בתוך הים הכחול והצהוב של הקהל הטורקי תהיה ישראלית אחת שתרגיש ממש בבית, ולא בכדי. ג'נט בשן, מנהלת משרד נסיעות מבת ים, גדלה באיסטנבול והעריצה בילדותה את פנרבחצ'ה. לפני 24 שנים, כנערה, היא עלתה לארץ, והפכה לאחת האוהדות השרופות ביותר של מכבי ת"א, אבל הערב היא תשוב לעיר הולדתה, והיא חוששת.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"לא, לא מהמצב הביטחוני אני חוששת", ממהרת בשן להבהיר, "כשינגנו את ההמנון של פנרבחצ'ה, וכשהאוהדים יתחילו לשיר, אני עלולה באופן טבעי להצטרף אליהם. כשהייתי קטנה, ידעתי את כל השירים שלהם בעל פה, ובשבילי זה משחק מיוחד במינו".
אביה של בשן הוא אוהד בשיקטאש ועד היום הם מנהלים בבית ויכוחים טעונים וקולניים בנושא, אבל לג'נט יש כבר מזמן אהבה אחרת, "אני הולכת לכל המשחקים בכדורסל ובכדורגל וגם בכדורעף ובכדוריד, ומבחינתי אין בכלל ספק. עם כל הכבוד לפנרבחצ'ה, הלב שלי זה רק מכבי".
גם לפני חודשיים, כשמכבי ת"א התארחה אצל גלאטסראיי, בשן היתה בין הצופים - וזו לא היתה חוויה מענגת במיוחד. "הקהל קילל וגידף אותנו במשך כל המשחק, קראו לנו 'טובחי ילדים' ו'עם של רוצחים'. קיבלנו הנחיות ברורות שלא נגיע עם חולצות וצעיפים של מכבי, ושלא נעודד ולא נתבלט, אבל כשג'רמי פארגו קלע את שלשת הניצחון, אף אחד כבר לא הצליח לא להתבלט".
עד כמה קשה לחזור הביתה, לעיר שבה נולדת וגדלת, כשאת צריכה להסתיר את זהותך?
"ההורים בבית דואגים וכמה מהחברים שלי בארץ החליטו לא לבוא, אבל אני לא מרגישה בסכנה באיסטנבול. אני חושבת שכל העניין הזה מנופח בצורה חריגה. כשאני יוצאת לבלות באיסטנבול ומסתובבת בשווקים, שואלים אותי מאיפה אני, ואני אומרת שמישראל. לאף אחד אין בעיה עם זה".
אי אפשר בלי הימור לסיום.
"אני רק רוצה ניצחון אחד על אדמת טורקיה, בגלל שהנשיא ארדואן הוא גם הבעלים של אולקר, וזה יכאב לו. האיש הזה מנסה לרמוס את הספורט במדינה, וגם לי, כיהודייה, חשוב לנצח אותו. פיינל פור? אני רק יכולה להגיד לך שיש כבר שני מטוסים למדריד בחודש הבא, מלאים באוהדי מכבי שהזמינו כרטיסים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
