"לדעת להתמודד עם השכול"

ישראל שור היה רק בן 12, כאשר במהלך טיול הודיע לו ידיד המשפחה שאחיו, אבידע, נפגע בפעולה צבאית. מארגני הטיול העלו אותו מייד על הסעה בחזרה הביתה, לקיבוץ שובל. בדרך, בניסיון למצוא נושא שיחה עם הילד שלצידו, אמר לו הנהג שכבר ידע את האמת המרה כי לא רק אחיו נהרג, אלא גם חייל נוסף. כך נודע לישראל ההמום, לראשונה, על האסון שנחת על משפחתו. הוא לא ידע אז שזהו רק הפרק הראשון במסכת השכול שעוד נכונה לו.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אבידע נהרג במהלך מבצע "אביב נעורים", בלילה שבין 9 ל־10 באפריל 1973. במבצע לקחו חלק כוחות מסיירת מטכ"ל, מחטיבת הצנחנים ומשייטת 13. המשימה היתה תקיפת יעדי פת"ח והחזית העממית בביירות ובאזור צידון בתגובה לגל התקפות טרור שביצעו ארגונים פלשתיניים. במהלך הפעולה נהרגו שני חיילי צה"ל - סגן אבידע שור, שהיה סמ"פ בסיירת צנחנים, וחגי מעין, סמל בסיירת - מאש מקלעים שנורתה עליהם מאחור על ידי מחבלים.

ישראל שור. "לחיות בצל אח גיבור" /// צילום: יונתן שאול

ישראל זוכר בבירור איך כל צמרת צה"ל והמדינה הגיעה לשבעה, ומתאר כיצד הרמטכ"ל דאז, דוד אלעזר (דדו), ישב בסלון ובעזרת הבייגלה והוופלים שהיו על השולחן שירטט בדיוק את כל מה שהתרחש במבצע. "הפעולה היתה מאוד חשובה ודדו התוודע לאבידע במהלך ההכנות לפעולה", מספר ישראל, "באחד הדיונים לקראת המבצע דובר על כמות חומר הנפץ שישתמשו בה. אח שלי, סגן צעיר, עוד לא בן 22, נעמד מול הרמטכ"ל ואמר לו, 'אני מציע שנשים קצת פחות חומר נפץ, כי אם נשים את הכמות שמתכננים לשים שם, זה לא רק יפיל את המבנה אלא יהרוס את הבתים שמסביב ויגרום להרג של אזרחים'. דדו קיבל את ההערה שלו, ובשבעה סיפר לנו על המפגש הזה".

 

הניצחון של התאומים

עם השנים, כשהוא כבר גרוש ואב למאי בת ה־4, הכיר את בת זוגו השנייה (שביקשה שלא להיחשף בשמה, נ"ב), ויחד איתה הקים בית ומשפחה שכללה גם את בנה, איתי שרון בן ה־3. בעלה לשעבר, אביו של איתי, טייס מסוקי קרב, נהרג בפעילות צבאית כשמסוק היסעור שלו התרסק בשל תקלה טכנית, ולימים הקפיד איתי לשמור על קשר עם הטייסת של אביו ולהשתתף בכל טקסי הזיכרון, וגם למד לחיות עם תחושת החרדה התמידית של אמו שמשהו רע יקרה לו, ממש כאילו כל יום הוא היום האחרון שלו על פני האדמה.

המשפחה החדשה התרחבה כאשר לישראל ולבת זוגו נולדו תאומים - דנה וגיא. כעבור כמה שנים הם נפרדו, אך שור שמר על קשר רציף ועמוק עם איתי וכך גם בתו מאי, שהרגישה כאילו מדובר באחיה הביולוגי.

איתי, שבמשך כל חייו ידע כי ילך בדרכו של אביו, קיבל לקראת גיוסו זימון לקורס טיס. אלא שבזמן הגיבוש, במהלך מסע ביום אוגוסט חם בשנת 2006, הוא חש לא בטוב ומפקדיו שלחו אותו לנוח. כעבור זמן קצר התעלף ופונה לבית החולים, ושם נפטר. שור כבר ידע מה יעבור על שאר ילדיו. "זה דבר הרבה יותר מורכב וכואב ממה שהם מסוגלים להודות בו, והיה לי חשוב שיבינו ששוכב להם משהו בלב", הוא אומר, "שיתמודדו עם זה, שידברו על זה ויטפלו בזה, שישחררו ויצעקו את זה ושיבינו שהם לא חייבים להיות הכותרת 'אחים שכולים'. הם לא חייבים להחזיק דברים בבטן עד מותם. אני יודע מה זה לחיות בצל אח גיבור, ההתעסקות האינסופית במת. חשוב היה לי שיבינו ויגדלו עם הידיעה שהם שווים בפני עצמם, שמותר לדבר ולהביע את הכאב, מותר לשחרר ומותר לשמוח ולחגוג. שיבינו שמותר להם הכל". 

המסר, כך נראה, חילחל. גיא ודנה התאומים אמנם נולדו עם לקות ראייה קשה שהובילה לירידת הפרופיל הצבאי שלהם ל־21, אולם הם בחרו להתנדב לצה"ל, ובאופן סמלי כל כך - דווקא לחיל האוויר. לפני שנתיים זכו שניהם באות מצטייני נשיא המדינה. שור, שיחסיו עם צה"ל מורכבים, קיבל מנת נחת גדושה, ושוב נזכר עד כמה החיים הפכפכים - השמחות הגדולות לצד הרגעים הקשים.

אבידע שור ז"ל. נפל במבצע אביב נעורים

את הכתיבה גילה שור במקרה. במארס השנה יצא לחנויות ספרו השני, "שלוש פרידות", שבו הוא מגולל את סיפורו של הגיבור, שעובר שלוש פרידות בתקופה קצרה. הוא מחלק את הפרידות לשני סוגים: פרידות כפויות שאין עליהן שליטה, כגון מוות של אח או של בן, ופרידות מתוכננות - אלו שאתה או שמישהו אחר מתכנן. בספרו, כמו בחייו, הגיבור מתמודד עם פרידות משני הסוגים: "הכתיבה היא בעצם תרפיה עבורי. בספר עברתי תהליך ריפוי מדהים - אתה מתיישב לכתוב ומגלה שהרבה דברים נובעים מהנפש שלך".

החיים של שור נעים בין אושר ואופטימיות לכאב ועצב, ולכן חשוב לו לזכור ולהזכיר לסובביו שיש חלק גדול בחיים שהשליטה בו תלויה רק בנו. "אחד הדברים העוצמתיים ביותר שקרו לי עם המוות של איתי קרה אחרי הלוויה. התחלנו לצעוד לכיוון היציאה ומישהי חיבקה אותי ואמרה לי, 'מה שקורה מאחור זו מציאות, ואי אפשר לשנות אותה. כל מה שקורה מכאן ואילך זו לא מציאות כפויה, אפשר לשנות אותה. השאלה היא לאן אתה לוקח את זה עכשיו, הכל בידיים שלך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו