מזג האוויר שבחוץ, המחשבה שפסח מאחורינו והחזרה לשיגרה הברוכה הולידו אצל כל הבאים בשערי היכל התרבות אווירה של ערב בלוז בלתי נשכח. הופעתו של רוברט קריי, אחד הענקים של התחום, שאף שהוא מחזיק בקריירה של יותר מ־40 שנה הוא בסך הכל בן 61, הבטיחה רבות לחובבי הז'אנר ואכן קיימה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
זו היתה כנראה ההופעה הכי צנועה שנראה כאן בתקופה הקרובה, בלי שום אפקטים, עם ארבעה נגנים בלבד, אבל היא חדרה לנו עמוק לתוך הלב בלי להתחנף לקהל ובלי יותר מדי "ערב טוב תל אביב".
קריי מחליף שתי גיטרות "פנדר" לאורך ההופעה כולה וכשהוא עוצם את עיניו הוא למעשה מתייחד עם הגיטרות. הקול שלו כמו לא נפגע עם השנים, ונגינת הגיטרה האלוהית, נו מה כבר אפשר לכתוב עליה שכבר לא נכתב. לידו על הבס ריצ'רד "רגליים יחפות" קאזינס, שפרץ עם קריי בשנות ה־80 של המאה הקודמת, נפרד ממנו וחזר שוב והשניים כמו נמצאים בגוף אחד. על התופים לס פלקונר, הצלע הכי חדשה בלהקה של קריי, אבל במקרה שלו "לס איז מור", כי הגרובים שהוא מחזיק בעדינות מירבית בלי לנסות להפריע ללהקה שלפניו נתנו לנו את התחושה של מועדון בלוז מחניק ואינטימי.
קריי, שזכה בעבר בפרסי גראמי, העניק לקהל הישראלי בהופעה הראשונה שלו כאן 16 קטעים של בלוז טהור, גם אם לעיתים אולי קצת מתקתק. המעריצים של קריי שמחו לשמוע בלייב את "Right Next Door", הלהיט הגדול ביותר שלו, אבל היו שמחים עוד יותר לקבל עוד קצת חומרים ישנים דווקא בשל העובדה שמדובר בקהל שרואה אותו בפעם הראשונה. אולי בפעם הבאה - אם תהיה.
ראוי לציין שההופעה אמורה היתה להתקיים באמפי שוני אך בוטלה נוכח מזג האוויר הסוער.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו