מחלקה ראשונה

זהו סיפור עם סוף טוב, שבקלות היה יכול להסתיים אחרת. לפני כשבועיים הובהל ס"פ, איש חינוך בן 63, תושב אחד הכפרים הדרוזיים שבגליל, לחדר המיון במרכז הרפואי לגליל בנהריה, בגלל הידרדרות חריפה ומהירה במצבו הקוגניטיבי. 

ס"פ עבר סידרת בדיקות, כולל בדיקת סי.טי, שבה התגלה גידול ממאיר גדול ומפושט במוחו. הוא אושפז תחילה במחלקה לניתוחי ראש (המחלקה הנוירוכירורגית) בבית החולים לבירור רפואי מקיף, ועבר בדיקת MRI אשר אישרה את האבחנה: גידול סרטני. 

לאחר שהתקבלה האבחנה הסופית, המליצו הרופאים במחלקה שיש לבצע בהקדם ניתוח לכריתת הגידול. ואכן, ביום ראשון בשבוע שעבר בוצע הניתוח על ידי פרופ' ז'אן סוסטיאל, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים בנהריה. 

בניתוח נעשה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת: שימוש בניווט מיקרוסקופי ובסימון רקמת הגידול באמצעות תרופה מיוחדת, המקנה לה צבע כתום זוהר. טכנולוגיה ייחודית זו מאפשרת לרופא המנתח לזהות באופן טוב הרבה יותר את הרקמות שצריך להסיר בניתוח (שצבועות בכתום), ואת הרקמות הבריאות, שמפגיעה בהן צריך להיזהר.

כך הוסר בשלמות הגידול בלי שנפגעו תפקודי המוח של החולה. לדברי הרופאים במחלקה, למחרת הניתוח הוא שב להכרה מלאה וכבר החל להתנייד, ומאז הוא מראה סימנים ברורים של שיפור והחלמה וכבר השתחרר לביתו. את סופו הטוב של המקרה היטיבו להסביר ילדיו של ס"פ, שאמרו השבוע לפרופ' סוסטיאל: "החזרת לנו את אבא".

מוניטין של בעל ידי זהב. פרופ' ז'אן סוסטיאל

"התדמית שלנו השתנתה"

אבל לא במקרה הסיפור הזה הסתיים טוב. העובדה שס"פ, תושב הגליל, היה יכול לעבור בהצלחה ובהתראה כה קצרה את הניתוח דווקא בבית החולים המקומי בנהריה, כלל אינה מובנת מאליה. עד לא מזמן הוא היה נאלץ לנדוד, כמקובל, לבית החולים רמב"ם בחיפה או לבתי חולים גדולים במרכז הארץ.

המחלקה לניתוחי ראש בנהריה נפתחה רק לפני קצת יותר משנתיים, בפברואר 2013. זה קרה לאחר מאבק ממושך של מנהל בית החולים הממשלתי בנהריה, ד"ר מסעד ברהום, שהצליח לקבל את אישור הנהלת משרד הבריאות לפתיחתה ולגייס יותר מ־10 מיליון שקלים למימונה. 

היום כבר אין ספק כי פתיחת המחלקה היא ציון דרך משמעותי עבור בתי החולים הציבוריים בישראל: זו המחלקה הראשונה לניתוחי ראש שנפתחה בצפון הארץ זה 40 שנה, ואחת המחלקות לניתוחי ראש הבודדות החדשות שהוקמו בכלל בארץ בעשרות השנים האחרונות. רק כדי לסבר את האוזן על יעילותה - לפי נתונים פנימיים של בית החולים, מאז נפתחה נותחו וטופלו בה יותר מ־1,200 חולים, מתוכם כ־100 הם נפגעי ראש מהקרבות בסוריה, שהובאו על ידי צה"ל.  נראה כי המחלקה מסתמנת כסיפור הצלחה רפואי, ולא פחות חשוב, כצעד נוסף לחיזוק הרפואה בפריפריה, במיוחד לתושבי הצפון. 

"הקמת המחלקה הובילה לשינויים מהותיים בבית החולים, שמשנה את תפקודו ואת תדמיתו בעיני הציבור בצפון", מסביר פרופ' סוסטיאל, "היא מביאה להתפתחות הכירורגיה, האורתופדיה, הנוירולוגיה והדימות בבית החולים, וזה משרת את כלל הציבור שמגיע לקבל כאן טיפול".

"הקמת המחלקה כאן בנהריה אכן הביאה לשיפור דרמטי באיכות הטיפול בנפגעי הטראומה", מוסיף מנהל בית החולים, ד"ר ברהום, "עד הקמתה חלקם היו מועברים לבתי חולים מרוחקים תוך כדי סיכון חיים. המחלקה גם מעלה את קרן המקום וגורמת לרופאים ולציבור לתפוס אחרת את בית החולים כולו". 

בית החולים בנהריה נמצא בבעלות משרד הבריאות, יש בו כ־700 מיטות אשפוז ובשנה האחרונה פנו לחדר המיון בו כ־113 אלף בני אדם. בכל שנה מבוצעים בו כ־14 אלף ניתוחים ומטופלים במרפאות החוץ של בית החולים כ־170 אלף חולים.

"מחלקה אקדמית לכל דבר"

את הצלחת המחלקה צריך לזקוף לזכות פרופ' סוסטיאל, שבחר לעבור מבית החולים רמב"ם, הגדול ביותר בצפון הארץ ומהגדולים במדינה. פרופ' סוסטיאל, בן 57, נולד וגדל בצרפת וסיים את לימודי הרפואה באוניברסיטה בטולוז כבר בגיל 23. 

לאחר שעלה לישראל בעקבות הוריו, התמחה בנוירוכירורגיה בבית החולים רמב"ם ולאחר מכן השתלם במיקרוכירורגיה של כלי הדם המוחיים במרכז הנוירוכירורגי בעיר ליון שבצרפת. 

לאחר כעשור ברמב"ם הוא התמנה לסגן מנהל המחלקה. "ריכזתי אז את תחום הניתוחים המורכבים וקידמתי שיטות ניתוחיות מתקדמות, כולל ניתוחים מורכבים של החלפת חוליות, ניתוחי כריתת גידולים וניתוחים מיקרוכירורגיים של עמוד השדרה", סיפר.

עם מינויו של פרופ' סוסטיאל למנהל המחלקה הנוירוכירורגית בנהריה, הוא הצטרף לסגל הבכיר של הפקולטה החדשה לרפואה בצפת, המסונפת לאוניברסיטת בר־אילן, והוא מרכז את הוראת הטראומה והנוירוכירורגיה בפקולטה.

צוות המחלקה מונה ארבעה רופאים בכירים, ארבעה רופאים מתמחים, רופאה מומחית לטיפול נמרץ, רופא בכיר ותיק (אבל שאינו מומחה) וכ־28 אחיות. מתוך יותר מ־600 ניתוחים בשנה במחלקה, הרוב היו מתוכננים ולא ניתוחי חירום - זאת מאחר שבית החולים בנהריה אינו מוכר על ידי משרד הבריאות וחיל הרפואה בצה"ל כ"מרכז־על רפואי לטראומה", דוגמת בתי החולים רמב"ם, שיבא או איכילוב, שאליהם מופנים עדיין הפצועים הקשים ביותר.

לדברי פרופ' סוסטיאל, המחלקה מצוידת בתשתית טכנולוגית מתקדמת וחדשנית ביותר, כולל ציוד לניווט תוך־ניתוחי מהדגם המתקדם בעולם, יכולת ניווט על פי דימות תוך־ניתוחי עם סי.טי בחדר הניתוח, ויכולת ניווט בניתוחי עמוד שדרה. 

המחלקה, הוא מפרט, מתמקדת בחזית הטכנולוגיה הניתוחית, בדגש על ניתוחים זעיר־פולשניים אנדוסקופיים - שמבוצעים ללא פתיחה של האזור המנותח אלא באמצעות החדרת סיב אופטי דק לנקב של מ"מ ספורים (בגולגולת, באף או בגב). 

הסיב האופטי הוא שמאפשר לרופא המנתח לראות מקרוב את אתר הניתוח (הסיב מצלם את אזור הניתוח שמוקרן על מסך לצד הרופא בחדר הניתוח) ולבצע את הניתוח עצמו באמצעות מכשירים זעירים שמוצמדים לסיב האופטי. 

ניתוחים זעירים אלה מתבצעים בין השאר לצורך הסרת גידולים תוך־גולגולתיים, ניתוחים להסרת גידולים בבסיס הגולגולת וניתוחים לטיפול בפריצות דיסק בעמוד השדרה על ידי כריתת הדיסק.

"המחלקה בנהריה גם נחשבת למחלקה אקדמית לכל דבר", מתגאה פרופ' סוסטיאל, "היא מלמדת סטודנטים לרפואה ומבצעת מחקרים במסגרת המעבדה למחקר בסיסי הצמוד לה, שכבר זכו לפרסומים ולמענקי מחקר תחרותיים. 

"כמו כן, חרף גילה הצעיר, המחלקה כבר קיבלה את הכרת המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית לצורך הכשרת מתמחים (ההכרה של המועצה המדעית במחלקה בנהריה היא לחמש מתוך שש שנות ההתמחות שרופא בארץ צריך לעבור כדי לקבל התמחות מלאה ורשמית בתחום ניתוחי הראש; ר"ר)".

בחודשים האחרונים ניתן במחלקה בנהריה גם שירות ייחודי וחיוני של צנתורי מוח, שנחשב לשירות רפואי מתקדם ביותר שניתן רק בחלק מבתי החולים בארץ. 

צנתורי מוח הוא תחום חדש יחסית ברפואה, במיוחד באספקט הטיפול במפרצות מוחיות (במקרים אלה, הטיפול יכול להציל את חיי החולה או לעיתים לצמצם פגיעה מוחית קשה) ובמומים של כלי הדם המוחיים ושל עמוד השדרה. 

עד לפתיחת שירות צנתורי המוח בנהריה, המענה היחיד בצפון היה בבית החולים רמב"ם בחיפה  - שלא תמיד היה יכול לעמוד בעומס הפניות, ולכן חלק מהמטופלים הופנו לטיפול במרכז הארץ.

את היחידה החדשה לנוירו־רדיולוגיה פולשנית בנהריה מנהל ד"ר שאדי ג'השאן, שכבר נחשב אחד הבולטים בארץ בתחום זה ועבר לבית החולים בנהריה מבית החולים איכילוב בתל אביב. 

לדברי ד"ר ג'השאן, "בחודשים האחרונים כבר הצלחנו להקים שירות הנותן מענה 24/7 לאוכלוסיית הגליל באמצעות שיתוף פעולה עם צוות נוירולוגיה בבתי החולים זיו בצפת ופוריה בטבריה".

 על פי נתוני המחלקה, מאז תחילת 2015 בוצעו כבר 12 צנתורים דחופים לטיפול בשבץ מוחי במחלקה, עם אחוזי הצלחה גבוהים, ובסך הכל מבוצעים כ־15 צנתורי מוח בחודש. 

ד"ר ג'השאן נולד וגדל בכפר מרר שבגליל וסיים את לימודי הרפואה בטכניון ב־2001. גם הוא התמחה בניתוחי ראש בבית החולים רמב"ם בחיפה, ולאחר מכן השתלם במשך ארבע שנים בצנתורי המוח באחד המרכזים החשובים בעולם בתחום זה בארה"ב.

לפי עדויות רופאים ומטופלים, המחלקה זוכה לאמון גדל והולך מצד האוכלוסייה המקומית. עדויות לכך אפשר למצוא, למשל, במכתבי תודה רבים שכותבים חולים שנותחו במחלקה החדשה. 

כך, למשל, באפריל 2013 כתב תושב דרום רמת הגולן שנותח בגבו במחלקה לד"ר ברהום, מנהל בית החולים: "אנחנו מברכים אותך על ההחלטה והבחירה לפתוח מחלקה זו בבית החולים בניהול פרופ' סוסטיאל (האיש הוא אגדה). צוות המחלקה, החל מעובדות הניקיון, המזכירות וצוות האחים והאחיות, ראוי לכל מילות השבח וההערכה. היחס האנושי, הטיפול הרפואי והתנהלות הצוות ראויים לחיקוי. הטיפול הרפואי המעולה מקל מאוד את הכאב והדאגה".

במכתב נוסף, ממאי 2013, כתבה תושבת קריית חיים למנהל בית החולים: "הערכתי הכנה לכל צוות הרופאים שעשו מלאכתם במקצועיות ובנאמנות ולכל צוות האחים והאחיות המדהימים. בראש כל אלה אני מחבקת את פרופ' סוסטיאל, הרופא המנתח בעל ידי הזהב, את גישתו ואת התייחסותו. יישר כוח!" 

בינואר השנה כתבה תושבת חיפה שעברה ניתוח במחלקה: "להיכנס לבית החולים של הגליל המערבי זו כניסה לעולם אוטופי של אכפתיות ומסירות. הרגשה של אחדות מקיפה את בית החולים - עולם של אחווה ורגישות נוצר בנהריה. כולם מוכיחים שאפשר לחיות בדו־קיום ולשכוח מקונפליקטים וממלחמות".

מנהל בית החולים, ד"ר מסעד ברהום: "הקמת המחלקה הביאה לשיפור דרמטי"

אמצעי לחץ

אלא שבימים אלה מתברר כי החיפאית הנרגשת מיהרה מדי לשמוח - וקונפליקטים דווקא לא חסרים. על ההצלחה של המחלקה הנוירוכירורגית החדשה מעיבה בינתיים המדיניות העקבית של קופת חולים כללית: סירוב להפנות לבית החולים בנהריה את מרבית חברי הקופה מהצפון, שצריכים לעבור ניתוחי ראש ועמוד שדרה ומבקשים לעבור אותם דווקא במרכז הרפואי לגליל. 

קופת חולים כללית היא לא רק הקופה הגדולה והוותיקה בארץ, אלא גם הקופה שאליה שייכים רוב תושבי הצפון, ובמיוחד אלה המתגוררים באזור עכו והגליל המערבי. ואכן, חוק ביטוח בריאות ממלכתי והוראות משרד הבריאות מחייבים את קופות החולים לספק שירותי בריאות באיכות ובזמינות ומרחק סבירים. כמו כן, החוק מסדיר את הדרך שבה הקופות מאפשרות לחבריהן לבחור את בית החולים שבו יקבלו את הטיפול הרפואי - מבין רשימת אופציות מוגבלת של בתי החולים ומוסדות בריאות שהקופות צריכות לפרסם במסגרת "הסדרי הבחירה" לפי אזורים גיאוגרפיים. 

הסדרי בחירה אלה תלויים בהסכמים ובהסדרים הכספיים בין קופות החולים ובתי החולים השונים, ואין ספק כי העובדה שמ־2013 לא חתמו הקופה ובית החולים על הסכם כספי ביניהם כבר גוררת פגיעה קשה בתושבי האזור.

לפי האתר הרשמי של קופת חולים כללית, בית החולים הממשלתי בנהריה מופיע במסגרת הסדרי הבחירה שניתנים לתושבי הגליל המערבי. אולם בפועל, טוען ד"ר ברהום, בחודשים האחרונים ניתנה לרופאים ולפקידים בקופה הנחיה מטעם בכירי מחוז חיפה והגליל המערבי בקופת חולים כללית "לסגור הרמטית את ההפניות והאישורים לקבלת אישור למימון טיפולים בבית החולים בנהריה. הדבר נאמר במפורש לרופאים בכללית". 

המשמעות של הנחיה זו היא שבקופה מפנים מראש את החולים שזקוקים לטיפול רפואי לבתי חולים אחרים בצפון או במרכז הארץ, או שמסרבים לאשר לחולים שפונים אליהם לקבל את המימון לטיפול בנהריה. 

המדיניות של קופת חולים כללית פוגעת בכל בית החולים, אבל במיוחד במחלקה לניתוחי ראש ועמוד שדרה. "האוכלוסייה בצפון סובלת מחרם מוחלט של קופת חולים כללית על בית החולים בנהריה", אומר פרופ' סוסטיאל. 

"הקופה מהווה את הגורם הרפואי הדומיננטי באזור, וחברים בה 80-75 אחוזים מתושבי הסביבה. ההסכם הכספי הקודם עם הקופות פג בתום שנת 2013, ומאז בית החולים מתנהל ללא הסכם.

 "כאמצעי לחץ להשגת הסכם נוח", ממשיך ד"ר ברהום, "שירותי בריאות כללית מחריגים בשיטתיות את השירותים החדשים שהוקמו בביה"ח, ובראשם נוירוכירורגיה. הדבר צורם אף יותר בהתחשב בעובדה שהשירותים כוללים צנתורי מוח וטיפול בשבץ מוחי, טיפול שבו כל דקה חשובה ביותר ויכולה להציל חיים".

לדברי פרופ' סוסטיאל, "החרמת המחלקה פירושה המשך אפליה לרעה של אוכלוסיית הצפון הסובלת מתת־תקינה נוירוכירורגית בהשוואה  לתושבי המרכז. 

"ביטוי מובהק לכך אפשר למצוא בשיעור הזיהומים הגבוה שנמצא באחד מבתי החולים בצפון הארץ, על רקע צפיפות בלתי סבירה של החולים. עם הקמתה של המחלקה בנהריה, התאפשרה הורדת מספר המיטות בטיפול הנמרץ הנוירוכירורגי ברמב"ם, שאף הביאה לירידה תלולה במספר הזיהומים". 

"הכל בגלל הכסף"

על פי הערכות בית החולים, מאות מחברי כללית היו יכולים לקבל טיפולים וניתוחים במחלקה לניתוחי ראש בנהריה אם היתה מופסקת המדיניות של החרמת בית החולים.

הסירוב העיקש של הקופה להפנות חולים לניתוחים בנהריה כבר גרר בחודשים האחרונים תלונות רבות של תושבי האזור, שהופנו למנהלי הקופה ולבכירי הנהלת משרד הבריאות. 

כך, למשל, בפברואר השנה כתב ח"כ דוד אזולאי לפרופ' ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות: "הובא לידיעתי על ידי תושבי עכו ונהריה כי מבוטחי כללית לא יכולים לקבל שירותים רפואיים במרכז הרפואי לגליל בנהריה.

 "המרכז נחשב אחד המעולים באזור ומעניק למטופלים שירותי בריאות ברמה טובה ואיכותית, ועל כך יעידו מאות האנשים הבאים בשעריו מדי יום. הוא מנוהל בצורה המקצועית ביותר ומשמש כתובת לפתרון בעיות רפואיות לתושבי אזור הצפון. 

"להחלטה של קופת חולים כללית יש השלכות נוספות, דוגמת תוספת עומס לבתי החולים, סיכון חיי אדם והמתנה ממושכת לניתוחים ולטיפולים רפואיים. במקום לבוא ולחזק את המרכז הרפואי ולהכיר תודה לאותם רופאים שבחרו לקבוע את מקום עבודתם בפריפריה - בקופת חולים כללית החליטו לפגוע בתושבי הגליל המערבי".

במארס השנה כתב סיון יחיאלי, ראש המועצה המקומית כפר ורדים ויו"ר פורום קו העימות (המאגד 23 יישובים ומועצות אזוריות ומקומיות בגליל), לאלי דפס, מנכ"ל קופת חולים כללית: "הובא לידיעתי כי שירותי בריאות כללית חדלו לפעול באופן מוחלט בשיתוף פעולה עם המרכז הרפואי לגליל בנהריה. 

"מדובר בהתעמרות קשה של חברת שירותי הבריאות הגדולה בישראל בתושבי הגליל המערבי, אשר הופכים בעל כורחם לשבויים במאבק ציבורי מיותר שאתם בוחרים לנהל על גבם הרצוץ (לעיתים תרתי משמע) של התושבים באזורנו.

 "זהו מאבק שכל תכליתו היא מחלוקת כספית עם בית החולים", ממשיך יחיאלי במכתבו, "והתושבים שכצפוי הפכו לבני ערובה במאבק זה נאלצים לפנות לבתי חולים מרוחקים על מנת לקבל שירותי בריאות נאותים ובסיסיים. אני קורא לך לפעול בדחיפות לסיום פרשייה זו בכל הכלים העומדים לרשותך ולאפשר למבוטחי בריאות כללית להמשיך ולקבל את שירותי הבריאות מהמרכז הרפואי לגליל".

בתשובה כתב מנכ"ל קופת חולים כללית: "הקופה מעוניינת להגיע להסכם עם בית החולים בנהריה אולם משרד הבריאות מונע זאת, על אף פניותינו למנכ"ל משרד הבריאות הקודם והנוכחי, וכן לשרת הבריאות לשעבר יעל גרמן ולמ"מ שר הבריאות צחי הנגבי. 

"בהיעדר הסכם, וכגוף ציבורי המחויב גם בשירות וגם באיזון כלכלי, אנו שוקלים איך לנצל את המשאבים המצומצמים ביותר שלנו ובלי לפגוע בלקוחות". 

דפס ציין עוד כי "ייתכנו מצבים שאנו מפנים לקוחות לקבלת שירותים בבתי חולים אחרים שעימם יש לנו הסכמים והסדרים, והכל נעשה מתוך שיקול דעת וסבירות וכן לאור העובדה שמשרד הבריאות מונע הסכם עם בית החולים בנהריה". 

עוד ציין דפס: "יש לנו השגות חמורות על התנהלות בית החולים והיותו חריג ביותר לרעה מבין בתי החולים שעימם אנו פועלים. כל הטענות המקצועיות שאותן אני לא מפרט כאן הוצגו בכתובים למשרד הבריאות, וכבעלים של בית החולים הם אינם מזדרזים לטפל".

גם מנהל בית החולים, ד"ר ברהום, התלונן בינואר השנה בפני מבקר המדינה יוסף שפירא על קופת חולים כללית, וכתב לו בעקבות מדיניות הקופה: "חולים רבים מתדפקים על הדלתות של המרכז 

הרפואי לאחר שקופת חולים כללית השיבה את פניהם ריקם כשביקשו התחייבות לטיפול במרכז הרפואי. 

"הם חשים חוסר אונים ומבקשים את סיוע בית החולים לקבל טיפול רפואי במוסדנו בעיקר בזכות הטיפול הרפואי המצוין של רופאינו, ועקב הקירבה למקום מגוריהם". 

ד"ר ברהום התריע עוד כי מדיניות הקופה מביאה לעומס ולהארכת התורים לניתוחים בבתי החולים, לטרטור של המטופלים, כולל ילדים ומבוגרים, ולאילוץ חולים לפנות לרפואה פרטית. 

הוא אף ציין כי בחלק מהמקרים הניתוחים הפרטיים מבוצעים על ידי רופאי הקופה עצמה בבתי חולים פרטיים במסגרת הביטוח המשלים שלה - והדבר אף משרת את האינטרס של הקופה.

בתגובה לתלונה של ד"ר ברהום השיב לו משרד מבקר המדינה כי המבקר כבר פנה בנושא זה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' אפק, שהשיב למבקר: "משרד הבריאות מנוע מלעסוק בהסכמים בין קופות החולים לבית החולים".

 אולם מבקר המדינה השיב לפרופ' אפק כי "תשובה זו אינה מקובלת על משרד מבקר המדינה, ומדובר במצב מתמשך ובתופעה שחוזרת על עצמה מדי כמה שנים".

למרות כל ההתראות, התלונות והמצוקות של אלפי חולים, משרד הבריאות עדיין לא חושב שמתפקידו לפעול ולפתור בדחיפות את המאבק בין קופת חולים כללית לבית החולים. וכמו תמיד במקרים אלה, המאבק נעשה על גבם של החולים. 

"השגות חמורות". מנכ"ל כללית, אלי דפס // צילום: ליאור מזרחי 

תגובות:

ממשרד הבריאות נמסר: "ככלל, הינחה מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, את מנהלי בתי החולים וקופות החולים להגיע להסכמות ביניהם. מדי שלוש שנים מתעדכנים מנגנוני ההתחשבנות והיקפי הרכש של קופה בכל בית חולים על ידי הממשלה. 

"לרוב, בוחרים בתי החולים וקופות החולים לקיים מו"מ אשר בסופו מגיעים הצדדים להסכמים המחליפים את חובת הרכש כפי שמנוסחת בחוק. חלק מקופות החולים הגיעו להסכמים מול בתי החולים. משרד הבריאות טרם אישר את ההסכמים. עם כניסת השר החדש יובאו לאישורו ההסכמים החדשים".

מקופת חולים כללית נמסר: "המצב הקיים שבו משרד הבריאות מונע חתימת ההסכמים בין קופות החולים לבתי החולים הממשלתיים, יוצר אי ודאות ופוגע מאוד בהתנהלות היומיומית. אנו קוראים למשרד הבריאות לאפשר לבית החולים בנהריה לחתום הסכם עם מחוז חיפה וגליל מערבי, בהמשך לפגישות רבות ודיונים שנערכו בנושא. 

"נציין כי בשנת 2014 גדל היקף הרכש של הכללית בבית החולים לעומת השנה הקודמת. בעיקרון, בכל רגע נתון עולה מספר המאושפזים בבית החולים על חלקה של הכללית באזור וחולים מופנים גם למחלקה הנוירוכירורגית". 

ניתוח לב ראשון בבית חולים פוריה בטבריה

היסטוריה נרשמה לפני כשבועיים בבית החולים הממשלתי פוריה בטבריה, כאשר בוצע בהצלחה ניתוח הלב הראשון, בתושב טבריה בן 50.

המנתחים היו פרופ' אהוד רענני, מנהל מחלקת ניתוחי לב במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, אשר מלווה את הקמת היחידה החדשה בטבריה, וד"ר ארז קכל, מנהל היחידה החדשה לניתוחי לב בפוריה.

היחידה החדשה לניתוחי לב הוקמה לפני חודשים ספורים, וכמו המחלקה לניתוחי ראש בבית החולים בנהריה, היא אחת המחלקות החדשות שהוקמו באישור משרד הבריאות בבתי החולים בפריפריה, ונועדו לחיזוק ולשיפור איכות וזמינות שירותי הבריאות לתושבי הצפון.

בהודעת בית החולים בעקבות הניתוח מסר ד"ר ארז און, מנהל בית החולים: "יחידת ניתוחי לב־חזה בפוריה היא ציון דרך לא פחות מהיסטורי עם בשורה אדירה לכל תושבי הגליל". 

פרופ' רענני הוסיף: "היום תושבי הצפון מקבלים מבחינת רמת הכירורגיה וניתוחי הלב את מה שמקבלים תושבי המרכז - רפואה מתקדמת בסטנדרטים הכי גבוהים שיש. יש כאן צוות מקצועי מיומן שעובד גם בשיבא. כל הבכירים, ואני בראשם, נמשיך להגיע וללוות את היחידה".

פרופ' עופר אמיר, מנהל המחלקה הקרדיולוגית בפוריה, אמר מצידו כי "מדובר בפרויקט שמנגיש את כל הנושא של ניתוחי לב־חזה לתושבים שלנו ומאפשר להם לקבל שירות מציל חיים זה בסמיכות למקום מגוריהם, בלי להיטלטל בכבישים לחיפה או למרכז הארץ.

"הדבר מאפשר לנו להתקדם במערך הקרדיו־וסקולרי בבית החולים, ולהמשיך ולבצע פעולות מורכבות יותר שעד עתה היינו מוגבלים בהן, בשל היעדר גיבוי כירורגי מעין זה". 

צילומים: אנצ'ו גוש - ג'יני

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו