בשבוע שעבר נבחר ח"כ יריב לוין מהליכוד ליו"ר ועדת הכנסת - אחד התפקידים החשובים בבית המחוקקים. בוועדה, שנחשבת ללב הפועם של הכנסת, מתקבלות ההחלטות בנושאים החשובים ביותר לח"כים, אבל לוין יתקשה לנהל את ישיבותיה: רק לפני חודשיים, יחד עם 30 ח"כים אחרים, הוא הושבע כח"כ לראשונה, וניהול הוועדה דורש בקיאות רבה בתקנון הכנסת ובחוקים הקשורים לעבודתה. בהנהלת הקואליציה החליטו להעמיד לרשותו חונך צמוד למשך חודשיים, יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין (הליכוד), שזו הקדנציה השנייה שלו בכנסת והוא מצוי בהליכי העבודה והתקנון. ח"כ לוין (40), עו"ד במקצועו והצעיר ביותר אי פעם המשמש בתפקיד זה, אינו היחיד שסובל מקשיי התאקלמות. כמו שאר הח"כים הטריים, הוא יודע שעתה ייאלץ להתמודד עם שועלי כנסת ותיקים ומנוסים. מהתרגשות לעבודה "עברתי משלב ההתרגשות לשלב העבודה", מודה לוין, "הדבר המרגש ביותר היה לנאום במליאה: את הנאום הראשון הקראתי מהדף כדי שהמסרים יעברו במדויק, אבל עם הזמן ההתרגשות מתפוגגת". לוין מביע תקווה ש"בעוד חודש וחצי אנהל ישיבות ללא עזרה. אני שוקד על לימוד התקנון - ואין ספק שהתפקיד יקצר את תקופת הלימוד". ח"כ דני בן-סימון (העבודה) התמודד מהיום הראשון עם בעיות סבוכות: בן-סימון (55), שהיה עיתונאי בכיר ב"הארץ", אומר ספק ברצינות ספק בחיוך ש"הייתי דייר קבוע במחנה הנופש של העיתונות ועברתי בראש צלול ובהכרה מלאה ל'מחנה עבודת הפרך'. ציפיתי לכמה ימי חסד בעוד נקלעתי למפלגה שלא נתנה לי אפילו רגע של חסד". בן-סימון נבחר לשמש כיו"ר הסיעה, תפקיד קשה בימים אלה של מאבקים מרים בתוך המפלגה. "רק נכנסתי לתפקיד ורוחות הפילוג החלו לרחף מעלינו", מספר בן-סימון. "כיו"ר סיעה אני בפיצול אישיות בלתי פוסק בין שני מחנות. אחרי חודשיים בכנסת אני מייחל לכמה רגעים של שקט". המחיר שגובים ממנו המאמצים האלה גבוה: "עוד לא התפניתי לקדם אף אחד מהנושאים שלמענם באתי לכנסת, משום שעיסוקיי בסיעה גוזלים את כל זמני", הוא אומר. אך הוא מבטיח לשנות זאת: "השבוע בכוונתי להתחיל במאבק נגד תקציב המדינה". ח"כ דני דנון (הליכוד) מודה ש"למרות שיש לי הרגשה שכבר התאקלמתי, בכל ישיבה של המליאה או של ועדה אני לומד משהו חדש. אני לומד תוך כדי תנועה". ידיו של דנון מלאות: הוא משתתף בארבע ועדות (הוא יו"ר הוועדה לשלום הילד וחבר בוועדות חוץ וביטחון, חינוך ותרבות וכלכלה) ויכהן כסגן יו"ר הכנסת. כשנשאל אם אינו מכיר את האימרה "תפסת מרובה - לא תפסת" השיב: "חשוב לי לקדם נושאים בכל הוועדות הללו". מי שנתקל בקשיים מיוחדים הוא ח"כ משה (מוץ) מטלון (ישראל ביתנו), נכה צה"ל שנע בין המליאה, הוועדות ולשכתו בכיסא גלגלים, כשהוא טוען "התאקלמתי בסדר" יש לכך משמעות מיוחדת. באולם המליאה אף הותקן לכבודו שיפוע כדי שיוכל להגיע לדוכן הנואמים. מטלון (56) מודה שהוא משמש כתובת בכנסת לנכי ישראל (חלק ניכר מהפניות אליו הוא מנכי צה"ל, ובימים אלה הוא לומד במרץ את סעיפי חוק ההסדרים, מתוך כוונה לטרפד את ביטול הפטור ממס הכנסה לבעלי נכות קשה), אך לא מסתפק בכך. הוא חבר בשתי ועדות מכובדות - חוץ וביטחון וחוקה חוק ומשפט, ומנסה לתרום לשיפור בתדמיתם הציבורית של הח"כים. "חלה זילות במעמד הח"כים. כולם אומרים לי: אנו מקווים שתעלה את הרמה. אני מבטיח לעשות כל מאמץ", הוא אומר. עצות שקיבלתי מאבא ח"כית חדשה שיש לה יתרון מסוים היא ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), בתו של שר החוץ לשעבר דוד לוי. לוי-אבקסיס (35), שהיתה מנחת תוכניות טלוויזיה ודוגמנית לפני שנכנסה לחיים הפוליטיים, קיבלה כמה עצות מאביה. "הוא לימד אותי שחשוב מאוד להציג את הדברים שאתה מקדם בצורה יפה ומשכנעת, ושאסור להתייאש", היא אומרת בחיוך. לוי-אבקסיס חשה כי "כבר עברתי את טבילת האש. אני שואפת לקדם בראש ובראשונה נושאים שקשורים לילדים בסיכון. אהיה חברה בוועדה לשלום הילד ובוועדת העבודה והרווחה". לעומתם, ח"כ אורית זוארץ (קדימה) לא סבלה מקשיי הסתגלות. "עשייה פרלמנטרית לא זרה לי. הייתי חברה בשדולת הנשים והכרתי את כל הדינמיקה הקיימת בכנסת כי השתתפתי בדיונים רבים בוועדות", היא מספרת. "הייתי גם סגנית ראש מועצת קדימה-צורן, כך שהגעתי לכנסת עם ניסיון ציבורי". זוארץ (42) תתמקד בנושאים חברתיים ובהגנה על זכויות האדם: "אני חברה בוועדה למעמד האישה, אעמוד בראש ועדת המשנה לסחר בנשים ואני ממלאת מקום בוועדת החוץ והביטחון". היא לא חוששת מהעבודה הקשה שמצפה לה: "הגעתי לכנסת עם הרבה אנרגיות. ניתנה לי הזדמנות גדולה".
סוף עונת ההתאקלמות
בכנסת הישראלית לא מקבלים ימי חסד • הח"כים החדשים רק הושבעו וכבר נזרקו למים העמוקים • מה יש להם לומר? "מייחלים לכמה רגעים של שקט"
Load more...