בקבוצה התמוססה והתפוררה. הפועל ת"א ללא תומפסון עמדה על 10:12, איתו היא צנחה ל־5:2. לא נפיל הכל עליו, אלא על ההחלטה לתקן את מה שלא היה שבור מלכתחילה.
מעבר להכנסת שחקן חדש למערכת, הפועל נכנסה למצב שבו בכל משחק שחקן זר אחד יושב על אזרחי ולא משחק - שני אלמנטים מסוכנים לקבוצה. המצב הזה הביא לכך שביום שישי האחרון לארי אובאנון, הקלע הכי טוב של הקבוצה, לא שיחק. מי שלא ישחק הערב הוא דוראנד סקוט.
עודד קטש. איבד את הקבוצה? // צילום: אודי ציטיאט
המצב יהיה עכשיו עדין. אם קודם היה ברור שג'רון מיימון הוא מי שלא מתלבש, כעת עם בואו של קרטיס קלי כל הזרים, מלבד יינסי גייטס, יהיו בלחץ לפני כל משחק. בריא זה לא. מעבר לכך, הפועל ה"ישראלית" לא צריכה להחזיק חמישה זרים כעיקרון, אבל זה כבר נושא לדיון אחר.
איזהו הלימונד? כשמשהו מתערער, דברים נוספים יוצאים לאור. למשל, שרביב לימונד תחת המאמן עודד קטש הרבה פחות טוב מלימונד ששיחק תחת ארז אדלשטיין. הגארד הרגיש בנוח יותר עם השיטה של הג'ינג'י, שבה הציג את העונה הגדולה בקריירה שלו. לימונד, ולא גיינס, הוא שצריך להיות העוגן של הפועל.
איפה האלטרנטיבה? נוסף על כך, הקבוצות למדו את הפועל ת"א, כולן סוגרות את הצבע בגלל ייטס, והיא לא ייצרה אלטרנטיבות. השחקן שהיה האקס פקטור שלה על כל הליגה, לא מייצר לאחרונה את ההבדל. הפועל ת"א היא היום קבוצה שהרבה יותר קל לשחק נגדה והרבה יותר קל לשמור אותה. מכאן הדרך לאיבוד הביטחון של כל השחקנים והמערכת היתה קצרה. הפועל ת"א נראית היום כקבוצה שאיבדה את הדרך. השאלה הגדולה היא מה יקרה קודם - האם היא תמצא את השביל מחדש או שהעונה תסתיים לפני כן?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו