מתברר שאחד הפוסטים הכי נפוצים כרגע בעולם הוא זה שפירסמה בחורה אמריקנית תחת הכותרת "11 סיבות לצאת עם ישראלי". אז בהשראת אותה חובבת ציון, ולכבוד יום העצמאות, קבלו 11 סיבות לאהוב את ישראל - ולאו דווקא אלו שחשבתם עליהן.
1. לא בדיוק אבל בערך
רק בישראל כשכתוב על הכרטיס 10:00, הקהל יגיע ב־10:05, האולם ייפתח ב־10:15, וההצגה תתחיל ב־10:30. אני מניח שרובכם רואים בזה בעיה, אבל כמאחר כרוני, לא הייתי שורד דקה בלי הגמישות של השעון הישראלי, ולראיה - אפילו הטור הזה הוגש חצי יום אחרי הדד־ליין, ואף אחד לא אמר כלום.
2. מושך באף
כשהייתי ילד נהגו לפרסם בשמים באמצעות ריח בעיתון. זוכרים? היה צריך רק לשפשף ריבוע קטן בתחתית מודעת הפרסומת, לעצום לרגע עיניים ולתת לניחוח למלא את האוויר. כמעט באותו אופן, יש כמה ימים בישראל שיש להם ריח משלהם: שישי בצהריים, למשל. או ערב חג. או יום זיכרון. או אפילו סתם יום שרבי של תחילת הקיץ. כל ישראלי יודע שלימים האלה יש ריח משלהם: צריך רק לשפשף רגע את הזיכרון, לעצום עיניים ולתת לניחוח למלא את האוויר.
3. "ושים עוד חריף"
זה נכון שיש בעולם מדינות עם אוכל הרבה יותר טוב, אבל כנראה רק כאן תמצאו שילובים מופרכים דוגמת מוקפץ אסיאתי בתוך באגט צרפתי, שניצל אוסטרי בפיתה ערבית, פסטרמה הונגרית עם סחוג תימני ועוד קומבינות בינלאומיות שהדבר היחיד שמוזר יותר מהחיבור ביניהן הוא כמה שהן טעימות. חבל רק שעל הדרך לא אימצנו גם את הסיאסטה הספרדית, שהיא כמובן הדבר ההגיוני לעשות במקום לחזור לעבודה אחרי המאכלים האלו.
4. הוי כנרת שלי
ההיית או חלמתי חלום? אם בחלום הופיעו גם אופנועי ים, וודקה רד בול וערכות קריוקי בווליום שגורם לתושבי סוריה להתלונן על הרעש - אז כן, לגמרי חלום. מצד שני, אם תבקרו פעם בכנרת בסתם יום של חול באמצע השבוע, תגלו שהיא נשארה בדיוק אותו מקום קסום ושקט שעליו כתבה רחל המשוררת (מצד שלישי, היא גם חטפה שם שחפת).
5. שוק מחנה יהודה
עם כל הכבוד לרמי לוי, מי שבאמת היה צריך להדליק משואה הוא מי שייסד את שוק מחנה יהודה. הכל אפשר למצוא שם: את מלך החלווה, נסיך הגבינות, קיסר החמוצים, ובשנים האחרונות, גם המון ברים ובתי קפה קטנים ומוצלחים. בקיצור, כל דוכן מלמיליאן.
6. נא להתלבש בהתאם
אני יודע שרבים מתנגדים לקוד הלבוש המוקפד הנהוג במקומות העבודה בישראל בקיץ וכולל כפכפי אצבע, מכנסיים קצרים וגופייה. אבל אני זוכר את אותו יום קיץ לוהט, שבו הגעתי לפגישה בגוף תקשורת גדול, ורגע לפני שדלתות המעלית נסגרו הגיע בריצה מנהל בכיר חנוט בחליפה, כולל עניבה וחשיבות עצמית תואמות, ושאל אם אנחנו עולים או יורדים. למרות המראה הוא דווקא לא גילה נימוס אירופי כשהשבתי לו שזה לא משנה, כי בין כה המעלית לא עוצרת בשווייץ, לשם הוא כנראה חשב שיגיע היום כשבחר בגדים לעבודה.
7. יש עם מי לדבר
אנחנו המדינה היחידה בעולם שבה אפשר לשכנע שוטר לכופף בשבילך את החוק - ועוד באמצעות פתק ("אני פורק סחורה/ מעמיס שווארמה, אנא התחשב!"), שבה אפשר לשכנע סדרן להכניס אותך בחזרה להצגה גם בלי כרטיס כי הוא זוכר את הפרצוף שלך, וכשכתוב שאין קבלת קהל - זה זמן מעולה להגיע לבנק, כי לפקידה סוף סוף יהיה זמן בשבילך. בקיצור, בניגוד לתהליך השלום - ביומיום של הישראלים תמיד יש פרטנר למשא ומתן.
8. הלו ארטיק!
יצא לי להיות בחופים מחוץ לישראל. בסיני, ביוון, בתאילנד. חלקם יפים בהרבה, כולם נקיים בהרבה, אבל באף אחד מהם לא הסתובבו האנשים השזופים־מדי עם האיום הלא ברור "אאאני הולך" (אילו עוד תוכניות יש לך להיום, אדוני עם צידנית הקלקר על הגב?). חבל רק שבמסגרת החרוזים המשעשעים שהם מדקלמים ("ארטיק לימון מונע הריון") אין להם גם משהו שמסגיר את המחיר, למשל: "ארטיק בננה עולה כמו דופלקס ברעננה".
9. מכיר אותו
לפני כמה שנים, במסגרת התערבות שיכורים, הייתי צריך להשיג את הטלפון של ראש המוסד. אני מזכיר לכם, מדובר באדם המאובטח ביותר, בארגון השמור ביותר במדינה, אולי בעולם. נדרשו שלושה טלפונים. עכשיו תשאלו את עצמכם: האם אתם לא מכירים מישהו שמכיר מישהו שיכול לארגן גם לכם את הטלפון? ברור שכן. ואת הרמטכ"ל? גם. והנשיא? נו, באמת. בקיצור, להיות מדינה קטנה זה אולי קשה כשמדובר באו"ם, אבל במה שנוגע לקשרים, אין לנו אלוהים. האמת, יש לנו אלוהים - אני יודע כי לבן דוד שלי יש את הנייד שלו.
10. השדה המוזהב
צחקו עליו, קראו לו בשמות, אבל ממש כמו הילד המוזר שאכל מחקים בכיתה וגדל להיות טייקון הייטק - גם נתב"ג 2000 התחיל רע והתגלה כגאווה לאומית. הוא יפה, הוא נוח, והוא גורם לכל מי שנוחת פה מחו"ל לחשוב שאנחנו מדינה מתקדמת מאוד. לפחות עד שהוא יוצא לרחוב.
11. תם הטקס
תקראו לי טרחן, תקראו לי פאתט, אבל בבקשה תקראו לי כשהמסדר ייצור את מנורת שבעת הקנים. הדגלנים המסורבלים, המארשים הצורמים, הקריינות הארכאית - אני מת על זה! כן, חברים, אני אבי נוסבאום, ומעולם לא החמצתי את שידור טקס יום העצמאות מהר הרצל. אני ממליץ גם לכם, ולתפארת מדינת ישראל!
(איור: יובל רוביצ'ק)טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו